‏הצגת רשומות עם תוויות NC-17. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות NC-17. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 25 בספטמבר 2009

It's All In The Mind (ג'ורג'/ג'ון) - פרק שלישי

קתרינה וBeatleboot כתבו.פרק שלישי מתוך שישה.
ג'ורג'/ג'ון, NC-17.

תהנו:)

יום המחרת היה תזזיתי. הם נלקחו על הבוקר למה שנדמה כמו אינספור מסיבות עיתונאים, ואחר כך לאצטדיון עצמו, לנסות את הכלים. ג'ון מלמל משהו מתוסכל על כך שזה לא משנה, ממילא לא ישמעו אותם הכל הצרחות והאקוסטיקה המחורבנת, וליבו של ג'ורג' יצא אליו. לא היה להם זמן לדבר במהלך היום.

ממש לפני ההופעה היו להם פתאום כמה דקות לבד. בריאן לקח את פול ורינגו למשרד ההפקה כדי לדבר על מה הם יכולים לעשות בתור "מחלקת הקצב" כדי להשמע טוב יותר בהופעות רועשות. הוא תפס את עינו של ג'ורג' וחייך, והגיטריסט הבין שאמרגנו הדואג מנסה לסדר להם לג'ון ולו כמה דקות של שקט. הוא היה מותש, נשען על הקיר ועצם עיניים. הוא הרגיש את ג'ון ניגש אליו גם בעיניים עצומות, את ריחו המשכר וחום גופו מתקרבים.

כשג'ורג' הרגיש את ידו של ג'ון מחליקה לעבר מכנסיו הוא תפס אותה והרחיק אותה. "מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה?" הוא אמר. ג'ורג' הרגיש שהוא יותר מדי תוקפני, אבל הוא פשוט לא היה מסוגל לשתוק הפעם.

"מה נראה לך שאני עושה?"

"אני לא מאמין, לנון, לעזאזל!" הפעם ג'ורג' באמת התעצבן, ודחף את ג'ון לאחור. "אמרתי לך שאני לא רוצה את זה, לא? אז די!"

"בסדר, בסדר. תירגע." ג'ון אמר במטרה לגמור את השיחה הזאת.

"לא, אני לא ארגע! כל יום אתה מנסה, וכל יום אני נרגע. דיברנו על זה, פאקינג דיברנו על זה." הוא ניסה לא לצעוק, הוא לא רצה שכולם ישמעו אותם. "תן לי לאהוב אותך בדרך שלי!"

"בדרך שלך?!"

זה הספיק לג'ון, הוא לא התכוון להמשיך בהצגה הזאת עוד, הוא לא התכוון לוותר על כל הרצונות שלו בגלל הפחדים המטופשים של ג'ורג'- וממש לא לעבור על זה בשתיקה.

"מה הדרך שלך? להתנזר? לייבש אותי לגמרי?"

"מה...? מה זה קשור בכלל?" ג'ורג' הסתכל עליו והתאפק לא לתת לו סטירה ולהעיר אותו. "זה לא ש... אני לא יודע... שאני אוסר עליך להיות עם כל אלפי הבחורות שלך!"

"שום אלפי בחורות, האריסון! מה אתה לא מבין?" ג'ון אמר. "אני לי שמץ של מושג מאיפה הבאת את כל העניין הזה של ההתנזרות. זה לא הגיוני!" ג'ון התאמץ גם הוא לא לצעוק. "אני רוצה שתסביר לי. מאיפה?"

"אז אני מבין שמה שחשוב לך זה להשכיב אותי." ג'ורג' אמר בזעף.

"כן!" הפעם הוא צעק.

"להשכיב אותי וללכת! זה מה שאתה רוצה, האתגר שלך!"

"אתה יודע מה, האריסון?" ג'ון אמר והתקרב אל ג'ורג'. "כן. זה מה שאני רוצה. להשכיב אותך- וללכת."

ג'ורג' הסתכל עליו מזועזע בלי יכולת לזוז.

"לזיין לך את הצורה החוצה, ולהשאיר אותך זרוק על הרצפה. שמעת?!"

"צא," ג'ורג' עצם את עיניו ולחש. "החוצה."


 אהבתי את הסוף... אבל אני מקווה שהם ישלימו :S

(פורסם ב25.9.2009)

יום שני, 3 באוגוסט 2009

It's All In The Mind- פרק שישי (ג'ורג'/ג'ון)

פרק שישי ואחרון לפיק המעולה הזה, אותו כתוב Beatleboot וקתרינה.
NC-17, ג'ורג'ון.
אתם כ"כ הולכים להנות.

ג'ורג' התעורר בבוקר, מצמץ בעיניו אל האור שבקע מהחלון. הוא ניסה להיזכר מה קרה אתמול בערב, והסמיק במבוכה. "בוקר טוב." שמע קול מוכר ואהוב לצידו. הוא הסב את ראשו וראה את ג'ון מביט בו ומחייך.

"אז מי אתה היום?" שאל ג'ון. ג'ורג' הביט בו במבוכה. הוא לא היה בטוח שהוא מבין למה ג'ון מתכוון.

"כי אתמול בלילה הופיע לי בחדר מישהו מוזר מאד." אמר ג'ון "לא יכול להיות שזה היית אתה, כי זה שהיה פה אתמול ניסה בהתלהבות לשכנע אותי לבצע בו את זממי, ואתה הרי נגעל ממני." ג'ון חייך, אך העצב בעיניו היה אינסופי.

פתאום ג'ורג' הבין. הוא הבין איך הרתיעה שלו הובנה על ידי האיש שאהב אותו כל כך. הוא הבין כמה אומץ ג'ון היה צריך לאזור כדי להתוודות על אהבתו, וכמה כאב הוא גרם לו כשדחה אותו פעם אחרי פעם.

"אני מצטער." אמר, ומשך את ג'ון אליו. הוא רצה לנשק אותו, אבל בו זמנית גם לאמר לו כמה הוא אוהב אותו, ושהוא מבטיח לא להכאיב לו יותר. ג'ורג' הצמיד את גופו של ג'ון אליו, נאחז בו נואשות. ג'ון לא השיב לו חיבוק. במקום, הוא לחש באזנו: "אל תעשה את זה. אל תצמד אלי ככה אם אתה מתכוון לדחות אותי שוב. אתה שובר אותי. אני לא יכול יותר..."  הוא נשם עמוק, מנסה לשלוט ביצריו.

ג'ורג' הבין שאין לו מילים כדי להעביר את הרגשתו. הוא סכר את פיו של ג'ון בנשיקה. בהתחלה עדינה, אך כשפיו של ג'ון נפתח למגע שפתיו הנשיקה הפכה לסוערת יותר ויותר. השמיכה הושלכה על הרצפה, וג'ון הוצמד למיטה על ידי אהובו הלהוט שניסה להפשיט אותו מחולצתו בלי להפסיק להתנשק. "רגע... רגע!" אמר הביטל המבוגר יותר, "חכה שניה... חיכיתי כל כך הרבה זמן... אני לא רוצה להפסיד אף פרט."

ג'ורג' ציחקק, קם מהמיטה ופשט את חולצתו המקומטת. ג'ון שכב על צידו, ראשו מונח על ידו, והביט בו בחיוך. "אתה מחכה למופע חשפנות?" שאל ג'ורג' בקנטרנות.

"לא, טמבל. אני פשוט אוהב להסתכל עליך. ואני מפחד שאם אמצמץ אתה תעלם."

"אני לא אעלם, ג'ון. אף פעם. אני פה לתמיד." עיניו החומות הגדולות היו רציניות מאד פתאום.

הם הפשיטו אחד את השני כמו בריקוד מורכב ומסוגנן. ג'ון צחקק כששרוך מכנסי הפיג'מה שלו נפתח בקלות על ידי מאהבו הלהוט, נזכר בגולמניות של ליל אמש. הם נשכבו על המיטה, שפתיים וידיים עוברות על גופים לוהטים, מנשקות ומלטפות כל סנטימטר של עור. ג'ון ניסה להסתיר את זקפתו בנסיון כושל. אבל הוא חשש שג'ורג' יבהל שוב. יעזוב שוב. אבל במקום להירתע בגועל אהובו לקח אותו בפיו, גורם לו לגנוח בלי שליטה. עוד, עוד, עוד... הוא העביר את אצבעותיו בשערו של ג'ורג', מלטף, מעסה, ובשניה האחרונה גם מכתיב את הקצב הנכון. ג'ון שאג מעונג כשהגיע לפורקן, ונשכב לאחור חסר נשימה, ליבו פועם בקצב מטורף, דמו גועש באוזניו. ג'ורג' משך את עצמו לצידו, עירסל אותו בזרועותיו ולחש באזנו "אל תחשוב לרגע שכבר סיימתי איתך".


אהבתי את הפרק. פיק אדיר!

(פורסם ב3.8.2009)

יום ראשון, 2 באוגוסט 2009

It's All In The Mind- פרק חמישי (ג'ורג'/ג'ון)

פרק חמישי של It's All In The Mind, אותו כתבו, כמובן,
קתרינה ו-Beatleboot.
NC-17, פרק חמישי מתוך שישה.
האב פאן!

מאוחר בלילה ג'ורג' השתוי התדפק על דלת חדרו של ג'ון. "ג'ווווווונייייי!!" הוא זימר. "תפתח לי את הד-ל-ת! אני שיכור ובאתי להזדיין אתך!"

ג'ון המנומנם פתח את הדלת ומשך את ג'ורג' המצחקק פנימה. "תגיד, יצאת מדעתך?" הוא שאל בקול שקט וכועס.

"לאאאאאא... אני שיכור ולא אכפת לי מכלום. בוא ותזיין אותי, ג'וני בויי. אני מבטיח להיות ילד טוב ולתת לך לעשות מה שאתה רוצה. הנה, אני אדדדדדגים לך..." ג'ורג' ירד על ברכיו ומשך אליו את ג'ון המופתע. הוא ניסה לפתוח את שרוך מכנסי הפיג'מה במשך זמן מה, ואז הביט למעלה אל ידידו ההמום ושיהק. "אני לא מצליח... האצבעות שלי שיכורות מדי... תעזור לי, ג'וני... אני רוצה לעשות לך טוב..." ג'ון פסע אחורה וג'ורג' איבד את שיווי משקלו ונחת עם עכוזו על השטיח. הוא ליטף את השטיח לדקה, בוהה בחוסר ריכוז בידיו, ואז נשכב על צידו ומלמל. "אני כישלון כזה... רק רציתי להיות אתך... לעשות אתך דברים כדי שתאהב אותי..." הוא התייפח בשכרות ואמר לעצמו. "זהו, הריסון, דפקת הכל. אף אחד לא יאהב אותך אף פעם וג'ון ילך לפול ואתה תהיה לבבבבבבבדדדדד.... רק עם הגיטרה והנחירות של רינגגגגו..."

ג'ון הביט בחברו המתייפח על רצפת חדר המלון, ונאנח לעצמו. הוא רכן אליו ואמר "קדימה, ג'ורג'י. תן לי לעזור לך לקום. אני אקח אותך למיטה..."

"למיטה?" שאל ג'ורג' בתמיהה. "למיטה שלך? אתה אוהב אותי, ג'וני? אפילו שאני אדיוט?"

"כן. אתה באמת אדיוט ואני באמת אוהב אותך. עכשיו בוא, תנסה להשען עלי ולקום. ותשתדל לא להקיא. הנה, המיטה כאן."

"אני במיטה עם ג'ון לנון!" הכריז ג'ורג' בשמחה. "והוא עומד לזיין אותי!"

"לא אני לא, טמבל. אני אוריד לך את הנעליים ואת המכנסיים ואשכיב אותך לישון."

"ג'ון מוריד לי את המכנסיים!" סיפר ג'ורג' בהתלהבות למנורת הקריאה. "ואני יודע מה זה אומר! סקסססס עעעעםםםם ג'וני!"

ג'ון נכנס למיטה והשכיב בעדינות תקיפה את חברו על צידו. הוא כיסה אותו בעדינות וחיבק אותו. "עכשיו לך לישון, טמבל. אני לא מנצל מינית ילדים שלא מסוגלים אפילו ללכת ישר. אם בבוקר עדיין תרצה אותי, אני אהיה מאושר מאד... אבל עכשיו לך לישון." הוא כיבה את האור ושכב מחובק כפיות עם ג'ורג' שהמשיך לפטפט.

"שששש.... שקט אהובי. לך לישון, אתה שיכור." ג'ון לחש באוזנו. "אני אוהב אותך, לך לישון."


ג'ורג' ממש הצחיק אותי XD

(פורסם ב2.8.2009)

יום שבת, 1 באוגוסט 2009

It's All In The Mind- פרק רביעי (ג'ורג'/ג'ון)

וכך נתחיל את חודש אוגוסט:

אחרי כמה זמן שלא פרסמתי את ההמשך-
It's All In The Mind, ג'ורג'ון, NC-17.
נכתב ע"י קתרינה ו-Beatleboot.
פרק רביעי מתוך שישה.
כמובן שתהנו. :)

כשג'ורג' חזר לחדר ההלבשה הוא לא הצליח להסתכל על ג'ון. זה היה כואב מדי. הוא לא הבין במה הוא טעה ומה הוא לא הסביר נכון, שגרם לג'ון לנסות פעמיים- יום אחרי יום- לפתות אותו. הוא הרגיש פגוע ונבגד והוא כ"כ כעס, ממש זעם, שהוא חשב שאם רק יסתכל בעיניו של ג'ון הוא עוד מסוגל להתנפל עליו, להרביץ ולקלל, לנסות לפגוע במקומות הכי כואבים שלו, כדי שירגיש- ויבין- אפילו שליש מאיך שהוא הרגיש בעצמו.

