הראיון של ג'ורג'ון, דצמבר 74'

למעשה, חושבים שהראיון הוקלט בין 20-21 בדצמבר של אותה השנה, לאחר שג'ון היה נוכח בהופעה של ג'ורג' במדיסון סקוור גרדנס ב-20 בדצמבר.

הראיון התבצע ברדיו- Radio KHJ 930 AM.

תהנו מהג'ורג'וניות של הראיון 

ומי האמא? (ג'ורג'/ג'ון)

אני לא מבינה בכל הדירוגים האלה, אז אני רק אגיד שאין פה סצנות סקס.. אז כולם יכולים לקרוא P:

בשביל שיהיה לכם יותר קל לקורא צבעתי את מה שג'ון חושב/אומר בירוק ואת מה שג'ורג' באדום- כמו הצבעים בסרג'נט פפר. (אה, והפלאשבקים בפונט נטוי) תהנו D:

ג'ורג'/ג'ון, PG-13
יערה כתבה

(Young Blood (I can't get you out of my mind (אחר/ג'ורג', ג'ורג'/ג'ון)- אפילוג

אני עוד בהלם ואחרי שקראתי את זה הבטחתי לאהוב את ג'ורג'י לנצח נצחים. היא כתבה לנו סוף-סוף את האפילוג הקצרצר לפיק שלה-Young Blood, ג'ורג'/ג'ון, ג'ורג'/קלאוס. PG-13.

תהנו;)

It's All In The Mind (ג'ורג'/ג'ון) - פרק שלישי

קתרינה וBeatleboot כתבו.פרק שלישי מתוך שישה.

ג'ורג'/ג'ון, NC-17.

תהנו:)

---

יום המחרת היה תזזיתי. הם נלקחו על הבוקר למה שנדמה כמו אינספור מסיבות עיתונאים, ואחר כך לאצטדיון עצמו, לנסות את הכלים. ג'ון מלמל משהו מתוסכל על כך שזה לא משנה, ממילא לא ישמעו אותם הכל הצרחות והאקוסטיקה המחורבנת, וליבו של ג'ורג' יצא אליו. לא היה להם זמן לדבר במהלך היום.

ממש לפני ההופעה היו להם פתאום כמה דקות לבד. בריאן לקח את פול ורינגו למשרד ההפקה כדי לדבר על מה הם יכולים לעשות בתור "מחלקת הקצב" כדי להשמע טוב יותר בהופעות רועשות. הוא תפס את עינו של ג'ורג' וחייך, והגיטריסט הבין שאמרגנו הדואג מנסה לסדר להם לג'ון ולו כמה דקות של שקט. הוא היה מותש, נשען על הקיר ועצם עיניים. הוא הרגיש את ג'ון ניגש אליו גם בעיניים עצומות, את ריחו המשכר וחום גופו מתקרבים.

כשג'ורג' הרגיש את ידו של ג'ון מחליקה לעבר מכנסיו הוא תפס אותה והרחיק אותה. "מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה?" הוא אמר. ג'ורג' הרגיש שהוא יותר מדי תוקפני, אבל הוא פשוט לא היה מסוגל לשתוק הפעם.

"מה נראה לך שאני עושה?"

"אני לא מאמין, לנון, לעזאזל!" הפעם ג'ורג' באמת התעצבן, ודחף את ג'ון לאחור. "אמרתי לך שאני לא רוצה את זה, לא? אז די!"

"בסדר, בסדר. תירגע." ג'ון אמר במטרה לגמור את השיחה הזאת.

"לא, אני לא ארגע! כל יום אתה מנסה, וכל יום אני נרגע. דיברנו על זה, פאקינג דיברנו על זה." הוא ניסה לא לצעוק, הוא לא רצה שכולם ישמעו אותם. "תן לי לאהוב אותך בדרך שלי!"

"בדרך שלך?!"

זה הספיק לג'ון, הוא לא התכוון להמשיך בהצגה הזאת עוד, הוא לא התכוון לוותר על כל הרצונות שלו בגלל הפחדים המטופשים של ג'ורג'- וממש לא לעבור על זה בשתיקה.

"מה הדרך שלך? להתנזר? לייבש אותי לגמרי?"

"מה...? מה זה קשור בכלל?" ג'ורג' הסתכל עליו והתאפק לא לתת לו סטירה ולהעיר אותו. "זה לא ש... אני לא יודע... שאני אוסר עליך להיות עם כל אלפי הבחורות שלך!"

"שום אלפי בחורות, האריסון! מה אתה לא מבין?" ג'ון אמר. "אני לי שמץ של מושג מאיפה הבאת את כל העניין הזה של ההתנזרות. זה לא הגיוני!" ג'ון התאמץ גם הוא לא לצעוק. "אני רוצה שתסביר לי. מאיפה?"

"אז אני מבין שמה שחשוב לך זה להשכיב אותי." ג'ורג' אמר בזעף.

"כן!" הפעם הוא צעק.

"להשכיב אותי וללכת! זה מה שאתה רוצה, האתגר שלך!"

"אתה יודע מה, האריסון?" ג'ון אמר והתקרב אל ג'ורג'. "כן. זה מה שאני רוצה. להשכיב אותך- וללכת."

ג'ורג' הסתכל עליו מזועזע בלי יכולת לזוז.

"לזיין לך את הצורה החוצה, ולהשאיר אותך זרוק על הרצפה. שמעת?!"

"צא," ג'ורג' עצם את עיניו ולחש. "החוצה."

---

 אהבתי את הסוף... אבל אני מקווה שהם ישלימו :S

(פורסם ב25.9.2009)

It's All In The Mind- פרק שישי (ג'ורג'/ג'ון)

פרק שישי ואחרון לפיק המעולה הזה, אותו כתוב Beatleboot וקתרינה.

NC-17, ג'ורג'ון.

אתם כ"כ הולכים להנות.

---

ג'ורג' התעורר בבוקר, מצמץ בעיניו אל האור שבקע מהחלון. הוא ניסה להיזכר מה קרה אתמול בערב, והסמיק במבוכה. "בוקר טוב." שמע קול מוכר ואהוב לצידו. הוא הסב את ראשו וראה את ג'ון מביט בו ומחייך.

"אז מי אתה היום?" שאל ג'ון. ג'ורג' הביט בו במבוכה. הוא לא היה בטוח שהוא מבין למה ג'ון מתכוון.

"כי אתמול בלילה הופיע לי בחדר מישהו מוזר מאד." אמר ג'ון "לא יכול להיות שזה היית אתה, כי זה שהיה פה אתמול ניסה בהתלהבות לשכנע אותי לבצע בו את זממי, ואתה הרי נגעל ממני." ג'ון חייך, אך העצב בעיניו היה אינסופי.

פתאום ג'ורג' הבין. הוא הבין איך הרתיעה שלו הובנה על ידי האיש שאהב אותו כל כך. הוא הבין כמה אומץ ג'ון היה צריך לאזור כדי להתוודות על אהבתו, וכמה כאב הוא גרם לו כשדחה אותו פעם אחרי פעם.

"אני מצטער." אמר, ומשך את ג'ון אליו. הוא רצה לנשק אותו, אבל בו זמנית גם לאמר לו כמה הוא אוהב אותו, ושהוא מבטיח לא להכאיב לו יותר. ג'ורג' הצמיד את גופו של ג'ון אליו, נאחז בו נואשות. ג'ון לא השיב לו חיבוק. במקום, הוא לחש באזנו: "אל תעשה את זה. אל תצמד אלי ככה אם אתה מתכוון לדחות אותי שוב. אתה שובר אותי. אני לא יכול יותר..."  הוא נשם עמוק, מנסה לשלוט ביצריו.

