If Dreams Come True (ג'ון/פול) - פרק שישי

עשיתי את הטעות הנוראה בחיי ופירסמתי אתמול את הפרק החמישי שוב. אופס, ותודה לאלינור האחרת שהאירה את תשומת ליבי P:

 

אז כדי לפצותכם- הנה הפרק השישי.

 

וכמו שכבר אמרתי, ג'ון/פול, נכתב ע"י הדר וBeatleboot.

PG-13

 

---

הזמן עבר וחיי הביטלס השתנו. ג'ון התגרש מסינתיה והתחתן מחדש עם אישה אחרת, יוקו אונו, אותה פגש כבר ב-1966. גם פול פגש את אהבתו החדשה, לינדה איסטמן, והתחתן איתה זמן קצר לפני ג'ון ויוקו. הסיבה היחידה שנשארה לארבעתם להיפגש היא ההתעקשות של פול להמשיך ולהקליט באולפנים ביחד, כשמטרתו האמיתית היא, למרות הריבים, לשמור על ג'ון קרוב ובטוח.

 

כמעט ארבע שנים עברו מאז שהחלום האחרון הגיע עם פרטים חדשים. מאז היו לו עוד כמה, אבל דבר בהם לא השתנה. האיש המוזר עם האקדח, היריות, הנפילה- הכל נשאר כמו שהוא. עד תחילת הריבים שלהם, פול דאג לג'ון כאילו הוא עומד למות כל רגע, אבל כשהעניינים החריפו בינו לבין חברו, הוא חשב פחות ופחות על עניין המוות והחלומות החלו להיעלם. מדי פעם הם חזרו, אבל בתדירות הרבה יותר נמוכה ממה שהיה רגיל אליו, והוא החליט רק לפקוח עין למקרה שיקרה משהו.

 

ואז הגיע הפירוק.

 

פול פשוט ישב על המיטה וסירב לצאת ממנה או לעשות כל דבר כמו לאכול או להתקלח. הוא התחיל לשתות הרבה, להתכנס בתוך עצמו ולשקוע ברחמים עצמיים. לינדה הייתה צריכה לטפל בבית ובילדות, וניסתה בכל כוחה לעשות כל דבר שיעודד את בעלה, אבל כלום לא הצליח. פירוק הלהקה פירק גם אותו.

 

נראה היה שהחושך ירד כבר מזמן. לימוזינה לבנה נכנסה נעצרה לפני בניין גדול ומפואר, כשישנם שני שערים וביניהם מעבר קטן וצר שדרכו נכנסים לבניין. דלת המכונית נפתחה, ויוקו יצאה ממנה. ג'ון יצא כמה דקות אחריה, שם משקפי שמש מפלסטיק על עיניו. הם התקדמו דרך השער הראשון כששמעו קול קורא בשמו של ג'ון, שהסתובב לראות מי קורא לו.

 

האיש עם הצעיף הירוק והמעיל הארוך הופיע לפניו, נראה מוכר, אך פניו לא ברורות. אחד החלונות של הבניין ממול התנפץ מיריית אקדחו של האיש, ומיד לאחר מכן הרגיש ארבעה כדורים מפלחים את כתפו הימנית.  הכאב העז הגיע שוב, הדם לא הפסיק לרדת וג'ון התמוטט על הרצפה האפורה.

 

פול פקח את עיניו, מתעלם מהעובדה שנשימתו נקטעה לרגע. מאז הפירוק, שום דבר כבר לא היה משנה. גם לא החלום המטופש. ג'ון ימות בגלל שאיזה חלום אמר לו? שטויות. הוא יכול להסתדר טוב מאוד עם האישה החדשה שלו, האהבה החדשה שלו, שתגיד לו מה לעשות ואיך.

 

-

 

לקח קצת זמן, אבל בסופו של דבר פול התאושש וחזר לכתוב ולהקליט. השירים שלו, במכוון או לא, נכתבו כדי לפגוע בג'ון, או לפחות כך הוא קיבל אותם. לדעתו המסר היה ברור מאוד, והוא לא התכוון לשבת בחיבוק ידיים. מאז גדלה מלחמת האגו של השניים כשהם כותבים שירים מכוונים אחד לשני בתגובות שרשרת.

 

העניין נמשך שלוש שנים, פחות או יותר. חלומותיו של פול הלכו ונעלמו עד שיום אחד החלום לא הגיע בכלל. הוא אפילו לא חזר על עצמו, שלא לדבר על פרטים חדשים. שבוע, שבועיים, חודש- כלום. יצא לפול לחשוב על זה כמה פעמים, אבל ככל שעבר הזמן, גם התהייה שלו לגבי החלומות הלכה והתמעטה.

 

עד שהיה נראה שפול כבר שכח את כל החלומות ומפסיק לדאוג כל כך, העיתונים והכתבות בטלוויזיה עוררו את תשומת ליבו- ג'ון לנון ויוקו אונו נפרדים.

 

"ג'ון ויוקו נפרדים?!" פול שאל בקול, לינדה והילדות מסתכלות לעברו.

 

"מה זאת אומרת נפרדים?" אשתו שאלה.

 

"תשמעי את זה- 'ג'ון לנון נפרד מיוקו אונו אחרי שש שנות נישואין, כשהוא עוזב את ביתו עם העוזרת של אונו, מיי פאנג. נמסר כי אונו התעקשה שלנון יעזוב לאחר שקבעה שהיא ובעלה לא מסתדרים, ואמרה שהגיע הזמן שיתחיל לצאת גם עם נשים אחרות, מאחר ונראה שנמשך לפאנג. השניים עזבו את ניו יורק ועברו ללוס אנג'לס, כדי לקדם את האלבום החדש של לנון, Mind Games.' אלוהים אדירים, את יודעת מה זה אומר?!"

 

"מה, שהם לא כאלה מאוהבים כמו שחשבנו?"

 

"לא... זוכרת את החלומות שסיפרתי לך עליהם? כל העניין עם הרוצח וג'ון..."

 

"כן, נו?"

 

"נו? יוקו הייתה שם! אולי זה שהם נפרדו אומר שג'ון לא יהיה שם כדי להיהרג?"

 

"אבל איפה זה 'שם'? בניו יורק?"

 

"לא יודע... אני לא בטוח איפה זה יהיה, אבל... אוף, את לא מאמינה לי, נכון?"

 

"אוי, פול, דיברנו על זה... אני מאמינה לך, כן. אני לעולם לא אטיל בך ספק, אף פעם. בסדר?"

 

הוא חייך אליה. "בסדר."

 

"אז מה אתה הולך לעשות, לבקר אותו?"

 

"אני מניח שכן... מיד אחרי שהוא יתמקם בלוס אנג'לס, אני ארים אליו טלפון ונקבע."

 

"אוקיי." היא התקדמה לעברה המבטח, "תכין את השולחן עם הבנות, האוכל מוכן."