Spin (ג'ון/פול)

ג'ון/פול, PG, מתורגם ע"י הדר, נכתב ע"י infinityuphigh במקור, johnheartpaul.

---

מסתובב, מסתובב, מסתובב,

ג'ון הסתובב במעגלים.

מושך, מושך, מושך, פול משך אותו לכל הכיוונים.

 

"זה רק אני, ג'ון." פול אמר.

ג'ון לא אמר את זה בעבר? או שזה היה מהעתיד, הווה שיגיע?

ג'ון לא הרכיב את משקפיו, אז הוא יבין זאת מאוחר יותר.

 

ג'וני היה ילד שלא ידע איך לבכות,

ג'וני היה ילד שפול רצה לשחרר.

 

מושך, מושך, מושך,

ג'ון התחנן לכוח.

זה היה קצת כמו משחק של משיכה בחבל,

חוץ מהכוח המנסה להשאיר את ג'ון כבול, שהיה, פחות או יותר, חזק כמו פול.

 

מסתובב, מסתובב, מסתובב,

הקשר הותר.

 

"אתה יותר מדי פגוע."

לא מגיע לג'ון אפילו להסתכל על פניי, פול חשב.
מושך, מושך, מושך את החוט הרופף.
"הִפָּרֵם."

 

מסוחרר, מסוחרר, מסוחרר,

ג'ון הסתובב, עדיין הסתובב,

הצבעים נמרחו יחד,

פול חייך.

 

לוחץ, לוחץ, לוחץ,

עד שג'ון נפל על הרצפה.

 

"תאבד שליטה."

ג'ון הסתובב שוב, הסתחרר.

חלקי הגוף המעוותים שלו, המוח המעוות שלו,

נפרשו.

 

"שחרר את המחשבה שלך."

"צוף הרחק."

"הִפָּרֵם."

"זה רק אני."

 

ג'וני היה הילד עם הפחד בעיניו,

ג'וני היה הילד שעומד להיפרם.

פול היה הילד שרק רצה לראות מה היה מאחורי המסכה,

למה ג'ון העמיד פנים.

 

מושך, מושך, מושך,

הכל התחיל עם חוט אחד רופף.

מילה אחת לקויה נאמרה.

עם הדמעות העוקצות בעיניו, ג'ון הקשיב לפול.

הוא נפל על האדמה ואמר את הכל.

 

הוא שכב עם קשרים על הרצפה, קשרים סבוכים על הרצפה,

הוא היה משוחרר.

בכאוס.

בדמעות.

באמת.

באהבה.

 

"זה רק אני," עכשיו הן לחישות מהעבר,

ג'ון חזר.

מתבונן, בוחן, עם חיוך על פניו.

 

הוא בקושי זוכר את הרוח שעל הרצפה,

הרוח של האיש שפעם היה.

 

והנה הרוח של פול דורכת על החבלים,

קשורה ומייבבת על השיגעון שבדברים,

מתכופפת אל עבר הילד השבור הזה ומהרהרת,

וכל מה שג'ון זוכר שעשה היה

להסתובב.

 

---

 

סנ"צ אהובה תומר נפטרה. למרות שידעתי שאין לה סיכוי- נורא עצוב לי לשמוע את זה. השרפה הזאת עלתה לנו ביותר מדי קורבנות.