פיקצר פלאפי ומשעשע שנכתב במקור ע"י lovelypencil בביטלס!סלאש. ג'ון/רינגו, PG-13.
תהנו! (איפה כל הפרודנס-ג'וניור-ג'וניוריות שלי?)
ג'ון צנח בכבדות על המיטה שלו, מבט זועף נחרט על פניו.
פול הטיפש וההערות המטופשות שלו. הוא יכול לקחת את ההערות האלה ולדחוף אותן ל-
"ג'ון? מה אתה עושה כאן כל כך מוקדם?"
הו, רינגו המקסים. שהיה חולה ולא יכול היה להגיע לסטודיו ולתופף לו כמו שרצה.
"פול." הייתה התשובה הקצרה שלו, אבל רינגו לא היה צריך יותר מזה. פול היה יצירתי וחכם ונהדר, אבל הוא וג'ון פשוט... לפעמים הם פשוט לא הסכימו אחד עם השני. זאת, מסתבר, הייתה אחת הפעמים האלו, עם הדרך שבה ג'ון זעף על הספה כאילו היא עשתה לו משהו רע. "לא, לא, ג'ון!" הוא אמר בטון צווחני ועשה פרצוף. "זה ככה, אתה צריך לנגן את זה ככה. אני אנגן את זה איך שאני רוצה!"
רינגו ניסה שלא לחייך. לג'ון הייתה את הדרך החמודה שלו להתלונן, שזו הייתה משימה די קשה. "פול לא מנסה לדרוש יותר מדי," אבל כמובן זה היה ג'ון, ג'ון שצריך טפיחה טובה על האגו שלו כשזה נפגע. "אבל זה לא תמיד אומר שהוא צודק. אני בטוח שידעת מה אתה עושה."
"בדיוק! וג'ורג' פשוט ישב שם בצד ואכל את הביסקוויטים הארורים שלו..."
"רעב עושה אנשים טיפשים." אאוץ'. הוא יצטרך להתנצל על זה אחר כך.
ג'ון פתאום חייך אליו, והושיט לו זרוע נלהבת שתפסה בכתפיו ומשכה אותו למיטה. "אתה היחיד שמבין אותי, ריצ'י! אני שמח לדעת שאתה לא הטיפש."
רינגו היה צריך להתעלם מהמחמאה הזאת. אבל לג'ון חזר מצב הרוח, אחרי הכל. "המ, תודה." אני מניח.
ג'ון הצמיד אותו לחזו והתכרבל עליו בנמנום. "זה טוב שאתה כאן, ריצ'י..."
"למה?" רינגו לחש, והתמקם בנוחות.
"הייתי מאבד את הראש אם לא." נשיקה הונחה על מצחו, ממש לפני שג'ון נרדם.
רינגו חייך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה