ג'ון/פול נחמד, תורגם מביטלס!סלאש ע"י הדר. PG/PG-13, במקור נכתב ע"י harilover.
אני מסתכל על כפות הידיים המזיעות שלי כשאני רואה אותך שוכב שם, ישן. אתה מתרפק בעדינות בשינה השקטה שלך. זו הדרך היחידה בה אני יכול להסביר את זה, ואני כל כך רוצה להיות שם איתך. איך אני רוצה ללטף את השיער הכהה שלך, את הלחיים שלך... ולגעת בשפתיים שלך עם שלי. זה יכול להיות כל כך פשוט, עם זאת כל כך עוצמתי ו...לא... לא, זה לא בסדר. אני אומר לעצמי, אבל אלוהים יודע שאני לא מאמין בזה. אני יודע שאני לא מאמין בזה. למה אני כל כך רוצה אותך? אני בוהה בך כל יום ואני לא יכול להסתובב, אני לא יכול... לא עד שהעיניים שלך פוגשות בשלי. וכשזה קורה, אני מרגיש אש בוערת בתוכי, ואני יודע שזה לא יכול להיות בריא, זה לא נכון, בחור לא יכול להרגיש ככה כלפי בחור אחר. ואני נסוג כמו פחדן, מפחד להתעמת עם התודעה שלך... בגלל זה אני מוצא את עצמי כאן, בוהה בך ממיטת בית המלון הנגדית לשלך.
עכשיו הוא הרגע היחיד. אתה ממש כאן מולי, ואני לא יכול לעצור עכשיו. אני מתגנב בשקט למיטה שלך, מרגיש את קור המזרן מתפשט בגוף החם שלי, ואני מבין שקר פה. רועד מקור, אני מחליק את היד שלי סביב החזה העירום שלך, בעדינות, כאילו תישבר אם אלחץ חזק יותר. אתה זז קצת, אבל לא מתעורר, להפתעתי. אני מהדק את עצמי לגב החמים שלך, ואתה נאנח. אתה מתחיל לגרום לי להרגיש נבוך באופן נוראי, אז אני מתרחק קצת. אבל אתה נאנק ומסתובב כדי להסתכל עליי.
העיניים היפות האלה... מה?
"ג'ון... מה... מה אתה עושה?"
אני לא יודע מה לומר. אתה לא נראה כועס, לא... גם לא מבולבל. רק מופתע.
"אני... היה לי קר... וחשבתי שלי יהיה לך אכפת..."
אני משקר, אבל רק בחלק מהדברים. היה לי קר, אבל לעולם לא יכולתי לומר לך למה אני כאן, מעריץ את איך שאתה ישן, מעריץ אותך.
"אה... אוקיי... רק אל תיקח את כל השמיכה, טוב?"
משפשף את עיניך ומסתובב לצד השני. אני מרגיש דמעות יורדות על הלחיים שלי. אני לא מוחה אותן, אתה כבר לא תסתובב שוב עד הבוקר... והן כבר יתייבשו עד אז.
לא הלילה, ג'וני, אני אומר לעצמי. לעולם לא. אבל אלוהים יודע שאני לא מאמין בזה. אני יודע שאני לא מאמין בזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה