PG-13, ג'ורג'/פול.
BeatleBoot כתבה, ג'ורג'י היא הבטא.
אגב, רק שתדעו- היא כבר כתבה שני סלאשים אחרים ושלחה לי אותם, אבל משום מה ביקשה שאני אפרסם אותם בשמי.. היא טוענת שהיא לא כותבת יפה (שטויות -_-), אז היא לא רצתה שידעו שהיא כתבה P:
בכל מקרה, עכשיו היא חזרה בה, והחליטה להתפרסם... הנה שני הסלאשים הקודמים שלה-
Jealousy (אגב, לפיק הזה אני בחרתי את השם, ובגלל זה כתבתי שהשם גרוע בהתחלה)
"אני לא יכול יותר, באמת." ג'ורג' נאנח. "כבר אין לי כוח, נשבר לי."
"מה עכשיו?"
"אתה באמת שואל...?" הוא נעצר לרגע, ואז המשיך, "אתה לא רואה שהכל מתפרק? שזהו, שהגענו לסוף?"
"ג'ורג'..."
"אתה לא שם לב שאנחנו רק רבים? שאפילו הקשר בינינו כבר לא כמו שהיה פעם?"
"זה לא.. .זה לא נכון..." פול אמר בשקט.
"אוי נו באמת, תעשה טובה." ג'ורג' צחק בזלזול. "מתי לאחרונה בילינו לילה ביחד? מת לאחרונה באת אלי? חיבקת אותי? מתי לאחרונה אמרת לי שאתה אוהב אותי?"
"שטויות." פול אמר בשקט, מכחיש את דבריו של ג'ורג'.
"אני... אני כבר לא מסוגל..." ג'ורג' התיישב מול פול. "אני לא מסוגל לסבול את זה עוד, באמת. נמאס לי מזה. גם מזה שאתה וג'ון משתלטים על הלהקה, גם מזה שאתה לא שם עליי..."
"משתלטים על הלהקה?" פול שאל בזלזול.
"אל תגיד שלא שמת לב!" ג'ורג' אמר בטון ציני. "אני ורינגו יושבים לנו בשקט בצד, בזמן שאתה ולנון מתכננים לכם תוכניות לעתיד! אני נאבק על כל שיר שלי כדי שיכנס לאלבום, ובכל פעם שרינגו כותב שיר אתם מסתכלים עליו בפרצוף עקום! אלוהים, " הוא נאנח. "אל תיתמם..."
"האריסון, מאז שהוצאתי את not guilty מהלבן אתה כועס. תשכח מזה כבר, תשאיר את זה מאחורה..."
"לא לא, מקרטני, אתה טועה. אני לא נוטר על זה טינה, אבל אתה יודע מה? נכון, not guilty, הוצאת אותו בלי לשאול אפילו! סתם ככה... תראה איך אתה מתייחס אלינו, אלי ואל רינגו, אתה בטוח שאתה איז-"
"ג'ורג', כדאי שתעצור עכשיו!" פול קטע אותו עצבני ופגוע. "אתה עם ההודו שלך, מה יכולתי לעשות?! בהתחלה רציתי להוציא את אחד השירים של ג'ון, אבל הוא עמד לידי ולא נתן לי. ואתה היית בהודו, כמובן, ורק שיר שלך יכולתי להוציא. אז תגיד תודה שהשארתי שלושה אחרים שלך, שלושה! תגיד תודה שלא הוצאתי אותם, אחד אחרי השני, כמו שהוצאנו את השירים של רינגו."
"אני לא מאמין." הוא היה בהלם. "מקרטני, אתה לא יותר טוב מאף אחד פה. במיוחד לא עם אגו כמו שלך." הוא הסתכל לפול בעיניים. "ואל תשכח שגם אתה היית שקוע בלינדה. 24 שעות ביממה. אל תשכח. אני לא היחיד שנעלמתי."
"אה, אני מבין." פול אמר בתוקפנות. "אז הכל התחיל ונגמר בלינדה, הא? היא כל העניין."
ג'ורג' הסתכל עליו בכעס. "כן, היא כל העניין." הוא אמר, ויצא בסערה מהחדר.
אפילוג-
באותו ערב פול חזר לחדר, ומצא על הרצפה מכתב.
"פעם היית מסתכל לי בעיניים, ובלי שתגיד לי ידעתי שאתה אוהב אותי.
אבל אז הכרת אותה. הכרת אותה ושכחת ממני. כן, המשכת להגיד לי שאתה אוהב אותי, שבחיים לא תעזוב אותי, שלינדה היא סתם שעשוע... לא משהו רציני- אבל תמיד ידעתי שזה לא נכון. אני לא אומר ששיקרת לי, זה פשוט... בעצמך לא היית בטוח בזה, אני יודע.
חשבתי על זה והבנתי שעדיף שניפרד ונשכח מכל מה שהיה.
תמשיך בחיים עם לינדה, ועם הת'ר הקטנה, ואני עם פטי... אני בטוח שזו הדרך הכי טובה ונכונה שיש, ואני בטוח שעוד נשמח על זה באחד הימים.
בבקשה אל תשכח אף פעם כמה אני אוהב אותך. ג'ורג'."
זה היה יפה P:
כל הכבוד שהחלטת להיחשף XD
(פורסם ב19.3.2009)
