האוצר הגדול ביותר (ג'ורג'/ג'ון)

ג'ורג'ון משעשע ביותר שווינסטון כתבה לנו, PG.

אמור להיות לו המשך, אבל ווינסטון די מתה בזמן האחרון ולא שולחת לי כלום. תחזיקו אצבעות.

תהנו

---

"אהה, ג'ון?! יש פה בעיה!"הצעקות נשמעו לאורך המסדרון, שהיה למזלם ריק.

"רגע ג'ורג'י..."

"מהר!"

"מה, מה עכשיו?" ג'ון התקרב לכיוון החדר ומצא את ג'ורג' מצביע על חבילה שהייתה מונחת על מפתן הדלת, ממנה בקע רעש לא נעים. "מאיפה הבאת את הדבר הזה?" ג'ון כיסה את אוזניו. "זה היה כאן. תראה-" ג'ורג' הושיט לו פתק צהבהב, עליו הכיתוב "האוצר הגדול ביותר שלי, מקווה שעכשיו שלך. בבקשה תשמור עליו." "מה?" ג'ון צחק. "דבר פלצני כזה לא ראיתי בחיים...אבל מה הקטע של הצווחן הזה?"

"אמא שלו כנראה השאירה אותו כאן."

"אנחנו לא בסרט, ג'ורג'י, אלה החיים האמיתיים. זוכר עם כמה בנות בילית לפני כ..תשעה חודשים?"

"לא" ג'ורג' ענה אוטומטית.

"בדיוק, אף אחד לא. לי, למזלינו, הייתה באותו זמן חברה שלא הייתה משאירה לי גושים צרחניים ככה סתם. טוב, אתה יכול לתת לו איזה מוצץ או משהו? אני לא יכול אפילו לחשוב עם הדבר הזה!" "אף אחת לא הייתה סתם משאירה ככה תינוק, ג'ון!" אמר ג'ורג', אך עדיין היה נראה מודאג. "אז מה אתה חושב, שהוא נחת מהירח?" "זו בטח בדיחה." "אף אחד לא היה מקריב את העכבר שלו לבדיחה כל כך לא מצחיקה כמו זאת." "אתה חושב שהוא ננטש?" "אם כן, אני מבין למה. טוב, תעשה עם זה משהו!" התינוק התחיל לצווח שוב.

"בוא נכניס אותו הביתה ונביא לו חלב." "זה לא חתול, ג'ורג'! נו, תביא אותו לבריאן או משהו." "עכשיו 2 בלילה!" "לא אכפת לי, תיפטר מהדבר הזה!" "השאירו אותו כאן, כנראה כי ההורים שלו לא יכלו לטפל בו. האחריות עלינו עכשיו." "מאוד מרגש." "נעביר אותו לבית יתומים או משהו מחר בבוקר, אבל בינתיים צריך לחשוב מה לעשות איתו." "אני רוצה לישון. בבקשה תעשה עם זה משהו." "נצטרך לשמור עליו הלילה." "השתגעת?!" "רק עד מחר בבוקר" "אני לא מתכוון לשלם על הטעויות המזדיינות של ההורים של היצור הזה. הם השאירו אותו כאן, הוא נשאר כאן. אולי שכחו אותו או משהו." "נו, בחייך...גם אני לא מת לשמור עליו או משהו, אבל זה רק עד מחר ונקווה שהוא ירדם." "נקווה שהוא ירדם?! אם הדבר הזה ימשיך לצרוח כל הלילה..." "אם אני מרדים אותו, אתה מסכים לעזור לי ולשתוק כבר?" "מה שתגיד." "יופי. וחוץ מזה, זה בנאדם, לא עכבר." "הוו, אמא ג'ורג'י..." "שתוק." ג'ורג' הרים את העריסה בגמלוניות, ולקח אותה לחדר, מנסה להתעלם מהרעש מחריש האוזניים.

---

המשך! המשך! המשך!

 

דרך אגב, בנות, מה קורה איתכן? אני יודעת שיש בי"ס וקשה, ועמוס ואנחנו מסכנות- אבל מישהו הרשה לכן להפסיק לכתוב?