קתרינה וBeatleboot כתבו. פרק שני מתוך שישה.
כשהדילות הידידותיות הודיעו שאפשר לשחרר את חגורות הבטיחות ולהסתובב במטוס, ג'ורג' קם ממקומו בתחושת הקלה. הוא הרגיש חסר מנוחה כל היום, ועכשיו הדבר האחרון שהוא רצה היה לשבת ליד האחרים כשהם מתבדחים עם הנערות החינניות שכמו תמיד הופיעו ממש משום מקום. הוא שוטט במטוס הקטן וראה את בריאן, יושב במושב מרוחק כשערימה של חוזים וניירת בחיקו והוא מרפרף בהם בחוסר חשק. "יש לך רגע, אפי?" הוא שאל, ובריאן הרים אליו את עיניו וענה בחיוך "בשבילך תמיד ילד."
ג'ורג'/ג'ון, NC-17.
תהנו:)
כשהדילות הידידותיות הודיעו שאפשר לשחרר את חגורות הבטיחות ולהסתובב במטוס, ג'ורג' קם ממקומו בתחושת הקלה. הוא הרגיש חסר מנוחה כל היום, ועכשיו הדבר האחרון שהוא רצה היה לשבת ליד האחרים כשהם מתבדחים עם הנערות החינניות שכמו תמיד הופיעו ממש משום מקום. הוא שוטט במטוס הקטן וראה את בריאן, יושב במושב מרוחק כשערימה של חוזים וניירת בחיקו והוא מרפרף בהם בחוסר חשק. "יש לך רגע, אפי?" הוא שאל, ובריאן הרים אליו את עיניו וענה בחיוך "בשבילך תמיד ילד."
ג'ורג' צנח אל המושב הסמוך באנחה. בריאן אסף את הערימה בזהירות והניח את הניירות על הרצפה. "אז מה מטריד אותך, ג'ורג'י בוי? יש משהו שאני יכול לעשות?".
"יש לי שאלה תאורטית אליך. אתה חושב שאפשר להפריד בין סקס ואהבה? כלומר, לאהוב אדם אחד ולשכב עם אנשים אחרים? שזה יכול לפעול?" אמר בתקווה לקבל אישור להחלטתו.
"בטח שאפשר. אני עושה את זה כל חיי. השאלה היא בשביל מה זה טוב." ענה בריאן. "מה קרה, איזו בחורונת מעיזה לסרב לאחד מארבעת המופלאים?" הוא חייך בחביבות לבן טיפוחיו הצעיר. ג'ורג' לא חייך בחזרה, עיניו מלאות בכל כך הרבה כאב שמחק במהירות את החיוך מפניו של בריאן. "אתה רוצה לספר לי מה קרה?" הוא שאל את ג'ורג', ממוקד כולו בבן שיחו. ג'ורג' היסס. לפתע נשמע מן החבורה הצוהלת בקידמת המטוס קול צחוקו המתגלגל של ג'ון. שניהם הרימו את ראשם והפנו את פניהם לכיוון הקול, מהופנטים מעצם נוכחותו. בריאן היה הראשון שחזר לדבר "מצטער, ילד. בזה אני לא יכול לעזור לך. אם היה לי פתרון הייתי משתמש בו בעצמי"
הם הגיעו למלון מותשים. בקושי מזדחלים בעקבות בריאן לקבלה לקבל את המפתחות. רק כשהגיעו לחדרים שמו לב שבריאן שיבץ את ג'ון וג'ורג' ביחד, ואת פול עם רינגו. הבל בוי כבר שם את המזודות בחדרים, ולא היה לאף אחד כח להתווכח. ג'ון סגר מאחוריהם את הדלת כשג'ורג' צנח על המיטה. "לך ראשון להתקלח, אם אתה רוצה" אמר ג'ורג' "אני אשמח לנוח כמה דקות קודם." הוא נשען אחורה ועצם את עיניו. הוא נרדם עוד לפני שג'ון הספיק לפתוח את המזוודה שלו למצוא את תיק כלי הרחצה.
