עוד קטע שBeatlboot כתבה, PG,
הדר הייתה הבטא.
האחר שלנו היום הוא בוב דילן בכבודו ובעצמו... מה שאומר שיש לנו ג'ורג'/בוב דילן. מגניב O:
תהנו 
כשהקול הנמוך בטלפון הודיע לג'ורג' על תאונת הדרכים שדילן עבר, ליבו החסיר פעימה. כשנודע לו שהוא בטיפול נמרץ, בקושי יכול ללכת או לדבר, הוא החל לחשוב על הגרוע מכל.
הוא עזב במהירות את אולפן ההקלטות ורץ לבית החולים, וכשהתברר לו שעדיין אין אפשרות לראות אותו הוא התיישב על אחד מהכיסאות בחוץ, כובע גדול לראשו ומעיל תפוח עוטף אותו- מקווה שלא יזוהה על ידי מאות המעריצים שהסתובבו שם- ואז, בדיוק כמו בסרטים, התחילו לרוץ בראשו תמונות וקטעים מהעבר המשותף שלהם ביחד. את הפגישה הראשונה בחדר המלון בארה"ב, ההתכתבות הממושכת והנגינה המשותפת עד השעות הקטנות של הלילה. הוא ניסה להפסיק ולחשוב על מה יהיה אם יקרה לו משהו, ונרגע בכל פעם מחדש כשראה רופאים יוצאים ונכנסים לחדרו רגועים יחסית.
כשסוף סוף הוא הורשה להכנס ולראות את בוב, לקח לו כמה דקות להירגע קצת ולקום מהכיסא. הוא לא רצה להיראות לחוץ לידו, לא רצה לגרום לו ליותר רע מאיך שהוא מרגיש גם ככה.
בוב שכב שם, בקצה החדר על מיטת בית החולים, והסתכל על ג'ורג' הרציני בחיוך כואב. ג'ורג' לא ידע מה צריך לעשות ומה להגיד ברגעים כאלה. בנוסף, הידיעה שבוב הולך להיות בסדר כמעט שיכרה אותו, והוא לא יכל לחשוב לגמרי בהגיון.
בסופו של דבר הוא התיישב על הכיסא שהיה מונח לצד המיטה, והסתכל על בוב במבט שואל. "איך אתה?" היה הדבר היחיד שיצא מפיו.
"אני בסדר, ואתה?" בוב צחק בקושי, משועשע מהדרך שבה ג'ורג' התנהג והרגיש, דבר שהיה שקוף לחלוטין.
"צוחק עלי, מה?" ג'ורג' הבין שהוא חייב להירגע וצחק גם הוא. "אני פשוט..." הוא השפיל את ראשו. "פשוט דאגתי, נורא דאגתי... אתה בכלל לא יכול להבין..."
בוב לא ענה. הוא הסתכל עליו בעיניים גדולות שהחלו להיות רטובות מדמעות, ושתק.
"ששש..." ג'ורג' התקרב אליו וחיבק אותו, מנסה להרגיעו.
כשהוא החזיק אותו בידיו, חיבק אותו הכי חזק שהצליח, הוא הרגיש את דמעותיו החמות של בוב מרטיבות את חולצתו. הוא לא ידע מה להגיד, איך לעודד אותו ואיך להבטיח לו שהכל יהיה בסדר. כשהוא ראה את העייפות, את האכזבה ואת הפחד הכל כך לא אופייניים בעיניו של בוב, הוא נלחם בדמעות שאיימו לרדת גם מעייניו והידק את החיבוק אפילו עוד יותר.
הוא הרגיש את בוב לוקח בקושי את ידו ומנשק אותה, וחיוך קטן עלה על שפתיו. הוא נישק את ראשו, ואז את מצחו. הוא לא ידע מה כל זה אומר, אבל גם לא היה לו אכפת.
הוא התרחק מעט ועזר לו להישכב. הוא כיסה אותו, וקירב את פיו לאוזנו. "לילה טוב רובי." הוא לחש, ונישק אותו פעם נוספת לפני שיצא מהחדר, וחזר לביתו.
All I have is yours
All you see is mine
And I'm glad to hold you in my arms
I'd have you anytime
כבר שנים שאני חושבת על זה שצריך לעשות בוב וג’ורג או ג’ון
השבמחקוהנה....
אהבתי,מאוד.