"There is this period of John which is all pre-Beatles, pre-huge fame, pre-drugs – and it is another John completely – that was always there right until the end. He got much sweeter, too, once he settled in New York. Once he was reunited with Yoko, and they had Sean, he became this sweet personalty again then when he was more comfortable with himself. But the acerbic John is the one we know and love, you know, because he was clever with it, so it was very attractive. But, for me, I have more than a slight affection for the John that I knew then, when we were first writing songs, when we would try and do things the old songwriters had done. I slightly regret the way John's image has formed, and because he died so tragically it has become set in concrete. The acerbic side was there but it was only part of him. He was also such a sweet, lovely man – a really sweet guy."
-Paul McCartney
"הייתה התקופה הזאת של ג'ון לפני הביטלס, לפני הפרסום הגדול, לפני הסמים - וזה ג'ון אחר לגמרי - שתמיד הייתה שם, ממש עד הסוף. הוא נהיה הרבה יותר מתוק, כשהשתקע בניו יורק. כשהוא חזר להיות עם יוקו, וכשהיה להם את שון, הוא נהיה אישיות מתוקה שוב כשהוא היה יותר נוח עם עצמו. אבל אבל ג'ון השנון הוא הג'ון שכולנו מכירים ואוהבים, אתה יודע, כי הוא עשה את זה בתחכום, אז זה היה גם מאוד מושך. אבל, בשבילי, היה לי יותר מחיבה קלה לג'ון שהיה אז, כשהתחלנו לכתוב שירים, כשהיינו מנסים ועושים דברים שכותבי השירים הישנים היו עושים. אני קצת מתחרט על הדרך שבה דמותו של ג'ון נוצרה, וכיוון שהוא מת בצורה כל כך טראגית, זה כבר הוחדר בבטון. הצד הציני היה שם אבל זה היה רק חלק ממנו. הוא היה גם איש כל כך מתוק ונהדר- ממש מתוק."
- פול מקרטני
גיייייייי
השבמחקמהממים.
די עם הציטוטים האלה הם יותר מדי יפים ):
השבמחק