ג'ון יצא מהמקלחת רענן וערני, מגבת כרוכה סביב מותניו ושערו נוטף. הוא ראה את ג'ורג' ישן סרוח על כיסוי המיטה, ותחושה לא מוכרת של רכות התגנבה לליבו. הוא התישב ליד ג'ורג', וליטף את לחיו של חברו הישן בקצות אצבעותיו. ג'ורג' המהם מתוך שינה, וצל צילו של חיוך הופיע על שפתיו. ג'ון החליט לראות בזה הזמנה מפורשת. הוא שמט את המגבת הלחה לרצפה, ונשכב בזהירות על המיטה. הוא הצמיד את גופו הערום לגופו החמים והרדום של חברו, מרגיש כיצד תחושה של ריגוש מציפה אותו. הוא הכניס בזהירות את ידו מתחת לחולצתו של הצעיר השקוע בשינה, נזהר שלא להעירו. כשראה שג'ורג' שקוע עדין בשינה עמוקה, התחיל לפתוח לאט לאט את כפתורי מכנסיו, ולשלוח יד מגששת פנימה. עכשיו לא היה ספק בליבו שהוא נמצא בדרך הנכונה. אפילו מתוך שינה הגיב גופו של ג'ורג' למגע ידו המלטפת. ג'ון המשיך ללטף את ג'ורג' בעדינות, בעוד הוא מצמיד את גופו ומחכך את זקפתו בגבר הישן. ג'ורג' נאנח מתוך שינה, ומשך את ג'ון אליו כשהוא מניע את אגנו אל מגע היד המלטפת. ג'ון נצמד אליו, מחפש את שפתיו בפיו, מנשק אותו נשיקה עמוקה וחושנית. ג'ורג' הגיב לנשיקה, מפשק את שפתיו לקבל את לשונו החוקרת של ג'ון אל תוך פיו. ופתאום הוא היה ער לגמרי. הוא דחף את ג'ון, מוציא באלימות את ידו של הביטל המבוגר ממכנסיו.
"די! ג'ון, די!" אמר במצוקה.
"אבל למה?" שאל לנון. "אני רואה שאתה רוצה את זה. אתה אומר שאתה אוהב אותי. אז למה לא?"
"אני אוהב אותך. אני אוהב אותך כל כך. אבל אני לא יכול... אני לא יכול לגעת בך ככה. זה מוזר מדי. זה מפחיד מדי. אני לא מבין למה אתה מתנהג כאילו שאני חייב. כאילו שזה... נורמלי."
"כי זה נורמלי, ג'ורג'י. אני אוהב אותך. אתה אוהב אותי. זה טבעי לגמרי שאני ארצה לגעת בך. לאהוב אותך גם גופנית. אני מבין שזה גורם לך לאי נוחות. באמת שאני מבין. אבל אם אתה אומר שאתה אוהב אותי אתה צריך לבטוח בי. אני יותר מבוגר ממך, ויש לי יותר נסיון בחיים. אתה כנראה לא אוהב אותי באמת. אתה לא נותן בי אמון שאני רוצה רק מה שטוב בשבילך. מה שטוב בשבילנו. יופי של אהבה, האריסון."
"אל תדבר ככה, ג'ון. אל תגיד שאני לא אוהב אותך. אתה שובר לי את הלב. אני אוהב אותך כל כך שאני לא יכול לנשום כשאני מסתכל עליך. אל תגיד שאני לא אוהב אותך." קולו של ג'ורג' נשבר וג'ון ראה איך עיניו החומות הגדולות מתמלאות בדמעות.
"די, אהוב" ג'ון משך את ג'ורג' לצידו וחיבק אותו. "אל תבכה. אני מצטער. אני אוהב אותך. אני פשוט רוצה שתנסה. שתיתן לי הזדמנות להראות לך כמה שתאהב את זה. כמה שתאהב אותי."
ג'ורג' ניגב את עיניו בשרוולו ונשם נשימה עמוקה. "בסדר. אתה צודק. אני רוצה לנסות אם זה כל כך חשוב לך. הלוואי וזה לא היה. אבל אני סומך עליך." הוא רכן אל ג'ון ונישק אותו על פיו נשיקה עמוקה ולוהטת. ג'ון המופתע זרם עם הלהט הפתאומי שבקע מאהובו. הוא הרגיש את תאוותו מתעוררת בשנית, וידיו הפשיטו את ג'ורג' מחולצתו כאילו מעצמן. עורו של ג'ורג' הצטמרר באויר הקר, וג'ון ליטף אותו בקצות אצבעותיו, מתענג על מגע העור החמים ותנועת השרירים שמתחתיו. הוא שלח יד אחת עמוק לתוך מכנסיו של חברו הרועד, ובשנייה הניח את ידו של ג'ורג' על זקפתו המתעוררת.
ג'ורג' נחלץ מידיו בזינוק, ממלמל התנצלות חנוקה, ונמלט אל חדר האמבטיה. ג'ון נשכב אחורה על המיטה בתיסכול ושמע את הקול שאי אפשר לטעות בו. ג'ורג' הקיא.
בריאן כ"כ חמוד XDDD
נשמח אם תגיבו. תודה :)
(פורסם ב23.7.2009)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה