יום רביעי, 17 באוקטובר 2012

If You'll Break My Heart, I'll Go (ג'ון/פול)

באמת אחד הפיקים היותר יפים שקראתי לאחרונה. נכתב ע"י בשמת, ג'ון/פול, PG, אנגסט. הדר הייתה הבטא (והציעה את הכותרת...)


"תפסיק להתעלם ממני!"


 


"אני מתעלם כדי
לא לצרוח עלייך."


 


"למה אתה
כועס?"


 


"תנחש?"


 


"פול, תפסיק עם
זה."


 


"כי היא פה! כי
זה אמור להיות הרגע שלנו."


 


"אבל-"


 


"כי אני לא יכול
להיות איתך ביום הכי חשוב שלנו."


 


"פול-"


 


"כי אני לבד
בחדר, בזמן שלך יש אותה."


 


"תקשי-"


 


"כי א-"


 


"פול!"
ג'ון אמר, בניסיון אחרון לעצור את פול, "תירגע."


 


"אל תגיד לי
תירגע!"


 


"היא הייתה
צריכה חופש. מה רצית שאני אעשה?"


 


"תגיד לה לא!
אתה יודע שזה היה החלום שלי. להגיע לניו יורק, לכבוש את אמריקה."


 


"אני
יודע..."


 


"ורציתי שנעשה
את זה ביחד."


 


"והגשמת
אותו..."


 


"ואתה מביא את
אשתך."


 


"ועכשיו אתה כבר
לא צריך אותי..."


 


"ואני צריך
להיות לב- מה?"


 


"מה, מה?"


 


"מה אמרת?"


 


"שאתה כבר לא
צריך אותי."


 


"למה אתה חושב
ככה?"


 


"הגשמת את
החלום, ועכשיו אתה תעזוב אותי. כמו כולם."


 


"ג'וני..."
פול אמר והתקרב לג'ון, "אני לא אעזוב."


 


"כולם עוזבים
אותי."


 


"אני לא כולם.
אני לעולם לא אפגע בך. אני מבטיח."


 


***


 


"אתה יודע? זה
מצחיק." פול אמר, כשג'ון הסתובב והחל ללכת לכיוון הדלת, יוקו צמודה אליו.


 


"מה אתה רוצה
עכשיו?"


 


"אמרתי שזה
מצחיק."


 


"מה
מצחיק?!" ג'ון אמר, מרגיש את העצבים מציפים אותו שוב.


 


"אתה תמיד אומר
שכולם עוזבים אותך. שכולם מתו, או הלכו, או גם וגם."


 


"ו...?"


 


"ועכשיו אתה
עוזב את הבן אדם היחיד שנשאר, למרות הכול."


 


ג'ון הסתובב לפול,
וחיפש את מבטו.


 


פול הישיר לו מבט,
"הרי שנינו יודעים שהייתי שם כל פעם שהיה לך קשה, או קל, או טוב או רע. שאני
היחיד שלא נטש אותך. שלא קם והלך בלי להגיד כלום."


 


"פול, די."
ג'ורג' ניסה לעצור אותו, מהצד.


 


"אתה זוכר שאמרת
לי אז, שעכשיו גם אני אעזוב? והבטחתי לך שלעולם לא."


 


"פולי..."
גם רינגו ניסה להזהיר.


 


"והנה, אני פה.
ואתה הולך אי-"


 


"תצאי
מפה." ג'ון הסתובב ליוקו ואמר.


 


"אבל-"


 


"תצאי!"
יוקו יצאה מהחדר, וג'ון התקרב לפול.


 


"ואני מה?"
הוא שאל.


 


"ואתה הולך
איתה. נוטש אותי. כמו שנטשת את כל השאר."


 


"אני לא נטשתי
אף אחד."


 


"את סטיו לא
היית צריך בגללי, ואת בריאן בגללה, ואת אבא שלך ואימא שלך ואת סינתיה וג'וליאן,
ואותי."


 


"הם עזבו
אותי!"


 


פול צחקק לעצמו,
"אני לא."


 


"אני..."


 


"וואו. השארתי
את ג'ון לנון, בלי תשובה."


 


"פולי,
אני..."


 


"כן?"


 


"אני
מצטער." ג'ון אמר והסתובב. הוא עצר, "הייתי צריך לעשות את זה לפני הרבה
זמן."


 


"את מה?"


 


"אני רוצה
להתגרש."


 


"ג'ון..."
פול הרים את מבטו, חושב שאולי זה יעצור את ג'ון, אבל הוא כבר לא היה שם.

2 תגובות: