Golden Slumbers (ג'ון/פול)

מיה מצילה את היום בפיק ג'ון/פול, PG. זה בערך הפיק האחרון שיש לי בטיוטות, אז... לעבודה, אנשים!

---

 

Once there was a way, to get back homeward.

Once there was a way, to get back home.

 

אלו
הצלילים הראשונים שבוקעים מהרדיו שהדלקתי ביום קר של דצמבר, כדי שיעזור לי
לשכוח שאתה אינך. אני מקשיב לקולי שבוקע מהרדיו, הקול שאתה כל כך אהבת
לשמוע. השורה הזאת מזכירה לי את הבית שבפתחו נרצחת. הבית שרציתי כל כך למלא
אותו במוזיקה יחד איתך. אבל לא יכולתי. בגלל הפרסום של שנינו, שאני אהבתי
בשטחיות ואתה שנאת בחוכמה שרק עכשיו אני מסוגל להבין. בגלל שאהבת אותה ואני
חשבתי אז שאתה אוהב אותה יותר משאתה אוהב אותי. מתברר שטעיתי. אבל אז לא
רציתי לסלוח לך. הייתי קנאי וטיפש. הייתי מאוהב בך עד טירוף.

אני
זוכר איך היינו שוכבים במיטה בלילות ואני הייתי מתהפך לצד השני, מחכה
לשמוע את הבכי שלך. אנשים לא ידעו שלג'ון לנון יש מיליון ואחת סיבות לבכות
בגללן בלילות. אפילו לא ג'ורג' ורינגו. הלילות האלה, כשהרשית לי להיכנס
למיטה שלך, היו המאושרים בחיי. בשלב מסוים, אפילו הבכי שלך חדל מלהרוס לי
אותם. כבר התרגלתי. ידעתי על מה אתה בוכה. ידעתי שאם אני אנסה לנחם אותך,
זה לא יעזור. בכית על דברים שקרו ולא ניתן היה להחזיר את הגלגל לאחור. בכית
על אנשים שהיו ואינם. בדיוק כמוך עכשיו. ניסיתי לדמות את המיטה המלאה
בצלילי הבכי שלך לבית המלא במוזיקה שרציתי שיהיה לנו. המוזיקה שלנו, שהבית
אמור היה להיות מלא בה, דיברה על שלום ועל אושר, עליי ועלייך, על האהבה
שלנו. הבכי שלך סייע לך לצרוח מתוך נשמתך את הכאב: על אמא שלך שמתה, על סטו, שנפטר בטרם עת, על סינתיה, שאיתה הוכרחת להתחתן, על
ג'וליאן, הילד שאף פעם לא רצית. ועליי. כן, גם עליי. על זה שמנעתי מעצמי
לאהוב אותך כמו שרציתי, על זה שלא נתתי לך לאהוב אותי. לפעמים הייתי מזמר
לך בלחש שיר ערש, מרגיע אותך ומאפשר לך לצלול אל תוך שינה שצבעה זהוב כצבע
הפז שאתה יקר ממנו. הלילות הספורים, מאושרים בשבילי ושטופי דמעות בשבילך,
לא הספיקו לך. רצית אותי. רצית בית מלא במוזיקה.

Sleep pretty darling, do not cry.
And I will sing a lullaby.

ואז
היא הגיעה. היא כישפה אותך ואתה הלכת שבי אחרי הכישוף. נטשת אותי, נטשת את
המיטה שלנו, המלאה בדמעות, נטשת את החלומות על בית מלא במוזיקה. אפילו את
המוזיקה עצמה נטשת. היית אדיש אל מול ההערות המרושעות שלה בחזרות של הלהקה,
נתת לה לפגוע בג'ורג', ברינגו ובי, נתת לחלומות להתמוסס ולשקוע. דמיינתי
איזה שיר ערש צורם היא שרה לך כדי להרגיע את  הבכי שלך בלילות. האהבה
שלנו הפכה לשנאה. אני שנאתי אותך על כך שאתה איתה, אתה שנאת אותי על כך
שאני שונא אותה. מתוך השנאה צמח המשבר. הלהקה התפרקה ואתה נסעת להקים איתה
בית בניו יורק. כעבור כמה שנים פרשת מהמוזיקה ונעשית עקר בית. במקום למלא
את הבית במוזיקה, מילאת אותו בריחות של לחם שנאפה זה עתה. לחם שוודאי היה
כעוגת חנק בגרוני לו הייתי טועם ממנו. אבל עכשיו, כשאתה אינך, הדמעות שלי
הטביעו את השנאה, האהבה שבה לצוף על פני ים הדמעות שזולגות על הלחיים שאהבת
לנשק.

Golden slumbers fill your eyes
Smiles awake you when you rise.
Sleep pretty darling do not cry
And I will sing a lullaby.

כשהייתי
מנשק אותך בלילה, לפני שהיית נרדם עם פנים שטופות דמעות, הייתי פוקח
עיניים בתוך הנשיקה רק כדי לראות את הלכסון בעיניים העצומות שלך. אז הייתי
שוקע גם אני אל תוך שינה זהובה, כשטעמך עדיין בפי. כשפקחת את העיניים שלך
בבוקר, הן הטילו אור זהוב על כל הסביבה, אור שמחק את העיגולים השחורים
שהתהוו מתחת לעיניים היפות שלך מרוב עצבות וחוסר בשינה. אבל היו גם הלילות
האחרים. הלילות שבהם לא היית בוכה, לילות שבהם התשוקה בערה בינינו כמו זהב
מותך לוהט. מצאתי את עצמי חושב מה צבע התשוקה שלך איתה. קיוויתי מאוד שזהו
צבע עכור, אבל ידעתי שהתקווה שלי נכזבת. דמיינתי לא פעם את הבית שלנו, המלא
במוזיקה, קירותיו צבועים בזהב שמטילות עיניך בבקרים, שהוא צבע התשוקה שלנו,
שהוא צבע השינה אליה אתה צולל מתוך הבכי. השנאה שהתפתחה כשהיא באה, הפכה
את צבע קירות הבית לשחור עז, יוקד, מתעב. אבל תמיד ידעתי שאם אקלף את שכבת
השנאה השחורה, הצבע הזהוב ימתין לי על הקירות, יציף את ליבי באהבה אליך,
בדיוק כמו פעם.

Once there was a way to get back homeward
Once there was a way to get back home.
Sleep pretty darling do not cry
And I will sing a lullaby.

צלילי
השיר שכתבתי באהבתי אליך, השיר שמנגינתו אמורה הייתה למלא את חלל הבית
זהוב הקירות שלנו, ממוטטים אותי מבפנים עכשיו, ממוטטים את קירות הבית. אני
מדמיין את מותך, רואה בעיני רוחי את הלכסון היפהפה של עיניך כשהן נעצמות
בפעם האחרונה, רואה את האור הזהוב כבה לאיטו. אני מוחה בדמיוני את דמעות
המוות מעל לחייך, שר לך את השיר שמהדהד כעת באוזניי. שיר ערש אחרון. אתה
צולל אל תוך שינה זהובה נצחית.

 

צלילי
השיר שברדיו נדמו. אני מכבה את הרדיו ובוכה אל תוך השקט חסר הצבע. אני
אוהב אותך, אבל עכשיו אתה אינך וזה כבר לא משנה מה אני מרגיש. שנאה או
אהבה, זהב או שחור.

 

אני רק יכול לאחל לך שתישן שינה נצחית נטולת דמעות, ג'וני, שינה זהובה.