ג'ורג' הבין שאין לו מילים כדי להעביר את הרגשתו. הוא סכר את פיו של ג'ון בנשיקה. בהתחלה עדינה, אך כשפיו של ג'ון נפתח למגע שפתיו הנשיקה הפכה לסוערת יותר ויותר. השמיכה הושלכה על הרצפה, וג'ון הוצמד למיטה על ידי אהובו הלהוט שניסה להפשיט אותו מחולצתו בלי להפסיק להתנשק. "רגע... רגע!" אמר הביטל המבוגר יותר, "חכה שניה... חיכיתי כל כך הרבה זמן... אני לא רוצה להפסיד אף פרט."

ג'ורג' ציחקק, קם מהמיטה ופשט את חולצתו המקומטת. ג'ון שכב על צידו, ראשו מונח על ידו, והביט בו בחיוך. "אתה מחכה למופע חשפנות?" שאל ג'ורג' בקנטרנות.

"לא, טמבל. אני פשוט אוהב להסתכל עליך. ואני מפחד שאם אמצמץ אתה תעלם."

"אני לא אעלם, ג'ון. אף פעם. אני פה לתמיד." עיניו החומות הגדולות היו רציניות מאד פתאום.

הם הפשיטו אחד את השני כמו בריקוד מורכב ומסוגנן. ג'ון צחקק כששרוך מכנסי הפיג'מה שלו נפתח בקלות על ידי מאהבו הלהוט, נזכר בגולמניות של ליל אמש. הם נשכבו על המיטה, שפתיים וידיים עוברות על גופים לוהטים, מנשקות ומלטפות כל סנטימטר של עור. ג'ון ניסה להסתיר את זקפתו בנסיון כושל. אבל הוא חשש שג'ורג' יבהל שוב. יעזוב שוב. אבל במקום להירתע בגועל אהובו לקח אותו בפיו, גורם לו לגנוח בלי שליטה. עוד, עוד, עוד... הוא העביר את אצבעותיו בשערו של ג'ורג', מלטף, מעסה, ובשניה האחרונה גם מכתיב את הקצב הנכון. ג'ון שאג מעונג כשהגיע לפורקן, ונשכב לאחור חסר נשימה, ליבו פועם בקצב מטורף, דמו גועש באוזניו. ג'ורג' משך את עצמו לצידו, עירסל אותו בזרועותיו ולחש באזנו "אל תחשוב לרגע שכבר סיימתי איתך".

---

אהבתי את הפרק. פיק אדיר!

(פורסם ב3.8.2009)

It's All In The Mind- פרק חמישי (ג'ורג'/ג'ון)

פרק חמישי של It's All In The Mind, אותו כתבו, כמובן,

קתרינה ו-Beatleboot.

NC-17, פרק חמישי מתוך שישה.

האב פאן!

---

מאוחר בלילה ג'ורג' השתוי התדפק על דלת חדרו של ג'ון. "ג'ווווווונייייי!!" הוא זימר. "תפתח לי את הד-ל-ת! אני שיכור ובאתי להזדיין אתך!"

ג'ון המנומנם פתח את הדלת ומשך את ג'ורג' המצחקק פנימה. "תגיד, יצאת מדעתך?" הוא שאל בקול שקט וכועס.

"לאאאאאא... אני שיכור ולא אכפת לי מכלום. בוא ותזיין אותי, ג'וני בויי. אני מבטיח להיות ילד טוב ולתת לך לעשות מה שאתה רוצה. הנה, אני אדדדדדגים לך..." ג'ורג' ירד על ברכיו ומשך אליו את ג'ון המופתע. הוא ניסה לפתוח את שרוך מכנסי הפיג'מה במשך זמן מה, ואז הביט למעלה אל ידידו ההמום ושיהק. "אני לא מצליח... האצבעות שלי שיכורות מדי... תעזור לי, ג'וני... אני רוצה לעשות לך טוב..." ג'ון פסע אחורה וג'ורג' איבד את שיווי משקלו ונחת עם עכוזו על השטיח. הוא ליטף את השטיח לדקה, בוהה בחוסר ריכוז בידיו, ואז נשכב על צידו ומלמל. "אני כישלון כזה... רק רציתי להיות אתך... לעשות אתך דברים כדי שתאהב אותי..." הוא התייפח בשכרות ואמר לעצמו. "זהו, הריסון, דפקת הכל. אף אחד לא יאהב אותך אף פעם וג'ון ילך לפול ואתה תהיה לבבבבבבבדדדדד.... רק עם הגיטרה והנחירות של רינגגגגו..."

ג'ון הביט בחברו המתייפח על רצפת חדר המלון, ונאנח לעצמו. הוא רכן אליו ואמר "קדימה, ג'ורג'י. תן לי לעזור לך לקום. אני אקח אותך למיטה..."

"למיטה?" שאל ג'ורג' בתמיהה. "למיטה שלך? אתה אוהב אותי, ג'וני? אפילו שאני אדיוט?"

"כן. אתה באמת אדיוט ואני באמת אוהב אותך. עכשיו בוא, תנסה להשען עלי ולקום. ותשתדל לא להקיא. הנה, המיטה כאן."

"אני במיטה עם ג'ון לנון!" הכריז ג'ורג' בשמחה. "והוא עומד לזיין אותי!"

"לא אני לא, טמבל. אני אוריד לך את הנעליים ואת המכנסיים ואשכיב אותך לישון."

"ג'ון מוריד לי את המכנסיים!" סיפר ג'ורג' בהתלהבות למנורת הקריאה. "ואני יודע מה זה אומר! סקסססס עעעעםםםם ג'וני!"

ג'ון נכנס למיטה והשכיב בעדינות תקיפה את חברו על צידו. הוא כיסה אותו בעדינות וחיבק אותו. "עכשיו לך לישון, טמבל. אני לא מנצל מינית ילדים שלא מסוגלים אפילו ללכת ישר. אם בבוקר עדיין תרצה אותי, אני אהיה מאושר מאד... אבל עכשיו לך לישון." הוא כיבה את האור ושכב מחובק כפיות עם ג'ורג' שהמשיך לפטפט.

"שששש.... שקט אהובי. לך לישון, אתה שיכור." ג'ון לחש באוזנו. "אני אוהב אותך, לך לישון."

---

ג'ורג' ממש הצחיק אותי XD

(פורסם ב2.8.2009)

It's All In The Mind- פרק רביעי (ג'ורג'/ג'ון)

וכך נתחיל את חודש אוגוסט:

אחרי כמה זמן שלא פרסמתי את ההמשך-

It's All In The Mind, ג'ורג'ון, NC-17.

נכתב ע"י קתרינה ו-Beatleboot.

פרק רביעי מתוך שישה.