ג'ון, להפתעתו של ג'ורג', לא התייחס אליו באותו הערב. הם עלו לבמה והופיעו, וכשחזרו למלון ג'ורג' גילה שג'ון כבר דאג לסידור שינה מחודש.

בדיוק כמו שהוא חשש, השבועיים שלאחר מכן לוו בכעס שלא חשב שיוכל אי-פעם לחוש. ברגעים מסויימים הוא שנא אותו כ"כ עד שלא האמין שבכלל התאהב בו מלכתחילה, אבל אז כשהוא ראה אותו באולפן מנגן, שר, מדבר, צוחק... אז הוא הבין למה הוא התאהב בו. הוא הבין למה הוא עדיין מאוהב בו. בהתחלה הוא לא רצה להודות בזה אפילו בפני עצמו, אבל הגעגועים אכלו אותו.

יום אחר יום עברו, וג'ורג' הרגיש שההתעלמות של ג'ון מוציאה אותו מדעתו. הוא היה מתוח כמו קפיץ, כמעט מזנק באויר כל פעם שמישהו פנה אליו. בראיונות הוא ישב בצד, מחייך חיוך מאולץ ונותן לג'ון ולפול את כל הבמה. ההתלוצצויות הטבעיות שלהם, הקלילות שבה דיברו אחד לשני ולעיתונאים גרמו לו לקנא בטירוף. למה הוא לא יכול להיות כל כך נינוח בחברתו של ג'ון?

יום אחד, בהופעה, ג'ורג' נשבר. הם בדיוק סיימו שיר כשג'ון ניגש בטבעיות לפול ועיסה את כתפיו. ג'ורג' בקושי החזיק מעמד עד שהם ירדו מהבמה, ואז הסתגר במחסן ציוד והתחיל לבעוט ולחבוט בכל סביבותיו בזעם. הדלת נפתחה ונסגרה, אך הוא היה עיוור מדי מדמעות בכדי לראות מי נכנס. "רק לא ג'ון," הוא חשב "אני לא יכול שהוא יראה אותי ככה". הוא נרעד כשהרגיש יד חמה ויציבה על כתפו, ופרץ בבכי שהיה אצור זמן רב מדי כשבריאן משך אותו אליו בחיבוק אבהי.

ג'ורג' התייפח במשך דקות ארוכות, עד שהרגיש שאין בו יותר דמעות. הוא ובריאן ישבו על רצפת המחסן מוקפים בבלגן וחלקי ציוד שבורים. ג'ורג' ניסה לנשום עמוק אך גופו עוד רעד בבכי. בריאן ליטף את שערו ואמר "אז אתה רוצה לדבר איתי, ילד? או שאתה מעדיף להמשיך להוציא את זה על מגברים שלא עשו לך שום דבר רע?"

"אני לא יכול לסבול את זה יותר," אמר ג'ורג' "הוא משגע אותי. אני כל כך רוצה אותו... אבל אני לא יכול."

"למה?" שאל האמרגן בקול רציני "אולי אני זקן ולא מגניב, אבל אפילו אני יכול לראות איך אתם מסתכלים אחד על השני. מה הבעיה?"

ג'ורג' נאנח אנחה עמוקה וסיפר לבריאן את קורות השבועות האחרונים. "אני אוהב אותו כל כך." הוא סיים. "אני חולם בלילה שהוא נמצא במיטה שלי, ואנחנו ערומים ועושים אהבה. ואז אני מתעורר, ורינגו נוחר במיטה לידי, ואני מעורר ומבחיל את עצמי בו זמנית. אני כל כך רוצה להיות איתו, לתת לו את כולי... אבל כל פעם שאנחנו ביחד הוא כל כך תוקפני... כל כך להוט... ואני נסחף איתו יותר מדי מהר ואז אני חייב לברוח. הוא מלחיץ אותי יותר מדי. אני רוצה, אבל לא ככה. הגוף שלי צורח ג'ון, אבל הראש שלי לא מצליח להתרגל לרעיון של... אתה יודע... להזדיין עם גבר אחר."

בריאן שתק לרגע. ג'ורג' כבר התחיל לדאוג שהוא נפגע מדבריו הישירים, כשבריאן אמר "אז יש לפניך שתי דרכי פעולה, כמו שאני רואה את זה. הראשונה היא לתת לראש שלך פיקוד. אני יכול לספק לך בחורות צעירות וחמודות שיעסיקו את הגוף שלך בזמן שתסדר את הראש ותשכנע אותו שאתה לא צריך ולא רוצה את ג'ון. אולי גם כמה פגישות עם פסיכולוג שמתמחה בעניין. אתה הרי נמשך גם לנשים, לא? אז פסיכולוג מוצלח יכול לעודד את הבחילה שיש לך מהעניין ולגרום לזה שלא תוכל אפילו לחלום לגעת בג'ון בלי לרצות להקיא."

ג'ורג' נרעד. לוותר על ג'ון? לתמיד? לא להיות מסוגל לגעת בו, לחלום עליו? זה היה מטריד. "לא. לא! מה האפשרות השנייה?"

בריאן חייך והביט בו "קיוויתי שזו תהיה התגובה שלך. אני מתעב את הפסיכולוגים האלו. האפשרות השנייה היא פשוטה מאד. אתה צריך ללכת אליו. אם אתה רוצה, אני אדבר איתו קודם שיהיה יותר סבלני אתך. והכי חשוב - אתה צריך לנטרל קצת את המח שלך לפני שאתה הולך. תשתכר, תעשן משהו, לא אכפת לי. העיקר שתהיה מסוגל לזרום איתו בלי שהעכבות שלך ישימו לך רגל."



שום דבר לא נאמר על הציוד המושחת. ג'ורג' לא היה מופתע. הארבעה התרגלו מאד בקלות לטיפולו המסור של אמרגנם. כל בעיה הוחלקה מבלי שהם יצרכו להטריד את עצמם בזוטות. הם חזרו למלון בשתיקה. ג'ורג' היה מותש ופשוט בהה מחלון המכונית לרחוב. בריאן היה שקוע במחשבות. "אני אצטרך לדבר גם עם פול" הוא אמר פתאום בשקט "אם הוא יתהה למה אני משנה את הסידור של החדרים פתאום. ועם רינגו." ג'ורג' התנער מהרהוריו ואמר "לא, בבקשה לא. תמצא דרך אחרת." בריאן חשב ואמר "בעצם, למה שלא יהיה לכל אחד מכם חדר לבד? זה לא כאילו שצריך לחסוך לחברת ההפקות האמריקאית. הם מרוויחים עליכם מספיק כסף. אני יודע שאתם רגילים לחלוק חדרים, אבל אתם בהחלט במעמד שמצדיק סוויטה אישית לכל אחד. אני אסדר את זה ונגיד לבחורים שזה צ'ופר מיוחד." ג'ורג' חייך בעייפות. תמיד אפשר לסמוך על בריאן שיחשוב על פתרון.

-

(פורסם ב1.8.2009)

יום שבת, 25 ביולי 2009

It's All In The Mind (ג'ורג'/ג'ון) - פרק שלישי

קתרינה וBeatleboot כתבו.פרק שלישי מתוך שישה.
ג'ורג'/ג'ון, NC-17.

