חייבים להמשיך (ג'ון/פול) - פרק ראשון

ווינסטון כתבה עוד פיק, הפעם ג'ון/פול, PG.

פרק ראשון.

עקרונית היא אמורה לסיים את הג'ורג'ון הקודם שלה, אבל היא אומרת שיש לה נטייה לא לסיים דברים, אז נחכה ונראה P:

---

"She’s a woman who understands!..." ג'ון זימזם בזמן שהלך בתמימות כמו דוגמנית על המסלול וחיכה לתגובתו של פול.
"אוי, שתוק"
"אוי, שתוק" הוא חיקה אותו, מדגיש את פרפור הריסים האופייני.
"זה התפקיד שלי בלהקה, טוב? זה מה שאני אמור לשיר!"
"כן, כן. מעניין איך כל הבנות האלה רודפות אחריך, אתה כזה נקבה." הוא המשיך להתגרות בו.
"תפסיק להתנהג כמו ילד קטן, אוקיי?" פול אמר חצי בצחוק.
"קדימה ג'ון, אנחנו חייבים להתרכז. עכשיו, תראה את הדפים.." הוא החליק ערימה של מסמכים לצידו של ג'ון. "אני בעד עוד סיבוב הופעות קטן, מה אתה אומר?"
"אוה, כן, נהדר." ג'ון התיישב כשרגליו מונחות אחת על השניה והצית סיגריה.
"זאת אפשרות אחת, או שנעשה עוד הופעה בטלוויזיה. לא נספיק את שניהם בטווח הזה..אני חושב שלא תהיה בעיה למצוא מקום להופיע בו," הוא גיחך "אבל נצטרך להתייעץ לגבי המחיר. אני חושב שאם נגביר את האבטחה נוכל אפילו להסתובב קצת בערים, להריח את הרחובות, אתה יודע, כמו פעם..היי בן אדם, אתה אמור לענות. אתה יודע, מה אתה חושב על זה ודברים כאלה." הוא שם לב שלג'ון לא הייתה התעניינות רבה בשיחה. "מה אני חושב על זה?" "כן, צריך לקדם את העניינים, תוכל לחזור לנמנום שלך אחר כך"
"אני חושב, שכל העסק מתפרק, ומה שאתה עושה חסר תועלת."
"אתה..טוב, היית יכול להגיד שאתה לא בעד הרעיון הזה, יש לך משהו אחר להציע?"
"אין שום דבר להציע פול, זה מתפורר, אתה לא רואה? אף אחד לא רוצה להזכיר את זה, אבל כולם יודעים את זה, ורק אתה ממשיך להתעלם."
פול ענה באיטיות. "על מה אתה מדבר?"
"מאז שבריאן מת אתה מתנהג כמו אמא שלנו, וכאילו כלום לא קרה. זה נגמר, אתה לא רואה? לג'ורג' נמאס לגמרי והוא תקוע בתוך החור ההודי שלו, רינגו הבין שאין עוד הרבה מה לעשות כאן, וגם לי בעצמי כבר אין הרבה עצבים לזה. כמה מאיתנו כבר החליטו לפרוש? אנחנו נושמים את הרסיסים האחרונים של 'הביטלס'."
"החליטו לפרוש ואחר כך חזרו, והכל הלך מצויין"
"הלך מצויין עד לריב הבא."
"ג'ון, אנחנו גדולים! אי אפשר לפרק את זה. אתה יודע את זה. חוץ מזה, אנחנו תקועים ביחד כבר די הרבה זמן, יותר מידי זמן בשביל סתם להגיד ככה שלום. ויש לנו עוד הרבה מה לעשות, אז בבקשה תתחיל לעזור לי פה.."
"ולהסתובב ברחובות כמו פעם? אתה צוחק עלי?" ג'ון המשיך ברצף.
"אתה חי בעבר. אף אחד מאיתנו לא אוהב את זה, אבל צריך להשלים עם השינויים."
"בסדר, תירגע חבר."
"כן..טוב, בוא נמשיך לעבוד."