כמובן שתהנו. :)

---

כשג'ורג' חזר לחדר ההלבשה הוא לא הצליח להסתכל על ג'ון. זה היה כואב מדי. הוא לא הבין במה הוא טעה ומה הוא לא הסביר נכון, שגרם לג'ון לנסות פעמיים- יום אחרי יום- לפתות אותו. הוא הרגיש פגוע ונבגד והוא כ"כ כעס, ממש זעם, שהוא חשב שאם רק יסתכל בעיניו של ג'ון הוא עוד מסוגל להתנפל עליו, להרביץ ולקלל, לנסות לפגוע במקומות הכי כואבים שלו, כדי שירגיש- ויבין- אפילו שליש מאיך שהוא הרגיש בעצמו.

ג'ון, להפתעתו של ג'ורג', לא התייחס אליו באותו הערב. הם עלו לבמה והופיעו, וכשחזרו למלון ג'ורג' גילה שג'ון כבר דאג לסידור שינה מחודש.

בדיוק כמו שהוא חשש, השבועיים שלאחר מכן לוו בכעס שלא חשב שיוכל אי-פעם לחוש. ברגעים מסויימים הוא שנא אותו כ"כ עד שלא האמין שבכלל התאהב בו מלכתחילה, אבל אז כשהוא ראה אותו באולפן מנגן, שר, מדבר, צוחק... אז הוא הבין למה הוא התאהב בו. הוא הבין למה הוא עדיין מאוהב בו. בהתחלה הוא לא רצה להודות בזה אפילו בפני עצמו, אבל הגעגועים אכלו אותו.

יום אחר יום עברו, וג'ורג' הרגיש שההתעלמות של ג'ון מוציאה אותו מדעתו. הוא היה מתוח כמו קפיץ, כמעט מזנק באויר כל פעם שמישהו פנה אליו. בראיונות הוא ישב בצד, מחייך חיוך מאולץ ונותן לג'ון ולפול את כל הבמה. ההתלוצצויות הטבעיות שלהם, הקלילות שבה דיברו אחד לשני ולעיתונאים גרמו לו לקנא בטירוף. למה הוא לא יכול להיות כל כך נינוח בחברתו של ג'ון?

יום אחד, בהופעה, ג'ורג' נשבר. הם בדיוק סיימו שיר כשג'ון ניגש בטבעיות לפול ועיסה את כתפיו. ג'ורג' בקושי החזיק מעמד עד שהם ירדו מהבמה, ואז הסתגר במחסן ציוד והתחיל לבעוט ולחבוט בכל סביבותיו בזעם. הדלת נפתחה ונסגרה, אך הוא היה עיוור מדי מדמעות בכדי לראות מי נכנס. "רק לא ג'ון," הוא חשב "אני לא יכול שהוא יראה אותי ככה". הוא נרעד כשהרגיש יד חמה ויציבה על כתפו, ופרץ בבכי שהיה אצור זמן רב מדי כשבריאן משך אותו אליו בחיבוק אבהי.

ג'ורג' התייפח במשך דקות ארוכות, עד שהרגיש שאין בו יותר דמעות. הוא ובריאן ישבו על רצפת המחסן מוקפים בבלגן וחלקי ציוד שבורים. ג'ורג' ניסה לנשום עמוק אך גופו עוד רעד בבכי. בריאן ליטף את שערו ואמר "אז אתה רוצה לדבר איתי, ילד? או שאתה מעדיף להמשיך להוציא את זה על מגברים שלא עשו לך שום דבר רע?"

"אני לא יכול לסבול את זה יותר," אמר ג'ורג' "הוא משגע אותי. אני כל כך רוצה אותו... אבל אני לא יכול."

"למה?" שאל האמרגן בקול רציני "אולי אני זקן ולא מגניב, אבל אפילו אני יכול לראות איך אתם מסתכלים אחד על השני. מה הבעיה?"

ג'ורג' נאנח אנחה עמוקה וסיפר לבריאן את קורות השבועות האחרונים. "אני אוהב אותו כל כך." הוא סיים. "אני חולם בלילה שהוא נמצא במיטה שלי, ואנחנו ערומים ועושים אהבה. ואז אני מתעורר, ורינגו נוחר במיטה לידי, ואני מעורר ומבחיל את עצמי בו זמנית. אני כל כך רוצה להיות איתו, לתת לו את כולי... אבל כל פעם שאנחנו ביחד הוא כל כך תוקפני... כל כך להוט... ואני נסחף איתו יותר מדי מהר ואז אני חייב לברוח. הוא מלחיץ אותי יותר מדי. אני רוצה, אבל לא ככה. הגוף שלי צורח ג'ון, אבל הראש שלי לא מצליח להתרגל לרעיון של... אתה יודע... להזדיין עם גבר אחר."

בריאן שתק לרגע. ג'ורג' כבר התחיל לדאוג שהוא נפגע מדבריו הישירים, כשבריאן אמר "אז יש לפניך שתי דרכי פעולה, כמו שאני רואה את זה. הראשונה היא לתת לראש שלך פיקוד. אני יכול לספק לך בחורות צעירות וחמודות שיעסיקו את הגוף שלך בזמן שתסדר את הראש ותשכנע אותו שאתה לא צריך ולא רוצה את ג'ון. אולי גם כמה פגישות עם פסיכולוג שמתמחה בעניין. אתה הרי נמשך גם לנשים, לא? אז פסיכולוג מוצלח יכול לעודד את הבחילה שיש לך מהעניין ולגרום לזה שלא תוכל אפילו לחלום לגעת בג'ון בלי לרצות להקיא."

ג'ורג' נרעד. לוותר על ג'ון? לתמיד? לא להיות מסוגל לגעת בו, לחלום עליו? זה היה מטריד. "לא. לא! מה האפשרות השנייה?"

בריאן חייך והביט בו "קיוויתי שזו תהיה התגובה שלך. אני מתעב את הפסיכולוגים האלו. האפשרות השנייה היא פשוטה מאד. אתה צריך ללכת אליו. אם אתה רוצה, אני אדבר איתו קודם שיהיה יותר סבלני אתך. והכי חשוב - אתה צריך לנטרל קצת את המח שלך לפני שאתה הולך. תשתכר, תעשן משהו, לא אכפת לי. העיקר שתהיה מסוגל לזרום איתו בלי שהעכבות שלך ישימו לך רגל."

שום דבר לא נאמר על הציוד המושחת. ג'ורג' לא היה מופתע. הארבעה התרגלו מאד בקלות לטיפולו המסור של אמרגנם. כל בעיה הוחלקה מבלי שהם יצרכו להטריד את עצמם בזוטות. הם חזרו למלון בשתיקה. ג'ורג' היה מותש ופשוט בהה מחלון המכונית לרחוב. בריאן היה שקוע במחשבות. "אני אצטרך לדבר גם עם פול" הוא אמר פתאום בשקט "אם הוא יתהה למה אני משנה את הסידור של החדרים פתאום. ועם רינגו." ג'ורג' התנער מהרהוריו ואמר "לא, בבקשה לא. תמצא דרך אחרת." בריאן חשב ואמר "בעצם, למה שלא יהיה לכל אחד מכם חדר לבד? זה לא כאילו שצריך לחסוך לחברת ההפקות האמריקאית. הם מרוויחים עליכם מספיק כסף. אני יודע שאתם רגילים לחלוק חדרים, אבל אתם בהחלט במעמד שמצדיק סוויטה אישית לכל אחד. אני אסדר את זה ונגיד לבחורים שזה צ'ופר מיוחד." ג'ורג' חייך בעייפות. תמיד אפשר לסמוך על בריאן שיחשוב על פתרון.

