והוא אוהב אותה (רינגו/אחר)

המשך לכל פעם מחדש.

נכתב על ידי אלכס, PG, רינגו/אחר וקצת פול/אחר.

האחר בסיפור, כמובן, הוא אלכס בעצמה.

אני בטוחה שתיהנו.

---

רינגו מתאהב בה בכל פעם מחדש. אחרי המקלחת, כששיערה רטוב. אחרי הפוטבול, כשהיא מתנשפת וצוחקת. ובכל פעם מחדש הוא מתאכזב לראות שלא הוא זה שהיא רוצה בו. והוא אוהב אותה.

 

 

"נהניתי.” היא אמרה לו, כשנכנסו לבית. “מאוד.” רינגו פקפק בכך. הוא תמיד חשב שהוא האחד הכי פחות חשוב, ושאלכס – בהיותה הנשמה הטובה שהיא – פשוט מנסה לגרום לו להרגיש יותר טוב. היא הרימה את פניו. “בחיים, הכי חשוב זה הקצב.” היא הביטה בעיניו. “ובמוזיקה – המתופף נותן את הקצב.” רינגו גיחך, ואלכס ליטפה לו את הלחי, בעודה אומרת ש: “מי שחושב שאתה הכי פחות חשוב – מופרע לגמרי.” “את אומרת שאני מופרע?” רינגו צחק. “אולי.”

 

 

רינגו רואה איך ליבה נשבר בכל פעם שפול מנשק את ג'יין. ופשוט בא לו להרביץ לפול, ולשאוג עליו שיפסיק לפגוע בה. אבל הוא לא יודע. אף אחד לא יודע חוץ מרינגו. ואלכס יודעת שהוא יודע. אבל היא לא יודעת שרינגו אוהב אותה. והוא אוהב אותה.

 

 

"לפול יש חברה?” רינגו הסתכל עליה. “למה?” “אני רק רוצה לדעת.” אלכס המשיכה ללכת, מביטה אל הרצפה. רינגו תפס בידה. “למה?” הוא סובב אותה אליו, נזהר שלא להכאיב לה. “רק רציתי לדעת.” “את אוהבת את פול?” היא השתתקה. רינגו שחרר אותה. “אז יש לו חברה?” היא שאלה בשקט. “ג'יין.” אלכס הביטה בעיניו. “קוראים לה ג'יין אשר, והוא מתכנן להציע לה נישואין.” דמעה עלתה בעינה. ליבו של רינגו נשבר.

 

 

הוא יודע עד כמה היא חולמת על פול. ובכל פעם שהיא אומרת את שמו, מתוך שינה, ליבו נשבר עוד קצת. ועוד קצת. ובקרוב לא יישאר ממנו דבר. ואז הוא החליט. הוא רוצה אותה, והוא אוהב אותה.

 

 

"כששאלת אותי על פול,” הוא התחיל. אלכס הרימה את ראשה, וראתה אותו יושב על הכורסה לידה, מביט בברכיו. “אני קצת נפגעתי. קצת הרבה.” אלכס קמה אליו, ועמדה מולו, נשענת לכיוונו, אוחזת במשענות הידיים של הכורסה. “נפגעת?” ביד אחת היא הרימה את פניו. “אני...” אלכס הביטה בעיניו. העיניים האלה... הוא נעמד, והיא התיישרה. “אני אוה - “ ופול נכנס. בלי ג'יין. אלכס הסתכלה עליו. בחיוך. רינגו עצם את עיניו בכאב. בפעם ה – הוא כבר הפסיק לספור. פול חייך אליה בעצב. “ביטלנו.” הוא משך בכתפיו. “את האירוסין. נפרדנו.” הוא הדליק סיגריה. אלכס ניגשה אליו. 'איזה טיימינג מחורבן.' המתופף חשב לעצמו, שעה שניגש למעלה. פול ואלכס קראו לו, אבל הוא לא ענה. הוא נרדם לכמה דקות.

 

 

כשרינגו נזכר בכל מה שקרה לו אחרי שפגש אותה, כשהוא מגיע למסקנה שאלו היו החודשים הטובים והגרועים בחייו גם יחד, הוא מרגיש צביטה בלב. הוא פגש בחורה נפלאה. וזה מתעלה על הכול. והוא אוהב אותה.

 

 

כשרינגו התעורר וירד למטה, כל עולמו נפל עליו. הכול נהיה שחור מסביבו. אלכס ופול עמדו שם... מתנשקים. והוא פשוט הביט בהם. בלי לזוז. הוא לא יכל לזוז. רינגו קפא. ואז התחיל למחוא כפיים. “בראבו.” הם התנתקו והסתכלו עליו. נבוכים. “לחיי הבחור שמחליף חברות כמו גרביים, ולחיי הבחורה שלא אכפת לה במי היא פוגעת.” הוא צחק צחוק עצוב, משוגע. “איזה זיווג מושלם.” “רינגו...” אלכס התקרבה אליו, והושיטה יד לאחוז בזרועו. הוא ניער אותה. “לא אכפת לי. תמשיכו.” הוא לקח את מעילו. “כבר לא אכפת לי ממך.” הוא צחק. “או ממך.” הוא פנה אל הבסיסט. פול התקרב אליו, ואחז בזרועו בחוזקה. “אל תעזוב את הלהקה.” הוא הפציר בפניו, מתחנן. “אתה השתגעת.” רינגו ניער גם אותו. “אני לא הולך להעניש את עצמי בגלל הדפקטים שלך.” הוא פתח את הדלת, והסתובב. “אני אהבתי אותך.” הוא הסתכל על אלכס. “ואתה הרסת הכול. אם היית חושב עם הראש במקום עם הזין - “ “תיזהר ממני.” פול איים עליו. “אני כבר לא צריך.” הוא יצא מהבית. “יום טוב.” הוא הספיק לשמוע את אלכס מתמוטטת בבכי לפני שסגר את הדלת. והוא רצה להרביץ לעצמו.

 

 

רינגו שואף מהסיגריה, ראשה של אלכס מונח בשקע שבין צווארו לכתפו, מרוצה מעצמו. מרוצה שהכול עכשיו בסדר, בינו לבין פול, שואף מהסיגריה בחושך, בחיוך. שמח שאלכס עכשיו איתו. שמח שהכול ברור עכשיו. הם אוהבים האחת את השני. היא אוהבת אותו, והוא אוהב אותה.