2040 (ג'ון/פול)

זהו פיק גאוני מבית Beatleboot. הדר הייתה הבטא.

PG, ג'ון/פול עם נגיעת ג'ורג'/רינגו P:

  

אני בטוחה שתהנו כמוני.

 

---

אף פעם לא השתמשתי במחשב, זה לא עניין אותי. בעניינים העסקיים אחרים טיפלו בשבילי. אני העדפתי לעבוד עם אנשים, לא עם מכונות.

 

אני מודה שזו ההמצאה הכי גדולה במאה ה-20 והבנתי שבלעדיה העולם יהיה אבוד, ואת האמת, גם לא הופתעתי שהת'ר קנתה לנו מחשב. בהתחלה הוא שכב שם בחדר העבודה, בחושך. מדי פעם זרקתי בו מבט או שניים, אבל לא הדלקתי אותו אפילו פעם אחת.

 

עברו שלוש או ארבע שנים, אולי אפילו יותר, ובערב אחד ישבתי- כמו תמיד- וראיתי טלוויזיה. מגיש החדשות העביר את השידור לאיזה צעיר אחד, שאפילו 25 לא הייתי נותן לו, שעמד באיזו מעבדה מלאה באותם מכשירים שמיימים- מחשבים.

 

הוא דיבר במהירות ודיווח בהתלהבות שמחקרים חדשים מראים שבעוד מספר שנים, כנראה ב-2040, כמות הידע שתהיה באינטרנט תהיה שווה לידע של כל האנשים בעולם.

 

בהתחלה הידיעה הפחידה אותי- זה היה בין הרגעים בהם הודתי לאלוהים שאני לא אצטרך להיות שם כדי לראות את זה קורה. מי שמע על דבר כזה? מחשב יותר חכם מבן-אדם!

 

אבל אז, לאט לאט, הפנמתי את העניין. הבנתי שאחרי כמה שנים המחשבים גם יוכלו לכתוב ולהלחין שירים, ומי יודע, אולי ב-2062 יתפרסמו צמד כותבים חדש- לנון/מקרטני, גרסאת הרובוטים. המחשבה על ג'ון ועלי שרים בקול מכני שיעשעה אותי.

 

החלטתי לבדוק את זה בעצמי ולהדליק את המחשב הזה שבחדר העבודה בפעם הראשונה.

 

התיישבתי מולו ולחצתי על כפתור ההפעלה, עקבתי אחר ספר ההוראות שהת'ר כתבה לי כמה שנים קודם לכן, ומהר מאוד מצאתי את עצמי מחפש בגוגל- כמו כולם- את עצמי. מצאתי תמונות, מצאתי כתבות וכמובן, אלפי אתרי מעריצים ושירים להורדה. חיפשתי את ג'ון, את ג'ורג' ואת רינגו, חיפשתי את לנון/מקרטני. פרצתי בצחוק בכל פעם מחדש כשהגעתי לאתר הזה, 'יו-טיוב', וראיתי שוב ושוב את הסרטונים של ג'ון מחייך ועושה פרצופים מטופשים למצלמה.

 

כל זה כל-כך הלהיב אותי, סוף-סוף הבנתי למה הדבר הזה גרם לכזאת התלהבות. החלטתי להתקשר לרינגו ולספר לו על כל זה.

 

"ברברה?" שאלתי כשהיא ענתה לטלפון לאחר צלצולים אחדים.

 

"פול? היי! מה שלומך?" היא שאלה בהתלהבות. עבר זמן מה מאז דיברנו.

 

"הכל בסדר גמור, ואת?"

 

"הכל נהדר. אתה רוצה את ריצ'ארד?"

 

"נפטרת ממני בכזאת מהירות, הא?" צחקנו שנינו. "בטח, כן, תני לי אותו."

 

היא אמרה לי לחכות, ולאחר שקראה לו ואמרה לו שזה אני, הוא ענה.

 

"מקרטני... ולמה יש לנו הכבוד?"

 

"אתה לא יודע מה גיליתי!"

 

"מה? איך להוציא מהמעריצים המסכנים עוד קצת כסף?" הוא צחק. "רי-רימסטרד?  ביטלס רוק בנד 2?" הוא שאל והמשיך לצחוק. "אבל רק לפני כמה שבועות הוצאנו את הקודמים!"

