תקועים במעלית (ג'ון/ג'ורג')

ואחרי הפסקה ארוכה-

ג'ורג'ון, אותו Beatleboot כתבה והדר הייתה הבטא.

PG-13.

אותי הסיפור ממש הצחיק.

אני יותר מבטוחה שתיהנו!

---

"אתם צריכים להבין, חברים, הפסקת ההופעות זה לא דבר פשוט. זה יהרוס אתכם, יגרום לכם לרדת במצעדים."

"זה לא אמור להפריע לך, כל עוד אנחנו עומדים בתנאים פשוט תשתקו ותתנו לנו להחליט מה טוב לנו." ג'ורג' אמר.

"ופול? הוא איים לפרוש!"

"תשאיר את מקרטני מחוץ לזה," ג'ון גיחך. "הוא מאיים וכל מה שהוא אומר זה בעיקר רוח וצלצולים. אין לו סיכוי בלעדינו."

"תזכרו- אם אתם לא עומדים במה שהבטחתם כולנו נפסיד מזה, והרבה. אז כדאי מאוד שתשתדלו."

ג'ורג' נאנח. "כן-כן, אנחנו יודעים. ביי." הוא אמר לנציג EMI שעמד מולם ומיד גרר את ג'ון אחריו אל מחוץ לדלת, ישר אל המעלית.

 

"אפשר לחשוב! שיגידו תודה!" ג'ורג' צעק כשדלת המעלית נסגרה. "הלהקה המזורגגת הזאת הצילה את החברה שלהם ופאקינג מימנה אותם!" הוא נשף בבוז. "אני יכול לקנות את EMI אם אני רוצה ולפטר שם את כולם, אחד אחרי השני, אז כדאי שיזהרו!"

ג'ון עמד מולו וצחקק, נשען על הכפתורים לצד הדלת. "תירגע, האריסון, הכל יהיה בסדר."

"בסדר?! אנחנו מוציאים את הקול שלנו, אנחנו מתעייפים, ריצ'י כבר לא מרגיש את האצבעות שלו מרוב הופעות ואתה אומר לי שיהיה בסדר?!"

"כן, כי זהו, אם אנחנו רק רוצים, נפסיק להופיע."

"אבל הם עושים פרצופים, תראה אותם. לא נותנים לנו לפרוש בשקט."

"הם רק דואגים לכסף המטופש שלהם. ברגע שנוכיח להם ששום דבר שנוגע להם לא הולך להשתנות הם ירג-" ג'ון לא סיים את משפטו והמעלית נתקעה. האורות כבו והאוורור פסק.

 

ג'ורג' הסתכל מסביבו בבהלה ולבסוף ננעל על עיניו הרגועות יחסית של ג'ון. "מה קורה כאן?" הוא שאל אותו.

ג'ון לא ענה.

"ג'ון, מה-קרה-כאן?!" ג'ורג' נלחץ.

"א-אני לא יודע... היא פשוט נעצרה..."

"נעצרה? ובגלל זה האורות כבו? בגלל זה האוורור נפסק?!"

"שיט." ג'ון לחש. "אני לא מאמין שזה קורה לי."

"פיט פעם סיפר לי ש... שמישהו שהוא מכיר סיפר לו ש..." ג'ורג' התחיל לומר בפחד אבל נעצר.

"סיפר לו מה?" ג'ון ניסה להישאר רגוע.

"סיפר לו שדוד של חברה שלו סיפר לה ש..."

"ג'ורג', מה?"

"שהילדה שלהם נתקעה במעלית ו... ואז לא מצאו אותם... והם פשוט..."

"הם פשוט מה, ג'ורג'?!" ג'ון לא הצליח לשלוט בעצמו.

"נחנקו, כן, הם פשוט נחנקו כי הפחמן, וה... החמצן... פשוט נגמ-"

"כן, כן, ג'ורג'!" ג'ון צעק ולא הפסיק לרעוד. "אני יודע טוב מאוד מה קורה כשנחנקים!" הוא התנשף במטרה להירגע.

"אל תתנשף, לעזאזל!" ג'ורג' כמעט קפץ על ג'ון והפסיק אותו בכוח. "אם תתנשף," הוא מיהר להסביר את עצמו. "החמצן יגמר מהר יותר." הוא התיישב על הרצפה ושם את ראשו בין רגליו בייאוש.

ג'ון התיישב גם הוא, ממול לג'ורג', ונשם בשקט.

 

לאחר כמה דקות של שתיקה ג'ורג' הרים את ראשו. "לא כתבתי צוואה עדיין, לא חשבתי שזה יבוא כ"כ מהר." הוא אמר בשקט.

"שש... אל תגיד דברים כאלה..."

"בטח פול ייקח את הגיבסון."

"כן..." ג'ון צחקק אבל השתתק כשג'ורג' הסתכל עליו במבט מאשים. "כן, אתה צודק." פניו מיד הרצינו. "זה חשוב מאוד. אם יכולת, ממי היית נפרד עכשיו?"

"אני משער שמאמא." ג'ורג' נאנח בעצב ובגעגועים. "עם רינגס, פול ופטי ביליתי מספיק בזמן האחרון... ז"א, אל תבין אותי לא נכון, גם אליהם אני כבר מתגעגע... אבל את אמא שלי לא ראיתי כבר המון זמן..."

"הו."

"כן. ואתה?"

"לא יודע, אולי ממימי... אבל אני לא מאוד אוהב פרידות, אתה יודע. זה לא הדבר הכ-"

"ג'ון?" ג'ורג' שאל לפתע וקטע את דבריו של ג'ון. הוא בהה בג'ון ונראה היה שהוא לגמרי מזועזע. כאילו ראה רוח רפאים.

"כן?"

"כבר כמה זמן שאני רוצה להגיד לך משהו," עיניו נצצו וחזרו להיראות חיות לפתע. "ועכשיו זו כנראה ההזדמנות האחרונה..."

"על מה אתה מדבר?"

"אני יודע שאני מסתכן בזה שתשנא אותי בשעות האחרות של חיי," ג'ורג' אמר בפשטות בלתי נסבלת, כאילו השלים עם גורלו. "אבל זה חשוב לי, אני מניח."

"טוב, לשנוא את הבנאדם שאני צריך לחלוק איתו את טיפת החמצן האחרונה זה לא חכם במיוח-"

"אני אוהב אותך." ג'ורג' אמר בפחד- כמעט בהיסוס- ושוב קטע את ג'ון.

ג'ורג' ציפה שג'ון יתנפל עליו במכות (ובזה הם, כמובן, יגמרו מהר יותר את אספקת החמצן), אבל במקום זה ג'ון פשוט חייך חיוך ניצחון. לפני שג'ורג' יכול היה לעכל את כל מה שקרה שם, ג'ון זחל לכיוונו, החזיק אותו בידיו והצמיד אותו אליו. הוא נישק אותו את הנשיקה הכי טובה שג'ורג' זכר שקיבל אי פעם.

כשג'ורג' ניסה להתנתק לשנייה מג'ון ולשאול מה קורה, ג'ון לא נתן לו להתרחק.

ואז, לאחר כמה דקות, האורות נדלקו, האוורור חזר והדלת- במפתיע- נפתחה. פול עמד שם, מבט שואל על פניו.

 

"אני מבין שהוא סיפר לך. יופי, התוכנית עבדה, אפשר ללכת עכשיו?"

 

ג'ורג' רק רצה להרביץ לג'ון ולקלל אותו ואת היום בו נולד, אבל הוא גילה שהידיים שלו עסוקות מדי בללטף את שיערו של ג'ון, ושפתיו- בלנשק אותו.

---

גאוני.