ליזי כתבה לנו סיפור מיוחד לכבוד יום הולדתו של ג'ון.
מזל טוב ג'וני, מתגעגעים 
בכל מקרה...
ג'ון/פול, G,
הדר הייתה הבטא.
תהנו 
2009
"בוקר." הוא התעורר ואמר לאוויר. הוא ירד למטבח הבודד, הכין כוס תה, מצא את העיתון, לקח אותו, קרא עוד ביקורות על ההוצאות המחודשות של האלבומים, נזכר בעבר, באולפן ההקלטות, שתה עוד תה.
כל בוקר טיפוסי בביתו של פול מקרטני התחיל כך.
אחר כך הוא הלך לחדר העבודה שלו, כתב קצת, הלחין משהו, חיפש תעסוקה מעניינת, מצא אחת.
הסתיים הבוקר, היום כבר עבר. הוא עלה לחדר השינה שבקומה השנייה של הבית הגדול מדי, נכנס למיטתו, קרא קצת. הוא כיבה את האור, התכסה, התהפך לצד השני
ובהה בשעון.
"10... 9... 8... 7... 6... 5... 4... 3... 2... 1... יום הולדת שמח, ג'וני." הוא לחש לאוויר והתהפך לצד השני, כועס על עצמו שהוא פספס כל הזדמנות שהייתה לו לגלות לג'ון כמה הוא אוהב אותו.
"לילה." הוא אמר ונרדם.
אחד הטובים שלך! D:
השבמחקיפה ועצוב. זה מעצבן שביום הולדת שלו אנחנו צריכים להיות עצובים -_-
השבמחקאהבתי מאד מאד מאד.
השבמחק