John In The Sky With Drugs (ג'ון/פול)

הצטרפה למעגל הכותבות (שכרגע כולל את צוף והדר P:) שלנו כותבת חדשה בשם ורד, סיי הלו טו ורד! P:

 

אז.. היא כתבה לנו ג'ון/פול, PG.

 

מבטיחה שתהנו

---

ג'ון ריחף בין העננים בבלבול גדול.

 

אז זה מה שקורה אחרי המוות? פשוט מעופפים ככה, לבד? ואיפה כל האנשים האחרים שמתו? הם חייבים להיות כאן איפשהו...

 

הוא המשיך לרחף כך עוד זמן רב, עד שכל העניין די התחיל לעלות לו על העצבים.

 

אוקיי, הבנתי, אז יש הרבה עננים בעולם. והם נחמדים והכל, כן? אבל זה ממש מתחיל לבאס. זהו? זה פשוט הולך להימשך ככה לנצח? מי חשב שבמוות יהיו כל כך הרבה ענני-אאוץ'! ענן טיפש שכמוך! למה המשקפיים שלי היו חייבות ליפול על הרצפה כשנפלתי מהירייה הזאת? מילא, עם המשקפיים העיניים הרגישות שלי היו מוגנות מכל מיני עננים קטנים ומרושעים שמנסים להיכנס לתוכן... אני יודע שהעיניים שלי מושכות, אבל בכל זאת... זה לא נחמד מצידם...  וחוץ מזה, העיניים שלי שמורות רק לפול. הוא בטח כל כך הרוס עכשיו. אני כל כך מצטער פולי שלי. אני אוהב אותך, אני כל כך מצטער שעזבתי אותך. הבטחתי לא לעזוב לעולם, ולא עמדתי בהבטחתי.

 

הכל בגלל הצ'פמן הזה. לא מספיק שהוא הרג אותי והשאיר את פולי לבד, הוא גם היה חייב להפיל את המשקפיים שלי ועכשיו שורפת לי העין. מה לעזאזל הם שמים בעננים האלה?

 

ג'ון קרע פיסה מענן שעבר לידו והתחיל לבחון אותה. הוא מישש את הענן, שהיה רך ונעים למגע.  הם שם לב שהענן השאיר כתמים ירוקים על כפות ידיו. אולי הענן הזה היה מקולקל. ניקח ענן אחר. גם הוא משאיר כתמים?! רגע, אני אנסה עוד אחד. טוב, אז זה לא צירוף מקרים שכזה, לא יכול להיות שכל השלושה מקולקלים. אז העננים האלה גם מפרישים נוזל ירוק? מוזר.

 

כשלקח נשימה עמוקה, פתאום שם לב לריח המדהים והממכר שעלה מן הנוזל. הריח המוכר העלה בו זיכרונות יפים וכואבים בו זמנית מחייו, והוא לא היה מסוגל להפסיק להסניף את הנוזל המוזר והירוק הזה. ראשו התחיל להסתחרר והוא הרגיש שהוא עומד לאבד את הכרתו.

 

לפתע שמע קול מוכר, בדיוק כמו הריח, לוחש לו.

 

ג'ון? ג'וני שלי?

פול? איפה אתה?

אני כאן. מאחוריך.

 

ג'ון הסתובב, ונשימתו נעצרה. הוא בהה באהובו למשך מספר רגעים ואז ריחף לעברו במהירות, פורש את זרועותיו לצדדים, מוכן לעטוף את פול בזרועותיו החזקות והחמימות. ג'ון עבר דרכו ולא זכה לחיבוק שכל כך רצה, שכל כך היה צריך.

 

ג'ון הביט בפול בעיניים מבולבלות, מצפה לתשובה. פול החזיר לו מבט מזלזל שלאט לאט הפך למרושע, וכעבור מספר רגעים פרץ בצחוק גדול. ג'ון ניסה להתקרב עליו, להושיט את ידו, אך היא עברה דרכו כאילו לא היה. הוא הפסיק לרחף והחל ליפול מטה ומטה, כשמבטו היפיפה והמכאיב של פול עוקב אחריו.

 

**

 

ג'ון פקח את עיניו ומצא את עצמו יושב על ענן, רוכן על כפות ידיו הירוקות. הוא הזדקף המום. הוא הרהר קצת והסתכל על ידיו בחשד. הוא הבין מה קרה, והבין שהוא הולך לפגוע בעצמו, אך הוא היה חייב לראות את פניו של פול, רק עוד פעם אחת...

הוא הצמיד את כפות ידיו לפניו ושאף בכל כוחו.