יום שלישי, 14 באפריל 2009

Boys (ג'ון/פול, פול/רינגו)- פרק 3

PG-13, נעה כתבה והדר הייתה הבטא.
 פרק 3.

"אידיוט,אתה פשוט אידיוט. מה הלכת משם ככה והשארת את פול בוכה עם ג'ון המטורף הזה?!" כעס על עצמו רינגו.
רינגו ישב בחדר שהוא חלק עם ג'ורג', הצית לעצמו סיגריה, וניסה להירגע. משלא הצליח, החליט לצאת החוצה.
"לאן אתה יוצא?" שאל ג'ורג', ורינגו ענה "סתם, לשאוף אוויר", אך ברגע שיצא הוא ידע בדיוק את מי הוא רוצה לפגוש.
ושם הוא פגש אותו, על הספסל,יושב שפוף,מכונס בעצמו, וריח של אלכוהול הדיף ממנו.
רינגו לא יכל לעצור בעצמו, וקפץ עליו באגרופים.
הוא ציפה לתגובה כלשהי, אבל ג'ון לא ניסה אפילו לגונן על עצמו, הוא פשוט שכב מתחת לרינגו וצחק.
"קדימה! תרביץ לי! זה מגיע לי!" הוא צעק, חצי צוחק חצי בוכה. רינגו קם ממנו, "אתה שיכור" הוא אמר, "טוב נו, כולנו עושים את זה, להזכירך שנינו היינו שיכורים בלילה שהתנשקנו". רינגו הסמיק, "זה ההבדל בינינו, אתה תמיד שיכור כשזה מגיע לרגשות, ולי זאת היתה מעידה חד פעמית" אמר רינגו והסתלק.
ג'ון נשאר שכוב על הרצפה עוד הרבה זמן, ובהה בכוכבים. לפתע, בלי לדעת למה, הוא התחיל לצחוק, צחק כמו שהוא לא צחק מעולם, ואז התחיל לבכות, ובכה כמו שהוא לא בכה מעולם,בכה כמו שהוא לא נתן לעצמו לבכות מעולם. הוא ידע שזה נגמר, שהוא הרס את זה,שהוא שוכב שם שיכור ורינגו בדרכו לנחם את פול, והכי גרוע, שהכל באשמתו.
רינגו התהלך במהירות לכיוון חדרו, אך נעצר ממול חדרו של פול. להכנס? הוא שאל את עצמו, ובלי לחשוב, הוא פתח את הדלת בעדינות וראה את פול שבהה בשידה שבחדר, ואת הדמעה שזלגה על לחיו.
הוא התיישב לידו על המיטה, ובהססנות, שם את ידו על כתפו של פול.
פול לא זז, והמשיך לבהות ישר, ואז, מבלי שרינגו ציפה לזה, פול הניח את ראשו על כתפו, ונרגע.
רינגו חיבק את פול, וככה הם ישבו להם, ולא שמו לב לזמן שעבר, שניהם עצמו את העיניים והתמכרו, עד שפתאום רינגו הרגיש מגע על שפתיו, וראה שם את פול. "אתה יודע",אמר פול,"תמיד היית לצידי, ואף פעם לא הערכתי אותך מספיק."
"עשיתי מה שכל חבר היה עושה" אמר רינגו. "ואני חשבתי שג'ון היה חבר" אמר פול. "תעזוב את ג'ון, ג'ון זה הסטוריה. אנחנו נמצא מחר כבר דרך לסדר את העניינים" ניסה רינגו לעודד את פול והסתכל בעיניו.
איזה עיניים מדהימות יש לו, גאדמיט! דמעה עלתה בעינו של רינגו. לא! אל תבכה! רינגו אזר אומץ, ולקח את פול לנשיקה ארוכה וממכרת.
רעש מוכר נשמע והקפיץ את פול ורינגו, טריקת הדלת והפרצוף האדום הבהירו להם שהם קיבלו את הרושם הלא נכון.
"בן זונה! ככה אתה עושה לי?!"
"ג'ון, תעזוב אותו! זה הכל באשמתי" צרח רינגו. "ברור שהכל באשמתך, אבל החרא הקטן הזה מעיז לבגוד בי ככה! בי! בפאקינג ג'ון לנון! חלומם המתוק של כל גבר ואישה, ואני בחרתי בך פול ואתה תקעת לי סכין בגב!"
"מי שמדבר על סכינים! אני ראיתי את המבטים שאתה ובריאן החלפתם, הרבה יותר מפעם אחת!"
"אבל לא אכפת לי מבריאן! בריאן סתם היה בשביל הסקס!"
"אתה מדבר כאילו התייחסת אליי אחרת!"
ג'ון נראה כאילו בטחונו העצמי התרסק, ואז אמר בשקט, כמעט לעצמו, "אותך אני אוהב", ויצא מהחדר.
רינגו עמד בצד, נדהם מהצעקות שהוטחו באוויר, והסתכל על פול, שעם דמעות בעיניו, אמר לו את המשפט שהוא הכי לא רצה לשמוע. "רינגו, אני חושב שכדאי שתלך". 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה