ואחרי יומיים מורטי עצבים אלו- קבלו במחיאות כפיים-
אלכס כתבה- "הכירו את הסיירנז" (הסירנות)
ה'אחר' אלו 4בנות להקת ה'סיירנז'.
ורוניקה/פול, אלי/רינגו, ג'ון/ג'סי, ג'ורג'/הייזל
R, פרק שלישי ואחרון, אבל יש עוד אפילוגון. (אפילוג קצר, חהחה P:)
"את לא אהבת אותו.” ורוניקה הסתכלה על פול. “על מה אתה מדבר?”
"עובדה ששכבת איתי.” “אל תגיד את זה.” היא הזהירה אותו. “למה? כי אם אני אגיד את זה בקול רם זה יהיה נכון?” פול הסתכל עליה. “את שכבת איתי. כמה פעמים. את נתת לי מפתח לדירה שלך. את סיפרת לי דברים שאף אחד לא ידע. אפילו לא ה... דניאל הזה.” “אולי אהבתי אותו קצת פחות ממה שאני חושבת.” היא אמרה, פורשת ידיה לצדדים. “למה אתה לא מוותר? למה תמיד חייבים לדבר על כל דבר?”
"אני אוהב אותך, רוני.” היא הסתכלה עליו. “ואני רוצה שתדעי את זה.” דפיקה בדלת. היא המשיכה להסתכל עליו. הוא חייך. ורוניקה פתחה את הדלת. גבר שפול לא הכיר עמד שם.
"אפשר לעזור לך?” שאל פול, משלב את ידיו.
"דניאל, מה אתה רוצה?” ורוניקה שאלה את האיש. פול הזדקף.
"אז אתה דניאל הידוע לשמצה?” פול שאל, מתקרב אליו.
"פול.” ורוניקה הניחה את ידה על חזהו.
"תרגיע, איש.” דניאל הרים את ידיו. “אז כבר מצאת לך מישהו אחר.” ורוניקה הביטה ברצפה. “ולא אחר מאשר פול מקרטני המפורסם. בראבו.” דניאל התחיל למחוא כפיים, ואז אחז בידה של ורוניקה בתקיפות.
פול התקרב אליו. “עזוב אותה!” “למה, מה תעשה לי?” “בן כלב, אתה מכאיב לי!” ורוניקה צעקה.
הוא דחף את דניאל החוצה, ונתן לו אגרוף בפנים. דניאל נפל על הרצפה, צוחק. “כנראה שהכסף עלה לשניכם לראש.”
פול שם את ידו סביב כתפיה של ורוניקה, מגן עליה. דניאל התרומם. “האמת,” הוא התנדנד קצת. “כבר לא אכפת לי ממך.” הוא ניער את מעילו, ומחה את פיו המלא בדם.
“לא אכפת לי מה ייקרה לך. אני מקווה ששניכם תהיו מאושרים ביחד. ברכות לזוג המאושר!” האור נדלק בכמה חלונות ברחוב. כלב נבח.
"תמותי.” דניאל הלך משם. ורוניקה בכתה, וחיבקה את פול.
"עם הבנאדם הזה עמדת להתחתן.” היא הסתכלה עליו. “עכשיו זה לא הזמן להטפת מוסר, מקרטני.” “אני יודע. רק תקחי בחשבון שאני בחיים לא הייתי עושה לך דבר כזה.” הוא הרים את ראשה. “באמת.” הוא נישק אותה.
הייזל נסעה לבית הוריה בלונדון. הרדיו דלק על תחנה שנקראת BBC.
"ועכשיו לשיר חדש תוצרת הביטלס.” אמר השדרן. “השיר נכתב על ידי ג'ורג',” הייזל גיחכה, ועמדה להחליף תחנה. “בשביל לא אחרת מאשר הייזל דאנס מהסיירנז.” ידה של הייזל קפאה באוויר. “מעניין. השיר נקרא I Need You, והוא פשוט מקסים. הנה לכם.”
You don't realize how much I need you, love you all the time and never leave you, please come on back to me, I'm lonely as can be, I need you...
הייזל התחילה לבכות, וסובבה את ההגה במהירות. היא חזרה לדירה שלה וארזה את כל מה שפרקה לפני דקות ספורות. 'הוא לא העמיד פנים.' היא חשבה לעצמה. 'הוא באמת צריך אותי.'
היא חזרה לליברפול. ורוניקה עדכנה אותה שהשבעה עברו לבית אחד גדול. היא הלכה לבית ההוא. רינגו פתח את הדלת. “הייזל!” הוא קרא, וחיבק אותה. היא לא חיבקה אותו, בגלל שהחזיקה את המזוודות. “איפה הוא?” היא שאלה, בלי הקדמות מיותרות. כמובן שהיא שמחה לראות את והרגישה פרפרים בבטן. היא נכנסה לבית. ג'ורג' ראה אותה, וחייך. “היי.” היא אמרה בחיוך עצוב. הוא התקרב אליה. היא הפילה את המזוודות ונישקה אותו. “שמעת את - “ “שמעתי.” היא חייכה. “בגלל זה באתי. למה לא פשוט אמרת לי?” “אם הייתי אומר לך, היה יוצא מזה שיר מדהים?” “לא.” רינגו, אבל היא הייתה צריכה לראות את ג'ורג'.
"מי זה?” הייזל שמעה את קולו של ג'ורג', היא צחקה, ונישקה אותו שוב. “אני אוהב אותך.” “כנ"ל.”
אהבתי D:
השבמחק*השלמות*
השבמחקאעה, הייזל וג’ורג’ ממש חמודים :)