ג'ורג'/ג'ון (איכות XD),
PG.
Beatleboot כתבה, הדר הבטא.
אחרי חופשה של כמה ימים בבית, יצאנו לעוד סיבוב הופעות.
זה היה בינואר, והחורף היה בעיצומו.
עניין השינה אצלנו תמיד היה בעייתי, אבל במיוחד בחודשים האלו, שקפאנו מקור- לא משנה כמה טוב היה המלון, וכמה שמיכות הביאו לנו- תמיד היה קר בלילה, ואף פעם לא היה נוח.
הוא הגיע לחדר שלי באותו לילה. לא שמעתי שהוא מגיע, גם לא ראיתי אותו. רק כשהוא נשכב לצידי זיהיתי אותו. הוא... הוא רגיש כמו עצמו. והריח, של אלוכוהל ומריחואנה, היה לגמרי שלו. רק שלו.
רק אחרי שהרגשתי אותו מחבק אותי ומוחץ אותי אליו, הצלחתי להירדם.
בבוקר קמתי, והוא לא היה שם. הוא גם לא דיבר איתי על מה שקרה באותו לילה, וככה גם אני.
התחלתי לחשוב שהוא היה שיכור והעדיף לשכוח את כל הסיטואציה, אבל הלילה שאחרי הוכיח לי בדיוק ההפך. הוא שוב פעם הגיע, ושוב פעם חיבק אותי ולא עזב. גם אז הוא לא אמר מילה, ואפילו כשלקחתי את ידו ונישקתי אותה הוא רק הצמיד אותי אליו עוד יותר.
ואז הוא הפתיע אותי. הוא התהפך מעליי ונישק אותי. כשהוא התנתק ממני הוא הסתכל לתוך עיניי, וחזר שוב לשכב לידי. רציתי להגיד משהו, לדבר... לספר לו כמה אני אוהב את זה וכמה אני רוצה שימשיך... לבקש ממנו שיסביר לי מה כל זה ולמה. אבל פחדתי. פחדתי לדבר, כי ידעתי שזה יהרוס הכל. רציתי שזה ימשך וימשך, שג'ון ימשיך ויבוא אלי בכל לילה, וידעתי שאם אני אפתח את זה וארצה להגדיר את זה- זה יפסק.
וכמו שתיארתי לעצמי וקיוויתי, ג'ון המשיך להגיע בכל לילה ולילה.
באיזשהו שלב, כמה לילות מאוחר יותר, העזתי לנשק אותו. הוא נשכב לידי ורק חיבק אותי, ולא היה לי אכפת אם הוא רוצה או לא- חיכיתי לזה כל היום, ואפילו לדבר איתו לא יכולתי, אז לפחות לנשק אותו...
הוא לא כעס ולא ברח... הוא נתן לי לנשק אותו, ונישק אותי בחזרה.
הסתכלתי לתוך עיניו, וראיתי את מה שרציתי. פתאום לא היה כל צורך במילים, פתאום ראיתי הכל.
נשכבתי מעליו, נישקתי אותו שוב, וככה נרדמנו.
זה המשיך כמה לילות. התקרבנו מאוד- והכל בלי לומר מילה.
במשך היום, בהתחלה כלום לא השתנה. הוא התייחס אלי כמו תמיד, וכמו תמיד פול היה ונשאר החבר העיקרי שלו... אחרי שחזרנו מסיבוב ההופעות והיינו באולפן ההקלטות, ישבתי בקצה החדר וניגנתי, וראיתי אותו מסתכל עליי. הוא היה עם רינגו ופול- אבל הסתכל עליי. הסתובבתי אליו והוא ישר הפנה את מבטו, לקח את הגיטרה שלו והתחיל לנגן.
פול ורינגו התיישבו ליד הפסנתר והתחילו לעבוד על משהו, ואני שקעתי בחזרה בגיטרה שלי. לפתע ג'ון קם והלך לכיווני. הוא עבר לידי בדרכו לשירותים, והתחכך בי. עברה בי צמרמורת, והתאפקתי לא לרוץ אחריו.
בערב חזרנו לבתינו, וישר התחלתי להתארגן למקלחת. הייתי כ"כ עייף ומותש מאותו היום, ולא רציתי להישאר ער כדי לא לחשוב שהלילה אני אהיה לבד- כי זהו, אנחנו לא באותו בית מלון, ועכשיו ג'ון בבית שלו עם סינתיה. רציתי להירדם מהר, ולהתעלם מזה.
הורדתי חולצה, הוצאתי מגבת חדשה מהארון, והלכתי לכיוון המקלחת. לפתע נשמעה דפיקה בדלת. ירדתי למטה, ופתחתי אותה. ג'ון עמד שם, ודמעות בעיניו.
לא הספקתי לומר מילה, לשאול מה הוא עושה כאן, והוא כבר נכנס וחיבק אותי.
סגרתי את הדלת וחיבקתי אותו. לא הכרתי את הצד הזה של ג'ון. לא היתי רגיל לראות אותו ככה- בוכה וכ"כ פגיע.
נישקתי אותו שוב ושוב, והוא המשיך לבכות.
"אני אוהב אותך," הוא לחש כשפתיו צמודות לשלי. "ואני כ"כ מצטער..."
"שש... ג'וני... זה בסדר." חייכתי אליו. "גם אני אוהב אותך." אמרתי בידיעה שעכשיו אפשר לדבר.
אחחח צוף, את כותבת ממש מדהים, אני לא מבינה מה את מזיינת ת’שכל שאת לא.
השבמחקממש אהבתי:)