Memories (ג'ון/פול)

הנה אחד נחמד שBeatleboot כתבה, R, ג'ון/פול, הדר הייתה הבטא.

אני צריכה להמשיך לפרסם את "הכירו את הסיירנז" של אלכס, אבל אני לא בבית ואין לי את זה פה... אז נסתפק בזה בינתיים, תהנו

---

אף פעם לא ידעתי להגיד מה היה בינינו. התנשקנו רק 5 פעמים.

 

בפעם הראשונה היינו שיכורים, כמובן. אל תחשבו שג'ון לנון בכבודו ובעצמו יסטה מדרך הישר בצורה נוראית שכזאת כשהוא פיכח.

חזרנו מצחקקים לחדר המלון הריק וכשיצאתי מהחדר ראיתי את ג'ון מחכה ליד הדלת, מחייך חיוך טיפשי.

הוא הצמיד אותי לקיר ודחף את לשונו לפי. איפשהו בתוכי ידעתי שזה לא בסדר ושאני צריך לעצור אותו, אבל הייתי שיכור מדי בשביל לחשוב על זה.

ביום למחרת לא דיברנו על זה.

 

הנשיקה השנייה הייתה לא הרבה אחרי הראשונה ומפתיעה לא פחות. חזרנו לחדר, הפעם פיכחים- וזו הסיבה שזה היה כ"כ מפתיע. כששפתיו נגעו בשלי הרחקתי אותו והסתכלתי עליו. כשראיתי שאין טיפת ציניות או רוע בעיניו, נתתי לו להתקרב בחזרה. "התגעגעתי לזה כל כך..." הוא לחש בזמן שהעביר את ידו בשיערי.

ביום למחרת, בכל פעם שניסיתי לדבר איתו, הוא התחמק. הפסקתי לנסות, הפסקתי לקוות...

 

הפעם השלישית הייתה כמה שנים לאחר מכן. ישבנו באולפן ובדיוק סיימנו להקליט כמה קטעים מ-Fixing a hole, וכשכולם הלכו והשאירו אותנו לבד, לקח לג'ון בדיוק שתי דקות לקום, ללכת לכיווני במהירות ולנשק אותי. עד אותו רגע לא הבנתי כמה התגעגעתי, חיכיתי ורציתי את הרגע הזה.

הוא הקים אותי מהכיסא וחיבק אותי, ובאותה מהירות שהוא בא, כך הוא הלך. פתאום הוא כבר היה בדרכו החוצה, רועד.

כל הדברים האלה בלבלו אותי, אני לא אגיד שלא.

היינו חברים הכי טובים עוד מימי ליברפול ובין כל ערב כזה היחס שלו אליי לא השתנה, ואני הייתי צריך להתאים את עצמי אליו אם לא רציתי לאבד אותו. באיזשהו שלב לא יכולתי עם זה יותר.

חיכיתי ליום שג'יין תיסע והזמנתי אלי את ג'ון. מהר מאוד מצאנו את עצמנו שוכבים על המיטה, מתנשפים וזקוקים אחד לשני. "אני אוהב אותך." הוא אמר לפתע, וזה כמעט שבר אותי. לדעת שיש לי סיכוי לממש את כל החלומות שלי, זה כמעט גרם לי לבכות מאושר.

סובבתי אותו על גבו, התמקמתי בין רגליו המפוסקות וחדרתי אליו לאט ובזהירות. כששמעתי אותו צועק את שמי, זה היה מספיק. גמרתי גם אני בקול ונשכבתי מעליו, לוחש באוזנו כמה אני אוהב אותו.

התעוררתי בבוקר עירום, לבד, במיטה. הפנטזיה שוב התנפצה מול עיניי.

כשניסיתי לשאול אותו מה קרה, התשובה היחידה שאמר לי הייתה "אני לא יכול."

 

הריבים הלכו והחמירו, יוקו נכנסה לחיינו בפתאומיות והרסה הכל.

אני פגשתי את לינדה ומה שהיה ביני לבין ג'ון רק הלך והתקלקל. רינגו נשאר הביטל היחידי השפוי בין ארבעתנו, ואני וג'ון לא יכולנו להיות ביחד באותו חדר.

אני לא יודע מי היה אשם בכל זה- אבל אני יכול להגיד שבאותו הרגע הדבר היחיד שרציתי היה להעיף ממני, ומג'ון, את יוקו.

אבל הוא הפתיע אותי יום אחד. עם כל הצרחות והריבים הוא התקרב אלי ונישק אותי בשקט, בלי לומר מילה. לא חשבתי שרכות ואהבה כאלו נשארו בג'ון, ובבת אחת כל הרגשות הישנים, מה שחשבתי שנעלם מזמן, חזר אליי.

הצמדתי אותו אליי והסתכלתי בעיניו. הצלחתי לראות את ג'ון הישן מתחת לזקן והשיער החדשים שהופיעו על פניו בהשפעתה הבלעדית של יוקו, שהפכה את ג'ון להפך הגמור מג'ון שאהבתי.

הוא נישק אותו פעם נוספת, נשיקה כואבת, ושנייה לאחר מכן, בלי לחשוב פעמיים, הוא פשוט הסתובב ויצא מהדלת.

התמוטטתי על הרצפה ובכיתי כמו שלא בכיתי שנים.

 

ביום למחרת הוא הודיע שהוא מתחתן עם יוקו.