Side Kick (ג'ון/סינתיה, ג'ון/יוקו)

שימו לב שימו לב-

ג'ון/סינתיה, ג'ון/יוקו! כן!

PG שמלודי כתבה...

 

אתם תופתעו ממה שקורה כאן, תאמינו לי XD

---

"ג'ון,

אתה חשוב לי. אני אהבתי אותך, פעם, לפני שהתחלת להיעלם. עכשיו אתה פשוט חשוב לי, וגם זה רק כי אתה האבא של הילד שלי. הוא בוכה כל לילה, רוצה את אבא שלו, ולא יודע לאן הוא נעלם.

אני יודעת.

אם אתה כל כך לא מאושר איתי, פשוט תעזוב אותנו ותעבור אליה. יהיה לך הרבה יותר כיף איתה. אותה תאהב באמת, ואתה לא תצטרך להיות איתה כל הזמן, אלא תרצה. וזה מה שיעשה את זה כיף.

אני לא הולכת להציב לך אולטימטום, בסגנון: “אם תעזוב אותי, לא תראה את ג'וליאן יותר".

אחרי הכול, לא משנה כמה פגעת בי, הוא גם הילד שלך.

הוא גם הילד שלך, והוא גם האחריות שלך. הוא לא רק שלי. והגיע הזמן שתכיר בזה.

אתה לא יכול להחליט שהוא גם הילד שלך, אבל שמותר לך להתנהג כאילו הוא לא. זה לא מה שאבא עושה. לא ככה אתה אמור להתנהג.

אני לא מכירה אותך יותר. אתה יותר מאושר. איתי לא היית מאושר. כנראה בגלל זה אני לא מכירה אותך יותר. אני יודעת שיהיה לי קשה, אבל אם זה מה שאתה צריך – תעזוב אותי. זה לא נדיר היום, הורים גרושים. ורוב האנשים מתפלאים שלמרות כל הלחץ, אנחנו עדיין ביחד. רק פול, ג'ורג' ורינגו מבינים איך אנחנו באמת. הם עוברים את אותם הדברים. פול עם ג'יין, ג'ורג' עם פאטי ורינגו עם מורין. אבל להם אין ילד על הפרק.

אז אני מבקשת ממך, שאם אתה עוזב אותי – תעשה את זה כמו שצריך. אל תתעלם מהילד שלך. תבוא לבקר אותו. תדאג שהוא יתיידד עם האישה ההיא. שלא תפגע בו.

תדאג שהוא לא יבכה יותר.

אתה תישאר איתה, ואני אמצא מישהו חדש. שיעשה אותי מאושרת. אני מקווה.

הפכנו לסייד קיק שלך. פעם, בהתחלה, היו מתעניינים בי ובג'וליאן. היו שואלים אותנו איך אנחנו מתמודדים עם זה שאבא לא בבית. והייתי אומרת שהכול בסדר. כי באמת הכול היה בסדר. עד לפני שנה.

אני לא רוצה להיות הסייד קיק שלך יותר.

אני רוצה מישהו שיאהב אותי, מישהו שיהיה לו אכפת ממני. מישהו שלא יבגוד בי.

אני לא רוצה לעזוב אותך. זה רק יגרום לי להרגיש יותר רע, שאני, בטיפשותי, עזבתי את הגבר היחיד שאי פעם אהבתי. אני רוצה שתעזוב אותי. אני ממילא על הקרקע, אז למה שלא אתן לך לבעוט בי עוד יותר?

עד שלא תעזוב אותי, אני לא אעזוב אותך, ונישאר אומללים ביחד.

שיהיו לך חיים טובים, לנון.

למרות הכול, אתה עדיין חשוב לי.

אבל אני לא אוהבת אותך יותר.

 

שלך בידידות,

סינתיה פאוול."

 

 

ג'ון קימט את המכתב שבידו, והתחיל לבכות. מבין שהוא איבד את כל עולמו, את האישה היחידה שאי פעם אהב, ואת הילד שהיא נתנה לו. הוא תפס את בטנו בכאב, והתמוטט על הרצפה. וכשהוא קם, וניגב את הדמעות, הוא התקשר ליוקו.

 

ג'ון החנה את המכונית מול הבית שלו. הוא בקושי זיהה את הבית, אחרי כל הפעמים שהוא לא היה בו. כשהוא דפק על הדלת, וג'וליאן פתח, וקפץ על אבא בשמחה, וכשסינתיה ניגשה אל הדלת, וכשהוא נישק אותה בפעם הראשונה אחרי כל כך הרבה זמן, הוא הבין שאלה החיים שהוא רוצה.

הוא לא רצה שהיא תהיה הסייד קיק שלו יותר.

הוא רצה אותה.