For No One (פול/רינגו)- פרק שני

אלכס כתבה,

PG-13, רינגו/פול P:

פרק שני, ונשאר אפילוג.

---

ניגבתי את הדמעות ויצאתי מהמכונית. באתי להיכנס לאולפן, וברגע האחרון התחרטתי. הסתובבתי, ובדיוק נפתחה הדלת מאחוריי. "אתה בא?" "כן... אני בא." עניתי לג'ון.
רינגו ישב ליד המערכת שלו, אוחז במקלות התופים.
'אבל אני לא אוהב אותך יותר...'
הרגשתי מסוחרר. איבדתי את האהבה היחידה שאי פעם הייתה לי. ג'ורג' כיוון את הגיטרה. נתקלתי בו בטעות. "אתה בסדר?" הוא הסתכל עליי. רינגו הביט עלינו. השטן הקטן שבי הרים את ראשו המכוער. "אני בסדר." עניתי לו בחיוך מזויף. "למען האמת – אני הכי בסדר שיכול להיות." הסתכלתי על רינגו.
הוא הסתכל על המערכת שלו עכשיו. חייכתי לעצמי.
התיישבתי ליד השולחן, והתחלתי לכתוב. חשבתי עליו, כמה שאני צריך אותו. כמה שהוא חשוב לי. איך שהוא נישק אותי. רעדתי קצת, וניסיתי להירגע.
You want her, you need her, and yet you don’t believe her, when she says her love is dead, you think she needs you. And in her eyes you see nothing, no sign of love behind the tears, cried for no one, a love that should have lasted years…
"מה אתה עושה?" שאל ג'ורג'.
"כותב."
"מי עזבה אותך?" צחק, והלך.
"דווקא הבנאדם שאני הכי אוהב." עניתי לו,לעצמי.
"למי יש משהו חדש?" שאל בראיין. הרמתי את הגיטרה והתחלתי לנגן.
רינגו שמע את המילים והרים את מבטו אליי. היה לי קשה, כל כך קשה, לחשוב על המשמעות של המילים שכתבתי. 'זה באמת הסוף.' חשבתי.
פרטתי את אקורד הסיום, ויצאתי החוצה. מלמלתי משהו על זה שאין לי אוויר, ושאני צריך קצת לנוח. התיישבתי על המדרגות. שמעתי את חריקת הדלת מאחוריי. חשבתי שזה ג'ון. הוא בחיים לא יעזוב אותי. אנחנו חברים יותר מדי טובים.
אבל זה לא היה הוא.
"השיר הזה עליי?" שמעתי קול מוכר. הלב שלי התחיל לפעום במהירות, ורינגו התיישב לידי. לא עניתי. לא הצלחתי לחשוב בבהירות. "א... אה... אני, אני כתבת – " גמגמתי. הוא היחיד בכל העולם שיכול לגרום לי להרגיש ככה. "ובכל זאת אתה הכי בסדר שיכול להיות." אמר רינגו, לא מסתכל עליי. "אני..." לא סיימתי את המשפט. במקום זאת, שמעתי ממנו את הדבר שהכי רציתי לשמוע בעולם. "אני סולח לך." הסתכלתי עליו. לקח לי זמן לעכל את המילים שלו. חייכתי. "באמת?" שאלתי. "אמרת לי שאתה אוהב אותי." הוא הזכיר. "בפעם הראשונה." גם הוא חייך. הוא הניח את היד שלו על הירך שלי, ונשמתי בחדות. הרמתי את ראשי למעלה, עצמתי את עיניי וגיחכתי. "התגעגעתי אליך." אמרתי לו. "רציתי למות." "אם אתה מת אתה לוקח אותי איתך לגיהינום." ענה לי רינגו. צחקתי. הסתכלתי עליו, והוא הסתכל לי בעיניים. העיניים האלה. אבל עכשיו הן שוב שלי. וגם האף הזה, וגם השפתיים האלה, וגם הגוף הזה... "בוא נלך." הוא אמר לי. הלכנו.