תהנו 

יום המחרת היה תזזיתי. הם נלקחו על הבוקר למה שנדמה כמו אינספור מסיבות עיתונאים, ואחר כך לאצטדיון עצמו, לנסות את הכלים. ג'ון מלמל משהו מתוסכל על כך שזה לא משנה, ממילא לא ישמעו אותם הכל הצרחות והאקוסטיקה המחורבנת, וליבו של ג'ורג' יצא אליו. לא היה להם זמן לדבר במהלך היום.

ממש לפני ההופעה היו להם פתאום כמה דקות לבד. בריאן לקח את פול ורינגו למשרד ההפקה כדי לדבר על מה הם יכולים לעשות בתור "מחלקת הקצב" כדי להשמע טוב יותר בהופעות רועשות. הוא תפס את עינו של ג'ורג' וחייך, והגיטריסט הבין שאמרגנו הדואג מנסה לסדר להם לג'ון ולו כמה דקות של שקט. הוא היה מותש, נשען על הקיר ועצם עיניים. הוא הרגיש את ג'ון ניגש אליו גם בעיניים עצומות, את ריחו המשכר וחום גופו מתקרבים.

כשג'ורג' הרגיש את ידו של ג'ון מחליקה לעבר מכנסיו הוא תפס אותה והרחיק אותה. "מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה?" הוא אמר. ג'ורג' הרגיש שהוא יותר מדי תוקפני, אבל הוא פשוט לא היה מסוגל לשתוק הפעם.

"מה נראה לך שאני עושה?"

"אני לא מאמין, לנון, לעזאזל!" הפעם ג'ורג' באמת התעצבן, ודחף את ג'ון לאחור. "אמרתי לך שאני לא רוצה את זה, לא? אז די!"

"בסדר, בסדר. תירגע." ג'ון אמר במטרה לגמור את השיחה הזאת.

"לא, אני לא ארגע! כל יום אתה מנסה, וכל יום אני נרגע. דיברנו על זה, פאקינג דיברנו על זה." הוא ניסה לא לצעוק, הוא לא רצה שכולם ישמעו אותם. "תן לי לאהוב אותך בדרך שלי!"

"בדרך שלך?!"

זה הספיק לג'ון, הוא לא התכוון להמשיך בהצגה הזאת עוד, הוא לא התכוון לוותר על כל הרצונות שלו בגלל הפחדים המטופשים של ג'ורג'- וממש לא לעבור על זה בשתיקה.

"מה הדרך שלך? להתנזר? לייבש אותי לגמרי?"

"מה...? מה זה קשור בכלל?" ג'ורג' הסתכל עליו והתאפק לא לתת לו סטירה ולהעיר אותו. "זה לא ש... אני לא יודע... שאני אוסר עליך להיות עם כל אלפי הבחורות שלך!"

"שום אלפי בחורות, האריסון! מה אתה לא מבין?" ג'ון אמר. "אני לי שמץ של מושג מאיפה הבאת את כל העניין הזה של ההתנזרות. זה לא הגיוני!" ג'ון התאמץ גם הוא לא לצעוק. "אני רוצה שתסביר לי. מאיפה?"

"אז אני מבין שמה שחשוב לך זה להשכיב אותי." ג'ורג' אמר בזעף.

"כן!" הפעם הוא צעק.

"להשכיב אותי וללכת! זה מה שאתה רוצה, האתגר שלך!"

"אתה יודע מה, האריסון?" ג'ון אמר והתקרב אל ג'ורג'. "כן. זה מה שאני רוצה. להשכיב אותך- וללכת."

ג'ורג' הסתכל עליו מזועזע בלי יכולת לזוז.

"לזיין לך את הצורה החוצה, ולהשאיר אותך זרוק על הרצפה. שמעת?!"

"צא," ג'ורג' עצם את עיניו ולחש. "החוצה."


 אהבתי את הסוף... אבל אני מקווה שהם ישלימו :S

(פורסם ב25.7.2009)

יום חמישי, 23 ביולי 2009

It's All In The Mind (ג'ורג'/ג'ון) - פרק שני

קתרינה וBeatleboot כתבו. פרק שני מתוך שישה.
ג'ורג'/ג'ון, NC-17.

תהנו:) 

כשהדילות הידידותיות הודיעו שאפשר לשחרר את חגורות הבטיחות ולהסתובב במטוס, ג'ורג' קם ממקומו בתחושת הקלה. הוא הרגיש חסר מנוחה כל היום, ועכשיו הדבר האחרון שהוא רצה היה לשבת ליד האחרים כשהם מתבדחים עם הנערות החינניות שכמו תמיד הופיעו ממש משום מקום. הוא שוטט במטוס הקטן וראה את בריאן, יושב במושב מרוחק כשערימה של חוזים וניירת בחיקו והוא מרפרף בהם בחוסר חשק. "יש לך רגע, אפי?" הוא שאל, ובריאן הרים אליו את עיניו וענה בחיוך "בשבילך תמיד ילד."

ג'ורג' צנח אל המושב הסמוך באנחה. בריאן אסף את הערימה בזהירות והניח את הניירות על הרצפה. "אז מה מטריד אותך, ג'ורג'י בוי? יש משהו שאני יכול לעשות?".

"יש לי שאלה תאורטית אליך. אתה חושב שאפשר להפריד בין סקס ואהבה? כלומר, לאהוב אדם אחד ולשכב עם אנשים אחרים? שזה יכול לפעול?" אמר בתקווה לקבל אישור להחלטתו.

"בטח שאפשר. אני עושה את זה כל חיי. השאלה היא בשביל מה זה טוב." ענה בריאן. "מה קרה, איזו בחורונת מעיזה לסרב לאחד מארבעת המופלאים?" הוא חייך בחביבות לבן טיפוחיו הצעיר. ג'ורג' לא חייך בחזרה, עיניו מלאות בכל כך הרבה כאב שמחק במהירות את החיוך מפניו של בריאן. "אתה רוצה לספר לי מה קרה?" הוא שאל את ג'ורג', ממוקד כולו בבן שיחו. ג'ורג' היסס. לפתע נשמע מן החבורה הצוהלת בקידמת המטוס קול צחוקו המתגלגל של ג'ון. שניהם הרימו את ראשם והפנו את פניהם לכיוון הקול, מהופנטים מעצם נוכחותו. בריאן היה הראשון שחזר לדבר "מצטער, ילד. בזה אני לא יכול לעזור לך. אם היה לי פתרון הייתי משתמש בו בעצמי"



הם הגיעו למלון מותשים. בקושי מזדחלים בעקבות בריאן לקבלה לקבל את המפתחות. רק כשהגיעו לחדרים שמו לב שבריאן שיבץ את ג'ון וג'ורג' ביחד, ואת פול עם רינגו.  הבל בוי כבר שם את המזודות בחדרים, ולא היה לאף אחד כח להתווכח. ג'ון סגר מאחוריהם את הדלת כשג'ורג' צנח על המיטה. "לך ראשון להתקלח, אם אתה רוצה" אמר ג'ורג' "אני אשמח לנוח כמה דקות קודם." הוא נשען אחורה ועצם את עיניו. הוא נרדם עוד לפני שג'ון הספיק לפתוח את המזוודה שלו למצוא את תיק כלי הרחצה.

ג'ון יצא מהמקלחת רענן וערני, מגבת כרוכה סביב מותניו ושערו נוטף. הוא ראה את ג'ורג' ישן סרוח על כיסוי המיטה, ותחושה לא מוכרת של רכות התגנבה לליבו. הוא התישב ליד ג'ורג', וליטף את לחיו של חברו הישן בקצות אצבעותיו. ג'ורג' המהם מתוך שינה, וצל צילו של חיוך הופיע על שפתיו. ג'ון החליט לראות בזה הזמנה מפורשת. הוא שמט את המגבת הלחה לרצפה, ונשכב בזהירות על המיטה. הוא הצמיד את גופו הערום לגופו החמים והרדום של חברו, מרגיש כיצד תחושה של ריגוש מציפה אותו.  הוא הכניס בזהירות את ידו מתחת לחולצתו של הצעיר השקוע בשינה, נזהר שלא להעירו. כשראה שג'ורג' שקוע עדין בשינה עמוקה, התחיל לפתוח לאט לאט את כפתורי מכנסיו, ולשלוח יד מגששת פנימה. עכשיו לא היה ספק בליבו שהוא נמצא בדרך הנכונה. אפילו מתוך שינה הגיב גופו של ג'ורג' למגע ידו המלטפת. ג'ון המשיך ללטף את ג'ורג' בעדינות, בעוד הוא מצמיד את גופו ומחכך את זקפתו בגבר הישן. ג'ורג' נאנח מתוך שינה, ומשך את ג'ון אליו כשהוא מניע את אגנו אל מגע היד המלטפת. ג'ון נצמד אליו, מחפש את שפתיו בפיו, מנשק אותו נשיקה עמוקה וחושנית. ג'ורג' הגיב לנשיקה, מפשק את שפתיו לקבל את לשונו החוקרת של ג'ון אל תוך פיו. ופתאום הוא היה ער לגמרי. הוא דחף את ג'ון, מוציא באלימות את ידו של הביטל המבוגר ממכנסיו.

"די! ג'ון, די!" אמר במצוקה.

"אבל למה?" שאל לנון. "אני רואה שאתה רוצה את זה. אתה אומר שאתה אוהב אותי. אז למה לא?"


"אני אוהב אותך. אני אוהב אותך כל כך. אבל אני לא יכול... אני לא יכול לגעת בך ככה. זה מוזר מדי. זה מפחיד מדי. אני לא מבין למה אתה מתנהג כאילו שאני חייב. כאילו שזה... נורמלי."

"כי זה נורמלי, ג'ורג'י. אני אוהב אותך. אתה אוהב אותי. זה טבעי לגמרי שאני ארצה לגעת בך. לאהוב אותך גם גופנית. אני מבין שזה גורם לך לאי נוחות. באמת שאני מבין. אבל אם אתה אומר שאתה אוהב אותי אתה צריך לבטוח בי. אני יותר מבוגר ממך, ויש לי יותר נסיון בחיים. אתה כנראה לא אוהב אותי באמת. אתה לא נותן בי אמון שאני רוצה רק מה שטוב בשבילך. מה שטוב בשבילנו. יופי של אהבה, האריסון."

"אל תדבר ככה, ג'ון. אל תגיד שאני לא אוהב אותך. אתה שובר לי את הלב. אני אוהב אותך כל כך שאני לא יכול לנשום כשאני מסתכל עליך. אל תגיד שאני לא אוהב אותך." קולו של ג'ורג' נשבר וג'ון ראה איך עיניו החומות הגדולות מתמלאות בדמעות.

"די, אהוב" ג'ון משך את ג'ורג' לצידו וחיבק אותו. "אל תבכה. אני מצטער. אני אוהב אותך. אני פשוט רוצה שתנסה. שתיתן לי הזדמנות להראות לך כמה שתאהב את זה. כמה שתאהב אותי."

ג'ורג' ניגב את עיניו בשרוולו ונשם נשימה עמוקה. "בסדר. אתה צודק. אני רוצה לנסות אם זה כל כך חשוב לך. הלוואי וזה לא היה. אבל אני סומך עליך." הוא רכן אל ג'ון ונישק אותו על פיו נשיקה עמוקה ולוהטת. ג'ון המופתע זרם עם הלהט הפתאומי שבקע מאהובו. הוא הרגיש את תאוותו מתעוררת בשנית, וידיו הפשיטו את ג'ורג' מחולצתו כאילו מעצמן. עורו של ג'ורג' הצטמרר באויר הקר, וג'ון ליטף אותו בקצות אצבעותיו, מתענג על מגע העור החמים ותנועת השרירים שמתחתיו. הוא שלח יד אחת עמוק לתוך מכנסיו של חברו הרועד, ובשנייה הניח את ידו של ג'ורג' על זקפתו המתעוררת.

ג'ורג' נחלץ מידיו בזינוק, ממלמל התנצלות חנוקה, ונמלט אל חדר האמבטיה. ג'ון נשכב אחורה על המיטה בתיסכול ושמע את הקול שאי אפשר לטעות בו. ג'ורג' הקיא.


בריאן כ"כ חמוד XDDD


נשמח אם תגיבו. תודה :)

(פורסם ב23.7.2009)

יום שלישי, 21 ביולי 2009

It's All In The Mind (ג'ורג'/ג'ון) - פרק ראשון

סיפור שקתרינה וBeatleboot כתבו. בעל כמה פרקים, ג'ורג'/ג'ון,
NC-17. (בינתיים לא, ובאמצע זה יעלה לR וכל פעם יחזור לPG-13, רק בסוף יהיה NC-17)

תהנו:) 

ג'ון ישב על המיטה ונשען על הקיר, בוחן את ג'ורג' היושב ליד החלון, רגליו על השולחן וספר בידיו.

"ג'ורג'."
"מה?"
"אני אוהב אותך."
ג'ורג' הסתכל עליו לרגע, והחזיר את מבטו לספר. "יופי."
"כן."

ג'ון נשכב עם ידיו מאחורי ראשו, ובהה בתקרה. לאחר כמה דקות של שקט שבהן רק שמע את נשימותיו הכבדות, ג'ורג' החל לדבר. "באמת התכוונת לזה קודם?"
"למה?" ג'ון קם, והסתכל על ג'ורג'. עכשיו הוא ישב על המיטה גם הוא, והסתכל על ג'ון לא מבין.
"אני מתכוון, לא יכול להיות שהיית רציני." ג'ורג' צחקק במבוכה. "בטוח צחקת. חה, לנון. חה-חה-חה. מאוד מצחיק."
"אה, זה. כן, בטח שהתכוונתי לזה."
"מ-מה? לנון, אתה לא." הוא הסתכל על ג'ון מזועזע. "אתה שיכור? לא מרגיש טוב? יש לך חום...?"
"תרגע." ג'ון צחק.
"לא היית רציני."
"ג'ורג', לאב, פשוט תאמין לי."
"דבר ראשון, אל תקרא לי 'לאב',"
"למה לא, לאב?"
"ככה."

"כן כן. " ג'ון אמר בחוסר סבלנות. "היית באמצע, מה הדבר השני?"
"תוכיח."
"מה?"
"כן, אני רוצה הוכחה."
- -

ההוכחה הגיעה, ובגדול.
ג'ון הסתכל על ג'ורג' לרגע ואז נעמד והלך לקראתו. כשהגיע אליו הוא התיישב לידו, רכן אליו באיטיות ולפני שהצליח להבין מה קורה, ג'ורג' כבר כרך את ידיו סביב ראשו, ומשך אותו אליו לנשיקה. כשג'ון הבין מה קרה הוא התאים את עצמו לקצב של ג'ורג'. הוא נשכב מעליו והתחיל להוריד את חולצתו. ג'ורג' עשה כמוהו.
מהר מאוד הם מצאו את עצמם שוכבים אחד על השני, מתנשקים.

"רגע..." ג'ורג' ניסה להדוף מעליו את ג'ון, אבל ג'ון המשיך בשלו. "ג'ון!" ג'ורג' צעק, וברגע שג'ון הרפה ממנו הוא התיישב. "אני לא יכול."
"בטח שאתה יכול..." ג'ון גיחך וחזר לנשק את ג'ורג'.
"לא, לא, אני רציני... אני לא מסוגל..." ג'ורג' אמר ולבש את חולצתו.
"מה?"
"ה... אני לא יודע... זה פשוט..." ג'ורג' גמגם ולא הצליח- לא ידע - איך להסביר את עצמו. המבט הנוקב והציני של ג'ון גרם לראשו להסתובב, והוא התחיל לתהות אם היה כדאי לפתוח את הסיפור הזה מלכתחילה.
"לאט לאט ג'ורג', תסביר לי מה הבעיה." ג'ון דיבר בשקט, לאט ובקרירות, מנסה לשמור על קור רוח.
"אתה מבין, אני..." ג'ורג' התחיל להסביר בקושי.
"לא באמת אוהב אותי?" ג'ון השלים את ג'ורג' כבדרך אגב, והתכונן לקום על רגליו.
"לא!"
"אז?"
"זה ה... הסקס... ספציפית... אני לא יכול לעשות את זה. זה מגעיל אותי, דוחה אותי." הוא אמר והסתכל בפחד על פניו הקפואות של ג'ון.

המחשבה היחידה שרצה בראשו של ג'ון באותו רגע הייתה השאלה אם ג'ורג' נגעל ממנו. הוא לא האמין למשמע אוזניו. הוא לא תאר לעצמו שמישהו אי-פעם יגיד לו שהוא דוחה אותו. אבל הוא שתק. הוא רצה לתת לג'ורג' המבולבל הזדמנות להסביר את עצמו ואת פשר הסירוב הזה, אבל הוא גם לא ממש הצליח להוציא מילה מהפה.

"זה לא שלא שכבתי עם נשים, כי אני כן... הרבה... אתה בעצמך ראית ש... אבל לא אהבתי אותן. אף פעם. אתה מבין?"
ג'ון הכריח את עצמו והנהן בראשו.
"ואני לא מסוגל לחשוב עליך בכזאת... עלינו... בצורה כזאת. אתה מבין?"
"אני מבין." אז כן, הוא אמנם הבין את הכוונה, אבל לא אותו, אבל למרות זאת הוא החליט ללכת לקראת ג'ורג'- הוא לא התכוון לאבד אותו.
"וזה מקובל עלייך?" ג'ורג' היה מופתע.
"כן." ג'ון אמר בפשטות.

הם נשארו מחובקים למשך כמה דקות. אף אחד לא דיבר.
ג'ון לא ידע מה הוא יכול להגיד לג'ורג' ואיך לשכנע אותו שאפשר לחבר סקס ואהבה, במיוחד אם אתה מאוהב בצורה כזאת. אבל הוא ידע שג'ורג' מפחד (למרות שג'ורג' בעצמו לא הודה בזה) וידע שיקח זמן עד שיוכל לדבר איתו בכנות.
וג'ורג', הוא פשוט העדיף את השקט הזה. להיות בזרועותיו של ג'ון, ולהירגע.

לבסוף הם נרדמו, ובבוקר התעוררו מהדפיקות החזקות בדלת. בריאן זירז אותם, בטענה שהם יאחרו את הטיסה. זו הייתה הטיסה הראשונה שלהם לארה"ב, וההתרגשות הייתה בשיאה.

טוב, אז אמנם זה קצת מוזר שמישהו מהביטלס מסרב לסקס,
אבל זה מעניין! תמשיכו מהר P:


יום ראשון, 22 במרץ 2009

זה מה שאני יודע עלייך- חלק ב' (ג'ון/פול)

"A Journal Entry", ובעברית- "זה מה שאני יודע עלייך..."- ג'ון/פול, NC-17.

כתבה libra6484, ותירגמו צוף, מיטל, והדר. הן היו הבטא אחת של השנייה P:

פרק שני, כאן החלק הראשון.

