עוד ג'ון/פול שהדר כתבה לנו. PG- מוות.
צוף הייתה הבטא...
תהנו 
"
פולי."
"כן?"
הוא עמד במסדרון. חושך כמעט מוחלט. אור קלוש בקע מפינה כלשהי בבית, אבל לא היה לו כוח ללכת לשם.
"
אני אוהב אותך."
"אני יודע, ג'וני."
עיניים מושפלות.
"
אז למה עזבת אותי?"
"זה לא אני שעזבתי."
המילים האלו כאבו לו מדי.
דמעה נפלה על פניו. יד הושטה אל לחיו, לא מצליחה למחוא את הדמעה המלוחה הזו.
היא המשיכה ליפול ולא עצרה.
"
אני לא יכול..."
"אני יודע."
חלום, סיוט או געגוע?
"
פולי."
"מה?" הוא לחש בכאב.
"
אל תשכח את זה. אני אוהב אותך, תמיד אהבתי ותמיד אוהב. תבטיח לי."
"אני מבטיח, ג'ון. באמת."
האור הקלוש הבהב לכמה שניות ופתאום נכבה.
הדמעות המשיכו לרדת, רק שהפעם לא הייתה יד שתנסה למחות אותן.
זוג העיניים השני כבר לא היה שם.
הוא לא היה צריך למות.
מה יש לך עם מוות, הא?
אנשים! ציירו/כתבו/תרגמו בהמוניכם! P:
די כבר לגרום לאנשים לבכות...
השבמחקאבל עדיין זה פיק מעולה... (:
תודה (:
דרך אגב זה ממני פשוט שכחתי בטימטומי לכתוב את השם משתמש וסיסמה.. (:
השבמחק(יופי עצמי.)
עצוב אך יפה P:
השבמחקממש אהבתי!
השבמחק