-

(פורסם ב1.8.2009)

It's All In The Mind (ג'ורג'/ג'ון) - פרק שלישי

קתרינה וBeatleboot כתבו.פרק שלישי מתוך שישה.

ג'ורג'/ג'ון, NC-17.

תהנו 

---

יום המחרת היה תזזיתי. הם נלקחו על הבוקר למה שנדמה כמו אינספור מסיבות עיתונאים, ואחר כך לאצטדיון עצמו, לנסות את הכלים. ג'ון מלמל משהו מתוסכל על כך שזה לא משנה, ממילא לא ישמעו אותם הכל הצרחות והאקוסטיקה המחורבנת, וליבו של ג'ורג' יצא אליו. לא היה להם זמן לדבר במהלך היום.

ממש לפני ההופעה היו להם פתאום כמה דקות לבד. בריאן לקח את פול ורינגו למשרד ההפקה כדי לדבר על מה הם יכולים לעשות בתור "מחלקת הקצב" כדי להשמע טוב יותר בהופעות רועשות. הוא תפס את עינו של ג'ורג' וחייך, והגיטריסט הבין שאמרגנו הדואג מנסה לסדר להם לג'ון ולו כמה דקות של שקט. הוא היה מותש, נשען על הקיר ועצם עיניים. הוא הרגיש את ג'ון ניגש אליו גם בעיניים עצומות, את ריחו המשכר וחום גופו מתקרבים.

כשג'ורג' הרגיש את ידו של ג'ון מחליקה לעבר מכנסיו הוא תפס אותה והרחיק אותה. "מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה?" הוא אמר. ג'ורג' הרגיש שהוא יותר מדי תוקפני, אבל הוא פשוט לא היה מסוגל לשתוק הפעם.

"מה נראה לך שאני עושה?"

"אני לא מאמין, לנון, לעזאזל!" הפעם ג'ורג' באמת התעצבן, ודחף את ג'ון לאחור. "אמרתי לך שאני לא רוצה את זה, לא? אז די!"

"בסדר, בסדר. תירגע." ג'ון אמר במטרה לגמור את השיחה הזאת.

"לא, אני לא ארגע! כל יום אתה מנסה, וכל יום אני נרגע. דיברנו על זה, פאקינג דיברנו על זה." הוא ניסה לא לצעוק, הוא לא רצה שכולם ישמעו אותם. "תן לי לאהוב אותך בדרך שלי!"

"בדרך שלך?!"

זה הספיק לג'ון, הוא לא התכוון להמשיך בהצגה הזאת עוד, הוא לא התכוון לוותר על כל הרצונות שלו בגלל הפחדים המטופשים של ג'ורג'- וממש לא לעבור על זה בשתיקה.

"מה הדרך שלך? להתנזר? לייבש אותי לגמרי?"

"מה...? מה זה קשור בכלל?" ג'ורג' הסתכל עליו והתאפק לא לתת לו סטירה ולהעיר אותו. "זה לא ש... אני לא יודע... שאני אוסר עליך להיות עם כל אלפי הבחורות שלך!"

"שום אלפי בחורות, האריסון! מה אתה לא מבין?" ג'ון אמר. "אני לי שמץ של מושג מאיפה הבאת את כל העניין הזה של ההתנזרות. זה לא הגיוני!" ג'ון התאמץ גם הוא לא לצעוק. "אני רוצה שתסביר לי. מאיפה?"

"אז אני מבין שמה שחשוב לך זה להשכיב אותי." ג'ורג' אמר בזעף.

"כן!" הפעם הוא צעק.

"להשכיב אותי וללכת! זה מה שאתה רוצה, האתגר שלך!"

"אתה יודע מה, האריסון?" ג'ון אמר והתקרב אל ג'ורג'. "כן. זה מה שאני רוצה. להשכיב אותך- וללכת."

ג'ורג' הסתכל עליו מזועזע בלי יכולת לזוז.

"לזיין לך את הצורה החוצה, ולהשאיר אותך זרוק על הרצפה. שמעת?!"

"צא," ג'ורג' עצם את עיניו ולחש. "החוצה."

---

 אהבתי את הסוף... אבל אני מקווה שהם ישלימו :S

(פורסם ב25.7.2009)

It's All In The Mind (ג'ורג'/ג'ון) - פרק שני

קתרינה וBeatleboot כתבו. פרק שני מתוך שישה.

ג'ורג'/ג'ון, NC-17.

תהנו:) 

---

כשהדילות הידידותיות הודיעו שאפשר לשחרר את חגורות הבטיחות ולהסתובב במטוס, ג'ורג' קם ממקומו בתחושת הקלה. הוא הרגיש חסר מנוחה כל היום, ועכשיו הדבר האחרון שהוא רצה היה לשבת ליד האחרים כשהם מתבדחים עם הנערות החינניות שכמו תמיד הופיעו ממש משום מקום. הוא שוטט במטוס הקטן וראה את בריאן, יושב במושב מרוחק כשערימה של חוזים וניירת בחיקו והוא מרפרף בהם בחוסר חשק. "יש לך רגע, אפי?" הוא שאל, ובריאן הרים אליו את עיניו וענה בחיוך "בשבילך תמיד ילד."

ג'ורג' צנח אל המושב הסמוך באנחה. בריאן אסף את הערימה בזהירות והניח את הניירות על הרצפה. "אז מה מטריד אותך, ג'ורג'י בוי? יש משהו שאני יכול לעשות?".

"יש לי שאלה תאורטית אליך. אתה חושב שאפשר להפריד בין סקס ואהבה? כלומר, לאהוב אדם אחד ולשכב עם אנשים אחרים? שזה יכול לפעול?" אמר בתקווה לקבל אישור להחלטתו.

"בטח שאפשר. אני עושה את זה כל חיי. השאלה היא בשביל מה זה טוב." ענה בריאן. "מה קרה, איזו בחורונת מעיזה לסרב לאחד מארבעת המופלאים?" הוא חייך בחביבות לבן טיפוחיו הצעיר. ג'ורג' לא חייך בחזרה, עיניו מלאות בכל כך הרבה כאב שמחק במהירות את החיוך מפניו של בריאן. "אתה רוצה לספר לי מה קרה?" הוא שאל את ג'ורג', ממוקד כולו בבן שיחו. ג'ורג' היסס. לפתע נשמע מן החבורה הצוהלת בקידמת המטוס קול צחוקו המתגלגל של ג'ון. שניהם הרימו את ראשם והפנו את פניהם לכיוון הקול, מהופנטים מעצם נוכחותו. בריאן היה הראשון שחזר לדבר "מצטער, ילד. בזה אני לא יכול לעזור לך. אם היה לי פתרון הייתי משתמש בו בעצמי"

הם הגיעו למלון מותשים. בקושי מזדחלים בעקבות בריאן לקבלה לקבל את המפתחות. רק כשהגיעו לחדרים שמו לב שבריאן שיבץ את ג'ון וג'ורג' ביחד, ואת פול עם רינגו.  הבל בוי כבר שם את המזודות בחדרים, ולא היה לאף אחד כח להתווכח. ג'ון סגר מאחוריהם את הדלת כשג'ורג' צנח על המיטה. "לך ראשון להתקלח, אם אתה רוצה" אמר ג'ורג' "אני אשמח לנוח כמה דקות קודם." הוא נשען אחורה ועצם את עיניו. הוא נרדם עוד לפני שג'ון הספיק לפתוח את המזוודה שלו למצוא את תיק כלי הרחצה.

ג'ון יצא מהמקלחת רענן וערני, מגבת כרוכה סביב מותניו ושערו נוטף. הוא ראה את ג'ורג' ישן סרוח על כיסוי המיטה, ותחושה לא מוכרת של רכות התגנבה לליבו. הוא התישב ליד ג'ורג', וליטף את לחיו של חברו הישן בקצות אצבעותיו. ג'ורג' המהם מתוך שינה, וצל צילו של חיוך הופיע על שפתיו. ג'ון החליט לראות בזה הזמנה מפורשת. הוא שמט את המגבת הלחה לרצפה, ונשכב בזהירות על המיטה. הוא הצמיד את גופו הערום לגופו החמים והרדום של חברו, מרגיש כיצד תחושה של ריגוש מציפה אותו.  הוא הכניס בזהירות את ידו מתחת לחולצתו של הצעיר השקוע בשינה, נזהר שלא להעירו. כשראה שג'ורג' שקוע עדין בשינה עמוקה, התחיל לפתוח לאט לאט את כפתורי מכנסיו, ולשלוח יד מגששת פנימה. עכשיו לא היה ספק בליבו שהוא נמצא בדרך הנכונה. אפילו מתוך שינה הגיב גופו של ג'ורג' למגע ידו המלטפת. ג'ון המשיך ללטף את ג'ורג' בעדינות, בעוד הוא מצמיד את גופו ומחכך את זקפתו בגבר הישן. ג'ורג' נאנח מתוך שינה, ומשך את ג'ון אליו כשהוא מניע את אגנו אל מגע היד המלטפת. ג'ון נצמד אליו, מחפש את שפתיו בפיו, מנשק אותו נשיקה עמוקה וחושנית. ג'ורג' הגיב לנשיקה, מפשק את שפתיו לקבל את לשונו החוקרת של ג'ון אל תוך פיו. ופתאום הוא היה ער לגמרי. הוא דחף את ג'ון, מוציא באלימות את ידו של הביטל המבוגר ממכנסיו.

"די! ג'ון, די!" אמר במצוקה.

"אבל למה?" שאל לנון. "אני רואה שאתה רוצה את זה. אתה אומר שאתה אוהב אותי. אז למה לא?"

"אני אוהב אותך. אני אוהב אותך כל כך. אבל אני לא יכול... אני לא יכול לגעת בך ככה. זה מוזר מדי. זה מפחיד מדי. אני לא מבין למה אתה מתנהג כאילו שאני חייב. כאילו שזה... נורמלי."

"כי זה נורמלי, ג'ורג'י. אני אוהב אותך. אתה אוהב אותי. זה טבעי לגמרי שאני ארצה לגעת בך. לאהוב אותך גם גופנית. אני מבין שזה גורם לך לאי נוחות. באמת שאני מבין. אבל אם אתה אומר שאתה אוהב אותי אתה צריך לבטוח בי. אני יותר מבוגר ממך, ויש לי יותר נסיון בחיים. אתה כנראה לא אוהב אותי באמת. אתה לא נותן בי אמון שאני רוצה רק מה שטוב בשבילך. מה שטוב בשבילנו. יופי של אהבה, האריסון."

"אל תדבר ככה, ג'ון. אל תגיד שאני לא אוהב אותך. אתה שובר לי את הלב. אני אוהב אותך כל כך שאני לא יכול לנשום כשאני מסתכל עליך. אל תגיד שאני לא אוהב אותך." קולו של ג'ורג' נשבר וג'ון ראה איך עיניו החומות הגדולות מתמלאות בדמעות.

"די, אהוב" ג'ון משך את ג'ורג' לצידו וחיבק אותו. "אל תבכה. אני מצטער. אני אוהב אותך. אני פשוט רוצה שתנסה. שתיתן לי הזדמנות להראות לך כמה שתאהב את זה. כמה שתאהב אותי."

ג'ורג' ניגב את עיניו בשרוולו ונשם נשימה עמוקה. "בסדר. אתה צודק. אני רוצה לנסות אם זה כל כך חשוב לך. הלוואי וזה לא היה. אבל אני סומך עליך." הוא רכן אל ג'ון ונישק אותו על פיו נשיקה עמוקה ולוהטת. ג'ון המופתע זרם עם הלהט הפתאומי שבקע מאהובו. הוא הרגיש את תאוותו מתעוררת בשנית, וידיו הפשיטו את ג'ורג' מחולצתו כאילו מעצמן. עורו של ג'ורג' הצטמרר באויר הקר, וג'ון ליטף אותו בקצות אצבעותיו, מתענג על מגע העור החמים ותנועת השרירים שמתחתיו. הוא שלח יד אחת עמוק לתוך מכנסיו של חברו הרועד, ובשנייה הניח את ידו של ג'ורג' על זקפתו המתעוררת.

ג'ורג' נחלץ מידיו בזינוק, ממלמל התנצלות חנוקה, ונמלט אל חדר האמבטיה. ג'ון נשכב אחורה על המיטה בתיסכול ושמע את הקול שאי אפשר לטעות בו. ג'ורג' הקיא.

---

בריאן כ"כ חמוד XDDD

נשמח אם תגיבו. תודה :)

(פורסם ב23.7.2009)

It's All In The Mind (ג'ורג'/ג'ון) - פרק ראשון

סיפור שקתרינה וBeatleboot כתבו. בעל כמה פרקים, ג'ורג'/ג'ון,

NC-17. (בינתיים לא, ובאמצע זה יעלה לR וכל פעם יחזור לPG-13, רק בסוף יהיה NC-17)

תהנו:) 

---

ג'ון ישב על המיטה ונשען על הקיר, בוחן את ג'ורג' היושב ליד החלון, רגליו על השולחן וספר בידיו.

"ג'ורג'."

"מה?"

"אני אוהב אותך."

ג'ורג' הסתכל עליו לרגע, והחזיר את מבטו לספר. "יופי."

"כן."

ג'ון נשכב עם ידיו מאחורי ראשו, ובהה בתקרה. לאחר כמה דקות של שקט שבהן רק שמע את נשימותיו הכבדות, ג'ורג' החל לדבר. "באמת התכוונת לזה קודם?"

"למה?" ג'ון קם, והסתכל על ג'ורג'. עכשיו הוא ישב על המיטה גם הוא, והסתכל על ג'ון לא מבין.

"אני מתכוון, לא יכול להיות שהיית רציני." ג'ורג' צחקק במבוכה. "בטוח צחקת. חה, לנון. חה-חה-חה. מאוד מצחיק."

"אה, זה. כן, בטח שהתכוונתי לזה."

"מ-מה? לנון, אתה לא." הוא הסתכל על ג'ון מזועזע. "אתה שיכור? לא מרגיש טוב? יש לך חום...?"

"תרגע." ג'ון צחק.

"לא היית רציני."

"ג'ורג', לאב, פשוט תאמין לי."

"דבר ראשון, אל תקרא לי 'לאב',"

"למה לא, לאב?"

"ככה."

"כן כן. " ג'ון אמר בחוסר סבלנות. "היית באמצע, מה הדבר השני?"

"תוכיח."

"מה?"

"כן, אני רוצה הוכחה."

- -

ההוכחה הגיעה, ובגדול.