נרדמת, אהובי, והיומן שלך פתוח... אני כותב ביומן שלי רשימה משלי. אני לא מעתיק את שלך, לידיעתך.
-אני אוהב להרגיש את הראש שלך על הבטן שלי, עם היד שלך סביבי... זה די קשה לכתוב כשאני מחזיק את היומן באוויר, אבל אין סיכוי שאני מזיז אותך.
-אני הבן-אדם היחיד שאתה משתף אותו בהכל, ואני אוהב את זה...
-אתה שונא תה חלש, ופעם צעקת על אחד החברים של בריאן כי הוא הכין תה, כמו שאמרת- "בטעם של שתן".
-אתה אוהב שוקולד, ופעם היית מחביא ריבועים קטנים של שוקולד בכיסים של הז'קט שלך עד שיום אחד שכחת שהם שם, והם נמסו.
-ריח של "ליקריץ" מדליק אותך, כמו שגיליתי צהריים אחד. למרות שאם להיות הוגן, ישבתי בחיקך מתי שאכלת את הממתקים הקטנים והצבעונים האלה...
-זוכר איך הנהג לא הפסיק להתנצל על המושב האחורי הקטן, ואתה לא הפסקת למלמל אליו שישתוק, וכל פעם שנתקלנו בבליטה בכביש אתה תפסת את המותניים שלי ודחפת למעלה? אלוהים, כמעט נחנקתי כמה פעמים... אני זוכר אותך לוקח נשימות עמוקות כמה פעמים, מסתכל מעבר לחלון, הפנים שלך בוערות, ג'ורג' שואל מה לעזאזל עובר עלייך...
-כשאתה בלי משקפיים, אתה ממצמץ פי שתיים מהרגיל, ובפעם ההיא שהחבאתי לך אותם, רק עמדת שם ומצמצת אלי, מנסה לא לצחוק... חה!
-כשעשית לי את המסאז' הקטן הזה בכתפיים על הבמה היית כ"כ לחוץ, יכולתי להרגיש את זה בדרך שתפסת אותי. רק רציתי לנשק אותך באותו רגע... ובאמת עשיתי את זה אחרי זה, לא?
-אני לא יכול להפסיק לצחקק כשאתה לוחש לי באוזן בקול הגבוהה המוזר הזה שלך, למרות שאני מרביץ לך ואומר לך להפסיק.
-אני אוהב את הטעם של העור שלך, של הפה שלך, של... הכול שלך.
-אתה מפחד לישון בחושך, אבל אף פעם לא הודית בזה.
-רק אני יכול לקרוא "ג'וני".
- אני מקבל סחרחורת כשאתה מנשק אותי באיטיות, עובר לצוואר שלי, נושם לי באוזן...
-הרום והקולה של ג'ורג' מושלמת! אתה תמיד מסתכל עלינו במבט כועס כשאני מחמיא לו על זה, אהובי, והדבר היחיד שעוצר אותך זה כשאני קורץ ומחייך אלייך.
-אתה תמיד משפריץ עלי כשאנחנו הולכים לשחות, ישר לפנים שלי!
-אתה מדבר מתוך שינה, בדרך כלל אתה אומר לי שטויות כמו: "אתה מרגיש נהדר, אהובי, אהובי פול." ואז- "פול הוא אהובי. רוצה אותו, רוצה אותו, רוצה אותו." הקלטתי את האחד הזה, אני אשמיע לך יום אחד...
-אתה מתופף נורא! זה מפתיע, אבל כולנו יכולים לצחוק עלייך ואתה רק תצחק ותזרוק עלינו דברים.
-אני אוהב איך אתה בוהה בי כשאתה מעליי, העיניים שלך רחבות, כמעט מתחננות...
-כשאני דוחף את הלשון שלי בחוזקה אל הלשון שלך אתה משמיע קול נלהב מעומק הגרון שלך.
-אתה אוכל ביסקוויטים יותר מהר מכל אחד עלי-אדמות, שואב אותם לתוך הפה, פרורים עפים באוויר, מלקק ומוצץ את קצות האצבעות שלך.
-כשאתה בתוכי ודוחף את הרגליים שלי למעלה ומחזיק אותם, דוחף כמה שאתה יכול ומגלגל את הירכיים שלך שוב ושוב, אני לא יכול לעצור את עצמי מלעשות את הקולות ההם... איך תיארת את זה...?... "הוו-או-הוווווו-אוו!" אלוהים, ג'ון, ג'וני... הו, אלוהים, זה מרגיש כל כך טוב... ועשית את זה במשך דקות ארוכות רק לפני חצי שעה... זו חייבת להיות הסיבה לזה שאתה כל כך עייף עכשיו, אתה מתחיל לאט, ואז הולך עד הסוף.
-אתה תמיד ממלמל "הו, בייבי בייבי בייבי, הו, כן, פאק, פול!" כשאתה מגלגל ככה את הירכיים... אתה מדבר הרבה במהלך הסקס, אתה יודע? אה, ואתה עוד אומר שאני מדבר יותר מדי! ואל תכעס, אהובי, אני צוחק, זה לא יותר מדי. אני אוהב את הדרך שבה אתה ממלמל ולוחש אלי... אני אוהב את זה, אני אוהב אותך...
-אתה, ללא ספק, לא בנאדם של בוקר. ולמרות שאתה מסתכל עלי כועס כשאני שר לך שירי בוקר טוב, אתה תמיד מצטרף לבית השני, ואז אתה קם! היום התחיל... ג'ון התעורר.
-אני תמיד אגרום לך לצחוק כשאני מכווץ את העיניים והשפתיים שלי.
-אתה תמיד מתערב עם אנשים על כל מיני דברים. האחרים מסרבים לשבת מולנו (תמיד!) מאז הנסיעה ההיא, שהיינו מסטולים, ומשכנו את השיער שלהם, מתערבים מי יהפוך ראשון לקירח, מי יגלח את ראשו. וכשג'ורג' הסתובב אליך כדי להרביץ לך רק צחקקת כשהוא צעק והתלונן... גם רינגס היה מסטול, לא? או רק עייף, הוא הסתכל עליי כועס... "תוריד את היידים שלך מהראש שלי! מחפש כינים, הא?".
-אתה תמיד דוחף את הרגל שלי עם הברך שלך כשאנחנו יושבים ביחד. לפעמים אנחנו נהים אמיצים ונוגעים אחד לשני ברגליים, מנסים להיות דיסקרטיים.
-פעם אמרת לבריאן שאני הכלה הכי יפה שיכולה להיות לבנאדם, ושאני שייך לך. טוב שהוא התעלם.
-בפעם הראשונה שנישקת אותי זה היה כשחלקנו סיגריה, ואתה פשוט התכופפת ונישקת אותי, לוחץ את השפתיים שלך לשלי, מפסיק מיד אחרי. סיימנו את הסיגריה בשתיקה, ואז התקרבתי אלייך ונישקתי אותך חזרה, חייכת אלי והתנשקו עוד שעות אחרי זה, מצחקקים לעצמנו...
-כשאני מספר לך על הציורים של מגריט, ועל זה שהם יותר טובים מכל השאר, אתה רק מסתכל לעברי ומהנהן, ואני אומר לעצמי שאתה מקשיב... אתה כן, נכון?
-אני צריך לוודא שאתה לא משתכר יותר מדי כשאנחנו יוצאים... פעם אחת החלקת את היד שלך למכנסיים שלי,
לפני כולם! למזלנו כולם חשבו שזו בדיחה, אבל אני מכיר את הכוונת שלך, ג'וני.
-אתה משגע אותי שאתה מנשק את הקצה שלי, נשיקות רכות, מסתכל אלי למעלה עם העיניים האלה שלך בזמן שאני גונח את השם שלך.
-הציניות שלך סקסית.
-אתה שואב את המרק שלך. לא אכפת לי, אבל את ג'ורג' זה משגע, ואז אתם מתחילים קרב של מי שותה את המרק שלו ביותר רעש. ואז אני ורינגו מצטרפים ואז בריאן צועק עלינו, וזה הסוף של הכיף.
-אתה מעלה את הגבות שלך כשיש לך רעיון.
-אתה תופס אותי כשאתה קרוב, וכשאתה מעלי אתה תופס את פני ואומר לי כמה אתה אוהב אותי, כמה אתה רוצה אותי וצריך אותי, ואני מחזיק אותך ואוהב אותך על זה, אני אוהב אותך.
-כשאני בתוכך אני מתנשם כשאתה מושך אותי קרוב יותר, אומר לי להיות מהיר יותר, חזק יותר, עמוק יותר, איך אתה רוצה להרגיש את ס"מ ממני בתוכך, ואנחנו קרובים ואתה צועק את השם שלי, ואני דוחף לתוכך, ואז עוזב. הו, ג'וני, הדרך שבה אתה אוחז אותי, אני יכול לנחש שזה מרגיש נפלא בשבילך כמו שזה מרגיש בשבילי.. אהובי.
-אני כל כך אוהב אותך, ג'ון, אתה הכל בשבילי ואני מעריץ אותך, אני רוצה אותך, אני צריך אותך ואני אוהב אותך יותר ממה שאתה יכול לדמיין.
-אתה ער עכשיו, מחייך אלי, שואל אותי מה אני כותב... אני הולך להראות לך, ואז לאהוב אותך, לאהוב אותך לגמרי, אהובי, ג'וני שלי.

