הפסיכולוג (ג'ון/רינגו)

ולראשונה בתולדות הבלוג- ג'ון/רינגו! Beatleboot כתבה, PG, קתרינה הייתה הבטא.

תהנו

---

"תתרווח, תרגיש בבית." הוא אמר בקול רציני. "אתה יכול להוריד נעליים אם אתה רוצה, לשכב על הספה."

"כן, כן." ג'ון גלגל את עיניו.

"אז, בני, מה ברצונך לספר לי?" הוא המשיך בדבריו. "אל תתבייש ממני. זה התפקיד שלי, אתה יודע. להקשיב ולעזור. ויש פה גם טישו אם תצטרך בהמשך..."

"מקרטני, זה שביקשתי שתקשיב לי לא אומר שאתה צריך להתנהג כמו פסיכולוג מזורגג." ג'ון התרגז, נועץ בפול מבט נוקב.

"נו, טוב, אבל חשבתי שבגלל שאנחנו לא יכלים ללכת לפסיכולוג אמיתי וזה, יהיה נחמד אם אנ-"

"פול, תשתוק."

"אבל תמיד רציתי להיות פסיכולוג!" פול נעלב.

"לא אמרת שרצית להיות מורה?"

"טוב..." פול חשב לכמה שניות. "כן. אבל להיות פסיכולוג נשמע ממש מגניב, לא?"

"אז לך לג'ורג', אני בטוח שיש לו הרבה על מה לספר לך." הוא גיחך.

"כן כן. מה רצית לספר לי, בקיצור?"

"האמ." ג'ון כחכח בגרונו. "אם יש גבר, והוא אוהב אישה..."

"אתה נשוי, ג'ון." פול הזכיר לג'ון.

"היפותטית." ג'ון הסתכל על פול במבט משכנע. "בכל מקרה, הגבר ההוא אוהב אישה, אבל הוא יודע שאם הוא יהיה עם האישה הזאת, העולם לא יהיה מרוצה מזה."

"אני מבין." פול אמר בטון רציני ושילב את ידיו.

"מקרטני, בפעם האחרונה," ג'ון אמר חסר סבלנות. "אתה לא פסיכולוג!"

"כן, מצטער." פול מיד שינה את הבעת פניו והתיישב בישיבה מזרחית על הספה. "אז פשוט שלא יהיה איתה."

"אבל הוא ממש אוהב אותה."

"אהא."

"והיא יפה, עם עיניים גדולות ויפות."

"כחולות?" פול חייך.

"כן. והיא גם נחמדה, דרך אגב."

"הכל היפותטית, כן?" פול עטה ארשת פנים רצינית.

"כן, כן, בטח, הכל היפותטית." ג'ון הנהן בהסכמה.

"אז, היפותטית, הגבר ממש אוהב את האישה ההיא?"

"אהא."

"אבל העולם יתנגד?"

"כן."

"אני מבין." פול אמר. "אפשר להגיד לך מה אני חושב? היפותטית, כמובן."

"בטח, בשביל זה אתה פה, ד"ר מקרטני."

"אני חושב שאם אותו גבר, כביכול אתה, רוצה את האישה הזאת, כביכול רינגו, אתה צריך ללכת אליו ולהיות איתו, ולא לשים זין על מה שהעולם יחשוב. היפותטית." פול סיים את דבריו וג'ון הנהן בהסכמה ומלמל לעצמו בהיסח הדעת.

 

"רגע." ג'ון התעורר לפתע. "מה אמרת?!"

"אני פסיכולוג, אל תשכח." פול אמר מרוצה מעצמו. "ופסיכולוגים יודעים הכ-" הוא המשיך לומר אבל הכרית שפגעה בו השתיקה אותו, והוא נשכב על הספה, מחזיק את הבטן שלו שהתחילה לכאוב מרוב צחוק.

---

רעיון מעולה!  תודה רבה XD