ג'ון הסתכל על ג'ורג' לרגע ואז נעמד והלך לקראתו. כשהגיע אליו הוא התיישב לידו, רכן אליו באיטיות ולפני שהצליח להבין מה קורה, ג'ורג' כבר כרך את ידיו סביב ראשו, ומשך אותו אליו לנשיקה. כשג'ון הבין מה קרה הוא התאים את עצמו לקצב של ג'ורג'. הוא נשכב מעליו והתחיל להוריד את חולצתו. ג'ורג' עשה כמוהו.

מהר מאוד הם מצאו את עצמם שוכבים אחד על השני, מתנשקים.

"רגע..." ג'ורג' ניסה להדוף מעליו את ג'ון, אבל ג'ון המשיך בשלו. "ג'ון!" ג'ורג' צעק, וברגע שג'ון הרפה ממנו הוא התיישב. "אני לא יכול."

"בטח שאתה יכול..." ג'ון גיחך וחזר לנשק את ג'ורג'.

"לא, לא, אני רציני... אני לא מסוגל..." ג'ורג' אמר ולבש את חולצתו.

"מה?"

"ה... אני לא יודע... זה פשוט..." ג'ורג' גמגם ולא הצליח- לא ידע - איך להסביר את עצמו. המבט הנוקב והציני של ג'ון גרם לראשו להסתובב, והוא התחיל לתהות אם היה כדאי לפתוח את הסיפור הזה מלכתחילה.

"לאט לאט ג'ורג', תסביר לי מה הבעיה." ג'ון דיבר בשקט, לאט ובקרירות, מנסה לשמור על קור רוח.

"אתה מבין, אני..." ג'ורג' התחיל להסביר בקושי.

"לא באמת אוהב אותי?" ג'ון השלים את ג'ורג' כבדרך אגב, והתכונן לקום על רגליו.

"לא!"

"אז?"

"זה ה... הסקס... ספציפית... אני לא יכול לעשות את זה. זה מגעיל אותי, דוחה אותי." הוא אמר והסתכל בפחד על פניו הקפואות של ג'ון.

המחשבה היחידה שרצה בראשו של ג'ון באותו רגע הייתה השאלה אם ג'ורג' נגעל ממנו. הוא לא האמין למשמע אוזניו. הוא לא תאר לעצמו שמישהו אי-פעם יגיד לו שהוא דוחה אותו. אבל הוא שתק. הוא רצה לתת לג'ורג' המבולבל הזדמנות להסביר את עצמו ואת פשר הסירוב הזה, אבל הוא גם לא ממש הצליח להוציא מילה מהפה.

"זה לא שלא שכבתי עם נשים, כי אני כן... הרבה... אתה בעצמך ראית ש... אבל לא אהבתי אותן. אף פעם. אתה מבין?"

ג'ון הכריח את עצמו והנהן בראשו.

"ואני לא מסוגל לחשוב עליך בכזאת... עלינו... בצורה כזאת. אתה מבין?"

"אני מבין." אז כן, הוא אמנם הבין את הכוונה, אבל לא אותו, אבל למרות זאת הוא החליט ללכת לקראת ג'ורג'- הוא לא התכוון לאבד אותו.

"וזה מקובל עלייך?" ג'ורג' היה מופתע.

"כן." ג'ון אמר בפשטות.

הם נשארו מחובקים למשך כמה דקות. אף אחד לא דיבר.

ג'ון לא ידע מה הוא יכול להגיד לג'ורג' ואיך לשכנע אותו שאפשר לחבר סקס ואהבה, במיוחד אם אתה מאוהב בצורה כזאת. אבל הוא ידע שג'ורג' מפחד (למרות שג'ורג' בעצמו לא הודה בזה) וידע שיקח זמן עד שיוכל לדבר איתו בכנות.

וג'ורג', הוא פשוט העדיף את השקט הזה. להיות בזרועותיו של ג'ון, ולהירגע.

לבסוף הם נרדמו, ובבוקר התעוררו מהדפיקות החזקות בדלת. בריאן זירז אותם, בטענה שהם יאחרו את הטיסה. זו הייתה הטיסה הראשונה שלהם לארה"ב, וההתרגשות הייתה בשיאה.

---

טוב, אז אמנם זה קצת מוזר שמישהו מהביטלס מסרב לסקס,

אבל זה מעניין! תמשיכו מהר P:

השיכור (ג'ורג'/ג'ון)

עוד פיק של מיטל. נחשו מי הבטא P: (צוף, אלא מה.)

PG, ג'ורג'/ג'ון.

---

החושך לא הפריע לג'ורג' להמשיך לבהות ביופי בו בהה. הוא לא הצליח להוריד את מבטו מהעיניים האלה, ממש טבע בהן.

לא היה ברור אם מה שסחרר אותו היו העיניים, או האלכוהול הרב ששתה לפני כן..

'רק שהוא לא יוריד את ראשו...' ג'ורג' חשב, והמשיך לבהות בו.

"אתה בסדר?" ג'ון שאל מתוך דאגה.

"כן, כן. אני בסדר."

"אתה נראה קצת חולמני..."

"לא... אני פשוט..."

"אל תדאג, גם אני הייתי ככה אם הייתי שותה כזאת כמות." ג'ון גיחך

"לא שתיתי כ"כ הרבה..."

"נכון, אתה צודק." הוא המשיך לצחוק. "כנראה אתה מהאנשים שיכולים להשתכר

כוס יין אח-"

"אני נראה לך כזה?" ג'ורג' קטע אותו.

"כן..."

ג'ורג' היה שקוע מדי בעיניים של ג'ון בשביל להתווכח. הוא הסתכל עליהן שוב כאילו כל גופו כבה ונעלם, ורק ליבו  

המשיך לפעום במהירות.

"וואו, אתה נראה מסטול לגמרי."

"מה..?" ג'ורג' שאל מבולבל מכיוון שלא היה מרוכז בדבריו של ג'ון.

"כדאי שאני אלווה אותך הביתה..." ג'ון הקים את ג'ורג' מהכיסא, והניח את ידו של ג'ורג' על כתפו שלו, וככה הם  

צעדו יחד לעבר ביתו של ג'ורג'.

גופו של ג'ורג' רעד.

כשהוא הרגיש את ידו על כתפו של ג'ון, ועצם המחשבה שהם כ"כ קרובים שיגעה אותו. 'אף פעם לא הייתי כ"כ

קרוב אליו...' הוא חשב.

"אני אמשיך מפה." ג'ורג' אמר כשהם היו במרחק של כמה דקות מהבית.

"אני לא עוזב אותך."

'הוא באמת חושב שאני שיכור, או שהוא עושה את עצמו?' ג'ורג' חשב לעצמו. 'לא... אין לו שום סיבה לעשות את עצמו...'

הם הגיעו לבית, ועמדו בכניסה.

"זהו, אתה משוחרר." ג'ון אמר, והתרחק מג'ורג'.

"אולי תכנס?"

"אני רק אפריע..." ג'ון אמר, לא מבין.

"תפריע במה?"

"תהיה עסוק בלארח אותי במקום ללכת לישון."

"שטויות, במילא קשה לי להירדם אחרי בילוי כזה..." 'בעיקר כשאתה נמצא שם..' הוא רצה להוסיף.

"אם זה מה שאתה רוצה... מי אני שאסרב?" ג'ון אמר וחייך

הם נכנסו לבית, והשתררה בינהם דממה. ג'ון התיישב על הספה והביט בג'ורג' שעמד והסתכל עליו. "אתה לא רוצה לשבת לידי?"