  

"ריצ', תשתוק ותקשיב, אלוהים! אתה לא יודע מה יש פה מולי!" 

 

"אני מקשיב.."

 

"מחשב." 

 

  

"הא?"

 

"כן, מחשב ואינטרנט. זה גדול! יש פה הכל!"

 

"ברוך הבא למאה ה-21, מקרטני." רינגו לא יכול היה להפסיק לצחוק.

 

"ויש פה אתרים נורא נחמדים עלינו... פורומים, בלוגים, אתרי מעריצים..."

 

"אני מבין שאתה כבר מבדיל בין כל סוגי האתרים למיניהם, כל הכבוד."

 

"כן, הת'ר והמדריך שלה."

 

"אהא." רינגו המשיך לצחוק, אבל התעלמתי ממנו. "אתה מול גוגל?"

 

"מה?"

 

"נו, גוגל פתוח באינטרנט שלך, פולי?"

 

"כן, למה?"

 

"תכתוב שם 'ג'ון/פול'. בלי שמות משפחה." רינגו אמר ושמע קולות הקלדה.

 

"כתבתי. לאן להיכנס?"

 

"לאתר הראשון שיש שם, מה זה חשוב."

 

"אוקיי, שנייה..." נכנסתי ומולי נפתח אתר עם תמונות משעשעות של ארבעתנו.

 

"תקרא שם קצת," רינגו גיחך. "אני בטוח שתאהב את זה."

 

"ממ. חכה איתי על הקו כמה דקות." אמרתי והתחלתי לקרוא את הקטע הראשון שראיתי.

 

לאחר כמה דקות של שקט שמעתי את קולו של רינגו פעם נוספת. "תקרא בקול רם, שאני אדע שאתה עדיין בחיים."

 

"ברור ריצ', מה שתרצה." נחרתי בבוז, חסר סבלנות.

 

"תבטח בי." רינגו ציחקק.

 

"טוב, אז..." כחכחתי בגרוני והתחלתי להקריא.  'חשבתי שבדרך הזאת, לשנוא אותך, אני אצליח להתגבר על העבר ולבנות לעצמי חיים חדשים עם יוקו.' הא, יש בזה משהו..."

 

"תמשיך לקרוא, פולי."

 

"'למשמע השם פול זז באי נוחות בכיסאו.', נו באמת! לא באמת שנאתי אותה!"

 

"כן, הא?"

 

"כן!" קבעתי בנחרצות. "ולמה לעזאזל שמישהו ירצה לכתוב עלינו סיפור?"

 

"מישהי," רינגו תיקן אותי. "הן בעיקר בנות. אבל תמשיך לקרוא, לאב, תמשיך."

 

"'ג'ון לקח נשימה עמוקה וניסה להירגע.'" הקראתי בקול חזק וברור. "'אהבתי אותך,'" קולי נחלש לאיטו. "'אני עדיין אוהב אותך...'" המשכתי להקריא וקולי בקושי נשמע עוד.

 

"כה רומנטי." רינגו אמר וחנק את הצחוק שאיים להשתלט עליו.

 

"מה זה לעזאזל?"

 

"מחקרים מראים שב-2040 כל הידע של העולם, כל האמת שלו, תהיה כתובה בדפי האינטרנט."

 

"כ-כן..." אמרתי בקושי והתנשמתי בכבדות.

 

"אני חושב שהם טעו. האמת כבר כאן." רינגו לא שלט בעצמו ופרץ בצחוק כששמע אותי מדבר לעצמי בשקט, מלמל כל מני דברים.

 

 

- - -

"'"אתה מעצבן!” ג'ורג' התקרב אל רינגו, מנשק אותו שוב.'" חזרתי להקריא לאחר כמה שניות של שקט.

 

"מה זה?" רינגו שאל לאט ובשקט, מנסה לעקל מה ששמע.

 

"אתה צודק. הם טעו. האמת כבר כאן."

 

---

 

 את גאון.

 

תודה רבה! סיפור מגניב ומצחיק מאוד!

(ותודה למלודי שתרמה משפט מהג'ורג'/רינגו שלה. הפיק השני שמוזכר כאן- גם הוא ג'ון/פול, הוא 'ידעת?', גם של ביטלבוט.)