האנתולוגיה של ג'ון יצאה בשנת 1994, ממש במקביל לאנתולוגיה הביטלסית. כמוה, גם היא מכילה גרסאות שונות לשירים של ג'ון, גרסאות חיות, בעיקר הקלטות וגרסאות ראשוניות לשירים שלו.
מה שמגניב במיוחד ב"אנתולנון" (חוץ מקיצור המגניבי שלה), הוא שהיא מלאה בשירים חדשים (ולא רק בשניים, ביטלס קמצנים...), ובדמואים של ג'ון לכול מיני שירים כמו "Goodnight Vienna" ועוד עוד.
חוץ מכל אלה באנתולוגיה מופיעים גם קטעים מהופעות חיות (כמו גרסא גאונית של "Come Together" בה ג'ון שוכח את המילים של השיר), שיחות בין ג'ון ופיל ספקטור (הג'ורג' מרטין הפסיכי שלו), ועוד קטעים חמודים ומגניבים כמו שון שר את "With A Little Help From Me Friend", וג'ון שר את "Ain't She Sweet".
הסיפור שלי עם האנתולנון מתחיל לפני שנים רבות, בממלכה קסומה במרכז הארץ. אבא שלי היקר, כלנוניסט מושבע, רץ לקנות אותה ביום שהיא יצאה ואחסן אותה במגירה שבה יש את כל הקלטות עם הסרטים (כולל 'Yellow Submarine' בעברית), האנתולוגיה מגיעה במעין קופסא סגורה ומסוגרת כזאת, שנורא מוזר לפתוח אותה, וכשמצליחים היא משמיעה מעין "וואשש" כזה.
בתור ילדה אני זוכרת שתמיד היא נראתה לי קדושה (קופסא הכחולה עם העננים! וואו!) ושאסור לגעת בה. וקול הזה - כל פעם שאני פותחת אותה אני מתרגשת מחדש (שמאלצי משהו).
האנתולוגיה מכילה ארבע דיסקים שלמים (שזה 55 שירים!), וספר מגניב עם מילים + פתיחה של יוקו + תמונות. והיא כולה מעוצבת מאוד יפה עם ציורים של ג'ון, תמונות ומילים של שירים שהוא כתב בכתב ידו הלא קריא בעליל!
לסיכום - האנתולנון היא הדבר הכי מקסים שיכול לקרות לכם בחיים, והיא מושלמת, אז אממ.. תקנו אותה או משהו כזה. (או שתבכו על זה שאין לכם כסף לקנות אותה.)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה