Dear Friend (ג'ון/פול)- פרק 1

סלאש מדהים (לדעתי) בעל כמה חלקים,

קתרינה כתבה.

PG-13, בינתיים, ג'ון/פול וכולל בתוכו ג'ורג'/ג'ון- אבל כנראה שלא הרבה.

היא כתבה את זה לפי בקשתי ובקשת צוף- שתינו סוגדות לכ להקטע הזה של הריבים שלהםP :

אז תודה רבה רבה! תהנו

---

כשבריאן מת, זו היתה ההתחלה של הסוף.

על אף שהוא חיפה עליהם לא מעט פעמים, פול לא הרגיש בנוח לבקש ממנו להשתמש בדירה שלו. יש הבדל, הוא חשב, בין לסמוך עליו שיסדר אותנו תמיד בחדר יחד, שישקר לפעמים לסינתיה או לאחרים, ולבין ממש להשתמש לו במיטה. פול תמיד היה מודע לאיך בריאן הסתכל על ג'ון. הוא ידע שהוא אף פעם לא יפריד ביניהם, שהאושר שלהם - ושלמות הלהקה - חשובים לאפי יותר מאושרו הפרטי. או מהסיכוי לאושר, לפחות. אף אחד לא הבטיח לו שגם אם הוא יתוודה בפני ג'ון על אהבתו הוא לא ידחה. ג'ון היה הרבה דברים, רגיש במיוחד לא היה אחד מהם. ופול ידע שהרעיון שג'ון יביט בו ויצחק הפחיד את אמרגנם המסור יותר מכל דבר אחר.

לפני הנסיעה להודו ג'ון התעקש שיפגשו. חדר במלון לא בא בחשבון - הם לא יכלו להנות מאנונימיות יותר. פול לא כל כך הבין מה הדחיפות שהצריכה לבקש מבריאן את המפתח לדירתו. הם הרי עוד מעט נוסעים, חשב, ובהודו תהיה להם כל הפרטיות שבעולם. אבל ג'ון לא היה בטוח בזה כמוהו. אי אפשר לדעת מה יהיה שם, הוא אמר לפול בטלפון. עם השטויות של ג'ורג' אנחנו עוד נגלה שהוא גורר אותנו לאיזה מנזר, ואני לא אעמוד בזה אם לא תהיה לי אפשרות לבלות איתך קצת זמן קודם. פול ציחקק ושכח את חששותיו.  בכל זאת, בריאן יודע עליו ועל ג'ון כבר שנים. והרעיון של אחר צהריים מיוזע בזרועות אהובו היה בהחלט שווה את אי הנעימות.

שנים אחר כך הוא חשב על השעות האלו כזמן המאושר האחרון שלהם ביחד. הם שכבו במיטתו של בריאן, מפטפטים ומתחבקים,  מתעלסים בשלווה, בידיעה שאין מי שיפריע להם. הם נרדמו חבוקים והתעוררו ממש ברגע האחרון, בקושי מספיקים להתקלח לפני שיצאו. פול התכוון להחליף מצעים, אבל ג'ון דחק בו להזדרז. האחרים כבר חיכו בתחנת הרכבת.

השוטרים האדיבים שחקרו את נסיבות מותו של בריאן הראו להם את תמונות חדרו, והמיטה שעליה שכב כשלקח את מנת היתר. הם רצו בסך הכל לודא איתם - האנשים הקרובים לו יותר מכל - שאין שום דבר יוצא דופן בחדר, שנסיבות המוות אכן אינן חשודות. אבל פול ראה את עיניו של ג'ון מתרחבות בזעזוע, וכשהביט בעצמו בצילומים הבין שבריאן בילה את שעותיו האחרונות שוכב על המיטה כפי שהשאירו אותה, סתורה ומעידה על תשוקתם.

הם בכו לא מעט באותם ימים, אבל פול ראה שג'ון נושא נטל גדול יותר מהאחרים. הוא הרגיש אשם. מאותו רגע ואילך הוא לא נגע בפול יותר. הם המשיכו לכתוב ביחד, אבל ברגע שהגיטרות הונחו בצד ג'ון היה קם והולך. כאילו שאם יתגבר על תשוקותיו בריאן איכשהו יחזור אליהם.