אחד הסלאשים שיותר אהבתי... תודה D:

(פורסם ב22.3.2009)

יום שישי, 20 במרץ 2009

זה מה שאני יודע עלייך- חלק א' (ג'ון/פול)

"A Journal Entry", ובעברית- "זה מה שאני יודע עלייך..."- ג'ון/פול, NC-17.

כתבה libra6484, ותירגמו צוף, מיטל, והדר. הן היו הבטא אחת של השנייה P:

וזה הפיק המתורגם הראשון שלנו, תנו כבוד XD וקחו דוגמא, תתחילו לתרגם P:

הנה מה שאני יודע עליך, פול:
-כשאתה קורץ לי אני לא יכול לעצור את עצמי מלחייך.
-אתה כועס במשך שעות כשג'ורג' לא מקשיב להצעות שלך על שינוי הקצב של השיר האחרון שלנו, ואתה מתעצבן כשאני מציק לך על זה.
-אתה שם סוכר בתה שלך.
-הצבע האהוב עליך הוא כחול, ופעם דיברת רק על כמה שעיניו של רינגו צלולות עד שצעקתי עליך להפסיק עם זה כבר...
-אתה רגיש לדגדוגים מתחת לבית החזה.
-לוקח לך בדיוק 4 שניות להוריד את הג'ינס החדש שלי...
-השירה שלך גורמת לי להרגיש... משהו שאני לא יכול להסביר...
-יש לך אגרוף טוב, ואני עדיין נרתע כשאני נזכר שצחקתי על החולצה שלך כשהיינו צעירים... הפתעת אותי, בני...
-סופסוף הצלחתי לגרום לך להפסיק לאכול את ציפורן האגודל שלך כשאתה עצבני או כועס.
- אני לא יכול לשלוט במלמולים שלי כשאתה מלקק אותי מהגב אל העורף עם הלשון שלך...
-אתה עדיין שותה מילקשייק בטעם בננה, אפילו כשרינגו אומר לך שזה משמין.
-רק אני קורא לך "פולי".
-כשאני מנשק את הצוואר שלך ועובר לפה, נושם מנגד לעורך, אתה ממלמל, מתנדנד ואוחז בי...
-המתכון של ג'ורג' לקולה ורום הוא האהוב עלייך מכולם, אפילו שזה רטוב מדי לטעמי...
-אתה אוהב את ברג'יט בארדו ופעם דיברת בלי סוף, במשך שעות, על החזה של מרילין מונרו.
-אתה נהג טוב, אבל אתה תמיד מתבלבל בין הגז לבלמים. רינגו תמיד מציק לך בקשר לזה, ואתה טוען שזה מספיק.
-הירכיים שלך רועדות כאני מנשק אותך שם...
-אתה אוהב ציורים מופשטים, ורק אני יכול לשמוע ולראות אותך משוויץ בהם, ואתה נוטה לעשות זאת הרבה, אהובי.
-כשאתה קרוב אליי, אתה אוחז בי וגונח "הן, הן, הן, הא!!!". אלוהים, זה משגע אותי... ויום אחד אתה עוד תקבל את ההצעה שלי ותתן לי להקליט אותך ולשים את זה בסוף של שיר או משהו.
-לפעמים אתה מדבר מתוך שינה.
-אתה לא מסוגל להיות רע, אבל כשאני אומר לך את זה אתה מכווץ את עיניך ונהיה מעט קר.
-אני מסוגל לחמם אותך בכך שאני מגרד את הגב ואת הראש שלך.
-אתה תמיד מסוגל לגרום לג'ורג' לצחקק כשאתה עושה את הפרצוף האידיוטי הזה עם העיניים הגדולות והחיוך הנוטה לצד... מאיפה לעזאזל הבאת את זה?
-יש לך נטיה לבהות באוויר...
-כשאני בתוכך, אני מרגיש כל פעימה שלך, ואני אוהב את זה, אוהב את איך שאתה מרגיש.
-כשאתה בתוכי, אני אוחז בך קרוב כי אני לא מסוגל להאמין שמשהו כל כך יפה יכול לאהוב אותי ולרצות בי כמוך.
-אנחנו גורמים אחד לשני להסמיק כשאנחנו קורצים אחד לשני.
-רינגו הוא האיש היחיד שראה אותנו מתנשקים, אבל הוא היה מסטול בגלל אסיד... תודה לאל...
-שנינו בכינו בפעם הראשונה שעשינו אהבה, ואז החזקנו אחד את השני וצחקקנו, מסוחררים מכמה טוב זה הרגיש.
-אתה אוהב טוסט עם ריבה, ולפעמים עם מרמלדה.
-יותר מדי גזים בסודה שלך גורמים לאף שלך להתכווץ. זה חמוד.
-הטעם של כל כך טוב, יכולתי לעשות לך את זה במשך שעות... למעשה, כבר עשיתי את זה במשך שעות
-כשאתה שיכור, אתה מצחקק והקוקני (cockney) שלך בא החוצה... הא! יש כאן משחק מילים, בני!
-פעם אחת החבאת את המשקפיים שלי, ונהנת לראות אותי מועד ונופל כי לא ראיתי כלום. ישבת שם, שתית תה... ולא היה לי מושג! פולי רע... למרות שזה היה דווקא חכם להחביא אותם מתחת לירכיים שלך...
-יש משהו מושך בצחוק שלך כשאני אומר משהו מצחיק. זה מה שגורם לי להמשיך, הבדיחות האלה שאתה אוהב...
-כשאתה גומר בתוכי, אני תמיד דוחף אותך עמוק יותר, כי אני אוהב את ההרגשה... אלוהים, זה מרגיש...
-כשאני גומר בתוכך, אני אומר כמה אני צריך אותך, רוצה אותך, ואתה פשוט מחזיק אותי קרוב אלייך ואוהב אותי. וזה שובר אותי, פול, זה שובר אותי, ובונה אותי שוב מחדש...אהובי...
-אני אוהב אותך לגמרי, ללא תקנה... לתמיד, אהובי...
- אני הולך להראות לך את הרשימה, ואז אני אראה לך כמה אני אוהב אותך.

יהיה עוד חלק אחד- אותו הדבר, רק מפול לג'ון.

(פורסם ב20.3.2009)