יום שישי, 3 ביולי 2009

Live and Let Die (ג'ון/פול)

ג'ון/פול שDizzy Miss Lizzie כתבה, PG, הדר הייתה הבטא.


אני בטוחה שתהנו סבבי







כשפול שמע שג'ון נרצח הוא פשוט קפא, לא ידע מה לחשוב ומה לעשות. הוא כל כך אהב אותו, אהבה שאי אפשר לתאר. מה שהיה ביניהם היה משהו מיוחד שאף אחד לא יכול היה לתאר לעצמו. כמובן שהם לא סיפרו על זה לאף אחד, מה שהפך את זה ליותר מרגש. הם חיכו לכול פגישה ולכול סיבוב הופעות כדי להיות ביחד.



בלילה של ה-9 בדצמבר 1980, יום אחרי הרצח של ג'ון, פול היה לבד, לינדה והילדים טסו לחו"ל. הוא נכנס למיטה והרגיש שהצד השני שלה קר וריק מתמיד. הוא הרגיש חסר ביטחון. משהו בתוכו מת עם ג'ון, משהו שלעולם לא יחזור. אהבה, חברות, הבנה, הגנה.  


מאותו היום בדצמבר 1980 פול מקרטני לא היה אותו בן אדם שמח וחייכני, אלא איש שמסתובב בעולם במטרה אחת- למצוא מישהו או מישהי שיוכלו למלא את החלק המת שבתוכו. לצערו, הוא לא מצא אף אחד כזה.






עצוב.. עצוב


אגב, בזמן האחרון אתן לא מגיבות כמו פעם.. אני רוצה להגיד שהתגובות האלה נורא מעודדות את הכותבת להמשיך ולכתוב, וגם אותי- למרות שאני לא כותבת- אבל זה מראה שבאמת קוראים פה ויש הצדקה לבלוג. אז אני באמת אשמח אם תגידו את דעתכם, גם אם זה משהו נורא בנאלי. תודה מוציא לשון

5 תגובות:

  1. האמ... זה... :(
    אם יש משהו באמת עצוב בביטלס זה הריב הזה... בלי קשר לזוגיות וזה.

    השבמחק
  2. זה יפה וגם עצוב

    השבמחק
  3. אעה, את כותבת יפה :)
    משום מה אני אוהבת פאנפיקים על ג’ון ופול אחרי הרצח (למרות שזה מזה מבאס שבא לי לבכות). ’-’

    השבמחק
  4. פיק מצויין, ואת גם כותבת טוב D:

    השבמחק