"מה?" ג'ורג' שאל בתדהמה, כאילו התעורר הרגע.

"בוא שב לידי."

ג'ורג' אמר מבולבל. "ברור..."

"אתה בטוח שהכל בסדר?"

"כ..כן... למה?"

"זה נראה כאילו אתה חושב על דברים אחרים לגמרי."

"על דברים אחרים...? על.. על מה...?"

ג'ון התקרב ונישק את ג'ורג', וליבו האיץ.

"על זה, למשל." הוא אמר, ונשאר קרוב.

הוא נישק אותו שוב. "אתה שומע את זה...?" הוא שאל.

"את מה?" ג'ורג' שאל, וג'ון שם את ידו על חזהו.

"הלב שלך..."

"הלב שלי? הלב שלי בסדר גמור!" 

"הוא פועם נורא חזק ונורא מהר... מעניין איך הוא יהיה כשאני אנשק אותך שוב..." הוא אמר וליטף את פניו של ג'ורג'.

"ג'ון, אני... אני צריך ללכת לישון..." ג'ורג' אמר, וקם במהירות.

"אני יכול לישון פה הלילה?"

"כן, אני מקווה שהספה תהיה מספיק נוחה."

"לא דיברתי על הספה..."

"נורא מצחיק. עוד מעט תגיד לי שאתה ישן בלי בגדים."

"רק במקרים מיוחדים כמו זה..." הוא אמר, והחל לנשק את ג'ורג'.

"אתה... אתה לא רציני..." ג'ורג' אמר בגמגום קל.

ג'ון התנתק ממנו, הביט לתוך עיניו ושם את ידו על החזה של ג'ורג'.

"מישהו מנגן שם בתופים, או שבאמת הלב שלך מתחיל להשתולל בכל פעם שאני מנשק אותך?"

"נראה לי שהתשובה השנייה..." ג'ורג' צחק.

"ג'ורג'..." ג'ון התחיל לומר, ונשם עמוק. "אתה.. אתה מוכן שאני אראה לך כמה אני אוהב אותך?"

ג'ורג' הרים את מבטו והסתכל לתוך עיניו הבורקות של ג'ון. לאחר כמה שניות של שקט, הוא ענה. "כן".

---

ממש אהבתי.. תודה!D:

לא מטומטם (ג'ורג'/ג'ון) - פרק 2

אכן כן- היא כתבה המשך!

זה הפרק השני והממש לא אחרון... האמהאמ.

ג'ורג'ון, PG-13.

---

אחרי המכתב
"אז הכל בסדר איתנו ג'ורג'י? או שאתה מעדיף אדון ג'. האריסון?" הוא גיחך.
"איתנו?"
"כן. מכתבך האחרון היה מטריד במקצת..שתית יותר מידי הא? הגזמת בחגיגות עם..מה שמה?"
ג'ורג' היה נראה כאילו העדיף להיות בכל מקום אחר באותו הרגע, ורק שלא יצטרך להיות מוטרד דווקא על ידי האדם האחד שהוא היה רוצה לשכוח.
"החברה הזו שלך..פני? לוסי? איך קוראים לה?" הוא המשיך ברצף.
ג'ורג' בהה בנקודה מדוייקת על הקיר מולו, מנסה להעלים את סביבתו בכוח המחשבה.
הנה ג'ון, יש שימוש מעולה למדיטציות ההן-ואתה אמרת שהן טיפשיות, חה.
"יש כאן מישהו? הלוו?" קטע אותו ג'ון ששם לב שחברו לשיחה לא מגיב.
"אתה מסומם, ג'ורג'י?"
הסיטואציה בה ג'ורג' מסומם לא הייתה מאוד מיוחדת, אך נראה היה שג'ון בדרך כלל היה מסומם מידי בשביל לשים לב לכך. לאדון לנון הייתה יכולת מפותחת לא לשים לב לדברים שקרו מסביבו. במיוחד אם הם כללו ענייני אהבה. ובמיוחד אם הם כללו את ג'ורג'.
"בלעדי?!"
לג'ורג' לא היה מצב רוח למשחקים של ג'ון. והוא לא אהב שקראו לו ג'ורג'י. לפחות כך הוא חשב.
"היא לא חברה שלי."
"מה?"
"נפרדנו."
"אה."
"לפני חודש."
"אתה רציני? פיו..מישהי חדשה באופק?" אדון לנון גיחך בקריצה.
אדון האריסון התקשה להוציא כל מילה מפיו. חלקים מסויימים במוחו של אדון לנון החלו לפעול, מה שגרם לו לקלוט זאת. האמת שהעדיפו להתעלם ממנה נחתה על שניהם.
"אז..מה היה כל הקטע הזה?" ג'ון שאל יותר בעדינות, עד כמה שמילים שיוצאות מפיו של ג'ון לנון יכולות להיות עדינות. ג'ורג' ידע שהוא לא מוכן להכנע לזה שוב. הוא לא יגרר אחריו, לא ישתף פעולה. הוא עזב את הלהקה ואת כל העניין המסריח הזה. הוא לא חלק מזה, והוא לא חייב ללנון הזה שום דבר. הוא ניצל אותו.
"מה שקרה הוא, שעזבתי את הלהקה."
ג'ון צחק.
"נו, מספיק עם ההצגות ג'ורג'י."
"אני לא עושה שום הצגות, ואל תקרא לי ג'ורג'י, חתיכת שקרן מפגר!"
זה היה מעט יותר אגרסיבי ממה שחשבתי,  צריך להירגע, אבל זה בטח יבהיר לו להתרחק.
"היי היי, מה קורה איתך? יום אחד אתה שמח ומחייך כמו ילדה בת שלוש עשרה שקיבלה שיערה של רינגו, ויום אחר כך דרמה קווין מושלם ש'עוזב את הלהקה'? בחייך ג'ורג'י, אתה יודע שאתה לא תסתדר בלעדינו..תפסיק עם המשחקים, מה קרה?"
"תקשיב לי עכשיו, בן זונה מפגר!"
"את אמא שלי אתה לא מערב בזה."
"אמא שלך הייתה זונה, בדיוק כמו הבן שלה!"

תמונות ג'ורג'/ג'ון

כמה תמונות ג'ורג'וניות להחריד... אז תגידו לי אתם- אם היו ביחד או לא?! *גבותגבות* כככןןןן3$^^!#!%^^#!$!$# אלא מה?P:

כולן G, כמובן..

---

 "זה לא כמו שזה נראה!" 

לא מטומטם (ג'ורג'/ג'ון)

וינסטון כתבה,

וזה חלק ראשון מתוך כמה... אבל היא אומרת שאולי היא לא תמשיך- אז בואו נפעיל עלייה לחץ P: (פיזי!XD)

ג'ורג'/ג'ון, PG (את השם והדירוג אני נתתי כי וינסטון לא כתבה בעצמה.. אם יש לך התנגדות והצעה חדשה- מוזמנת להגיד.)

All Those Years (ג'ורג'/ג'ון)

הפיק השני שאני מפרסמת כאן, וגם הוא ג'ורג'ון.

PG. תגידו מה אתם אומרים, כדי שאני אדע אם להמשיך לפרסם פה דברים שלי או לא P:

המיטה הסודית (ג'ורג'/ג'ון)

Title: The Secret Bed

Pairing: John/George

Rating: PG-13

נכתב ע"י ailcia, ופורסם בA Cellarful of Boys.

