אני לא מספר לו (ג'ורג'/פול)- פרק שלישי

אלכס כתבה,

פרק שלישי מתוך חמישה קצרים.

PG, ג'ורג'/פול

 

הוא צבוע לפי מי מדבר/חושב, לפי הצבעים הבאים-ג'ורג'/פול (ג'ון, רינגו, בראיין)

---

ארבעה התיישבו לאכול ביחד עם בראיין. "למה אתה שקט, פול?" ג'ורג' בהחלט התמודד עם המצב יותר טוב מאיך שפול התמודד איתו. "לא יודע. תעביר בבקשה את הסוכר." רינגו העביר לו את הסוכר, מביט בעיניים פעורות, כמו תמיד, על ארבע כפיות הסוכר שפול שם בתה שלו. "אתה פשוט חולה." פול צחק. ג'ורג' הביט בהם בזעף, אך אף אחד לא שם לב. "אולי," אמר פול, מלקק את הכפית שלו. "אבל התה שלי טעים." רינגו לקח ממנו את הסוכר, הביט על כוס התה שלו, ואז על של פול. הוא משך בכתפיו, ושם ארבע כפיות סוכר בכוס. "אתה לומד!" פול מחא לו כפיים, צוחק. "תן גם." ג'ון הוסיף שתי כפיות סוכר לתה שלו, ושתה אותו. "טעים!" פול משך בכתפיו בחיוך. "תנסה גם, האריסון." ג'ורג' עשה כמו האחרים. "תשתדלו להתנהג יפה." אמר בראיין. "אנחנו לא מבטיחים כלום. זה באמת טעים!" "אמרתי לכם." פול הסתכל על ג'ורג'. ג'ורג' הסתכל עליו, ופול הסיט את מבטו. הוא הביט בכוס התה שלו. "יש לך זבוב בתה?" שאל ג'ורג', צוחק צחוק מאולץ וכואב. "לא." פול שתה את התה, נמנע מלענות על עוד שאלות. 'הוא הסתכל עליי. ראיתי אותו. הוא הסתכל עליי!'

 

אחרי ארוחת הבוקר, הארבעה ניסו להידחס לתוך הלימוזינות, בין עשרות מעריצות שחיכו שם. איכשהו, פול וג'ורג' מצאו את עצמם באותה לימוזינה, וג'ון ורינגו באחרת. 'שיט.' 'שיט. לא טוב!' הלימוזינה התחילה לנסוע. 'אין דרך חזרה.' "פול?" ג'ורג' הביט בו. "אה?" פול הביט מהחלון, משלב את רגליו, ומנסה להרגיע את התחושה שהתפשטה ביניהן. "יש לי משהו להגיד לך." "מה?" פול הסתכל עליו. בלי כוונה, עיניהם נפגשו. סומק התפשט בפניו של ג'ורג', ופול בלע רוק. "אני חושב שאני או – " הלימוזינה עצרה בפתאומיות. החגורה נתקעה בצווארו של ג'ורג', שאחז בו ועצם את עיניו בכאב. "אתה בסדר?" פול הניח את ידו על ירכו של ג'ורג'. ג'ורג' הסתכל עליו, ופול הזיז אותה במהירות. "אני בסדר." 'טיפש, טיפש, טיפש! לא סיכמנו שאתה לא מספר לו?!' "מה רצית לומר לי?" שאל פול, מכחכח בגרונו. "כלום, זה... לא חשוב." פול התאכזב. 'זה כן היה חשוב.' חשב לעצמו. 'אני יודע שזה היה.'

 

"משהו קורה לו." רינגו אמר לעצמו, כשישב לצידו של ג'ון, בדרך לתחנת הרכבת. "גם אתה שמת לב?" ג'ון הביט בו. "בטח. אני מכיר את פול, ואני יודע ש – " "אני דיברתי על ג'ורג'." ג'ון קטע אותו. "אבל עכשיו, כשאמרת את זה..." ג'ון שקע במחשבות. "מה קורה להם?" רינגו התעצבן קצת. "אנחנו לא יכולים להופיע ככה!" "תירגע." אמר ג'ון, האופטימי תמיד. "אני בטוח שהם בסדר." "אני מקווה." אמר רינגו.