יום ראשון, 20 בספטמבר 2009

It's Only Love (ג'ון/פול, ג'ון/סינתיה)

פיק קצרצר שליזי כתבה,


ג'ון/פול, ג'ון/סינתיה, PG. הדר הייתה הבטא.







"ג'ון, אתה פה?" סינתיה נכנסה לבית ושאלה. "רד ממני." פול אמר בעודו מנסה לסדר את החולצה ולהתיישב. ג'ון התיישב, סידר את החולצה והמכנס. "אנחנו פה," הוא אמר וכמה שניות אחר כך סינתיה נכנסה. הוא קם לנשק אותה, אבל היא עצרה בעדו. "ג'ון, אני צריכה לדבר איתך." היא אמרה והסתכלה על פול שהבין את המסר ויצא החוצה בטענה שהוא צריך ללכת לשירותים. הוא נעמד מחוץ לדלת עם אוזן אחת צמודה אליה והקשיב. "מה קורה?" ג'ון שאל בפשטות. "אני בהריון." היא ענתה לו. 


 


ג'ון התקרב אליה וחיבק אותה חזק. "הכול יהיה בסדר," הוא לחש באוזנה. "אני יודעת." היא אמרה והחלה לבכות. ג'ון הדק את החיבוק והסתכל לעבר הדלת, כאילו פול עומד מולו. "תפסיקי, באמת זה לא שווה את זה, אני תמיד יהיה פה." הוא אמר, "ואת יודעת שאני לא יכול לנטוש את הילד שלי, או אותך." סינתיה הסתכלה עליו בעניים אדומות. הוא נישק אותה ברכות על מצחה. "אנחנו מתחתנים, את מבינה, נכון?" ג'ון אמר, חושב על פול, על הלהקה, על הילד, לא מבין איך זה קרה לו, כמו בטעות נוראית של הגורל ודווקא עכשיו, כשהכול היה מעולה. "כן" סינתיה אמרה. עברו כמה דקות והחיבוק נפרד. "אני צריך לעשות משהו." ג'ון אמר, נישק אותה ויצא. הוא מצא את פול עומד בכניסה לחדר. השתיקה הייתה נוראית ומביכה. שניהם ידעו מה הם רוצים וצריכים להגיד, אבל לא ידעו איך. ג'ון התקרב אליו והסתכל לו בעיניים. "אני אוהב אותך." הוא לחש, "גם אני,"פול אמר, "אבל זו רק אהבה, והילד הזה יותר חשוב. נדבר מתישהו." הוא הסתובב ויצא בשקט. 






תודה רבה! אני שמחה שאת ממשיכה לכתוב לנו. (בנות/בנים- קחו ממנה דוגמה! P:)

3 תגובות:

  1. בקשה ואני כותבת רק כי אני לא מסוגלת לשבת שעתיים ברצף ולפתור תרגילים באלגברה (בני גורן הארור) אז אני עושה הפסקות באמצע.
    (:

    השבמחק