תורגם ע"י צוף.

GeorJohn (ג'ורג'/ג'ון)

פיק קצר ונחמד שBeatleboot שלחה...

שמו GeorJohn, ולהפתעתנו הוא ג'ורג'/ג'ון P:

PG.

---

"ג'... ג'. ג'ורג'!" ג'ון צהל בשמחה, והעיר את ג'ון ששכב לצידו.

"ממ?" ג'ורג' מלמל בישנוניות. "קרה משהו?"

"ג'ורג'! קוראים לך ג'ורג'! ג'-ורג'!"

"ווהו. ולך קוראים ג'ון." ג'ורג' אמר בלי להקדיש לזה יותר מדי מחשבה, ועצם את עיניו שוב.

"בדיוק!"

"מה...?"

"ג'-ורג'. ג'-ון. השמות שלנו; הם מתחילים באותה האות!" ג'ון אמר בהתלהבות.

"אממ... בפעם האחרונה שבדקתי, ג'ון מתחיל ב-J וג'ורג' מתחיל ב-G."

"אה, כן. אתה צודק. לילה טוב ג'ורג'י."

"לילה טוב ג'וני."

- - -

"החלטתי. אני אהיה הג'ון הראשון שכתוב ב-G." ג'ון אמר לאחר כמה דקות.

"מה עכשיו?" ג'ורג' פתח את עיניו שוב.

"לא שמעת? אני אלך למשרד הפנים, ואשנה את השם שלי לג'ון עם G. ואז נוכל לקרוא לעצמנו 'GeorJohn'! עם G!"

"'Georgohn', ג'וני?" ג'ורג' ציחקק. "אתה יודע מה, אני חושב שאפשר לקרוא לעצמנו GeorJohn עם J."

"כן?"

"כן."

"טוב." ג'ון אמר, והם חזרו לישון.

- - -

"ג'ורג'י?"

"כן?"

"אני אוהב אותך."

"גם אני ג'וני. לך לישון."

אמת או חובה (ג'ורג'ון)

PG-13, מיטל כתבה, צוף היא הבטא.

---

ג'ורג', ג'ון ופול ישבו על הרצפה ושיחקו אמת או חובה, עם שלוש בנות- גרייס, מגי ומריל. מריל סובבה את הבקבוק.

הבקבוק הסתובב ונעצר על מגי. "מגי, אמת או חובה?" שאלה מריל.

"אמ- לאלא, חובה. כן, חובה." ענתה מגי. "חובה עלייך...." מריל חשבה. "חובה עלייך לנשק את פול!"

וכמו שמריל אמרה, מגי קמה ממקומה ונישקה את פול. "טוב, נראה לי שאנחנו צריכים ללכת.. את באה?" פול עצר את הנשיקה ושאל.

"כן..." הם קמו והלכו לכיוון הדלת.

"ביי" פול אמר. "תגידי ביי..." הוא לחש למגי.

מגי צחקה ונופפה להם לשלום. "היא שיכורה..." הוא לחש להם.

"פולי, אתה בא?" מגי שאלה בגיחוך. "כן." פול ענה, ויצא החוצה.

"טוב, נשארנו רק ארבעתנו. ממשיכים לשחק?" גרייס שאלה, וסובבה את הבקבוק. הוא נעצר על ג'ון.

"חובה!" ג'ון אמר ישר.

"אפילו לא הספקתי לשאול..." גרייס צחקה. "אממ... מה ניתן לך?"

"מה שתרצו. אני מספיק שיכור בשביל לעשות הכל."

"חובה עלייך... לנשק את ג'ורג'." מריל שאלה, ושתיהן פרצו בצחוק. "מה?" ג'ורג' וג'ון שאלו ביחד, מופתעים.

"אני לא עד-כדי-כך שיכור..." ג'ון אמר, מנסה להסיר את הגזרה.

"נו, זו רק נשיקה..."

לאחר כמה דקות של מבטים נוקבים ונסיון להתחמק, ג'ון הבין שהוא חייב לעשות מה שאמרו לו. הוא קם, ונישק את ג'ורג'. כשהוא סיים, ג'ורג' הסתכל לתוך עיניו. "אני עייף..." ג'ורג' אמר לפתע, עדיין מסתכל בעיניו של ג'ון.

"נראה לי שאתן צריכות ללכת." ג'ון אמר כשהבין למה ג'ורג' מתכוון. גרייס ומריל קמו ויצאו בלי לשאול שאלות.

"בוא הנה, קום." ג'ון הושיט את ידו לג'ורג', והלך להשכב על הספה בקצה השני של החדר.

"נראה לי ששתית יותר מדי..." ג'ורג' אמר כשראה את ג'ון שוכב על הספה.

"אני לא שיכור... הנשיקה הזאת, היא גרמה לראש שלי להסתובב." ג'ון לחש. "ג'ון, די עם השטויות!"

"אני אוהב אותך..." הוא אמר, והסתכל על ג'ורג' בשתיקה.

"ג'ורג', אמת או חובה?" ג'ון אמר לאחר כמה דקות שתיקה.

"אמת..." ג'ורג' ענה, לא מבין.

"אמת שאתה עומד לנשק אותי עכשיו שוב." ג'ורג' הנהן, והתקרב לג'ון, מנשק אותו. ג'ון התנתק ממנו והתחיל לפתוח את כפתורי חולצתו של ג'ורג'.

"רגע, ג'ון, אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה?"

"כן, מאוד רוצה." הוא המשיך להוריד את חולצתו של ג'ורג', בזמן שהוא נישק אותו.

לאחר שעה

שניהם ישנו מחובקים בסלון, ולפתע הם שמעו רעש מכיוון חדר השינה. "שיט!" ג'ורג' פתח את עיניו. "ג'ון, תתעורר, תתעורר!"

"מה?" ג'ון קם, ושאל בטון חצי רדום.

"נתתי לרינכו לישון בחדר שלי, שכחתי מזה לגמרי!" ג'ורג' אמר בלחץ.

"תירגע, תירגע... יש לי רעיון.. תכנס מתחת לשמיכה.", "מה?!" ג'ורג' שאל מבוהל, בטוח שג'ון השתגע.

ג'ון כיסה אותו במהירות, ורינגו בדיוק נכנס לסלון.

רינגו ראה את ג'ון. "ג'ון, מה אתה עושה פה?" הוא שאל.

"שש... היא ישנה..." ג'ון אמר, והצביע על השמיכה. "אהה... הבנתי. איפה ג'ורג'?" רינגו שאל.

"הוא.. יצא עם איזו מישהי. למה?"

"רציתי להודות לו על החדר וזה..." רינגו אמר.

"הוא במילא לא היה צריך אותה." ג'ון אמר משועשע, וג'ורג' גיחך מתחת לשמיכה.

"שמעת את זה?" רינגו שאל.

"לא... לא. ביי רינגו" "ביי ג'ון." רינגו אמר, ויצא

ג'ורג' יצא מתחת לשמיכה, וג'ון התיישב לידו, סותם לו את הפה. "חכה רגע...."

ברגע שרינגו התרחק, הוא הוריד את ידו מפיו של ג'ורג', והם התחילו לצחוק. פתאום, הם נעצרו והסתכלו אחד על השני. ובלי להגיד מילה, הם התנשקו שוב- מבטיחים אחד לשני עתיד משותף.