Safe In My Heart (ג'ורג'/רינגו, ג'ון/רינגו)- חלק ראשון

Title: Safe In My Heart, pt. 1

Rating: PG

Pairing: George/Ringo, John/Ringo

Summary: Based loosely on the storyline of the movie Titanic. When George and Paul win two tickets for the Titanic’s maiden voyage in a poker game, neither knows how much their lives are about to change.

 

נכתב ע"י returner424 ופורסם בbeatlesslash. תורגם ע"י ליזי לבקשתה של אגס... תהנו!

---

"לעזאזל."  
 
"...לא שוב."  
 
"לעזאזל, ג'ורג'!" ג'ורג' זינק הצידה כשפול שם את זרועו סביב צווארו, משך אותו אליו ונישק אותו נשיקה רטובה על רקתו. "האם אתה מאמין בזה? זכית בכרטיסים לטיטאניק! אנחנו נוסעים לאמריקה! "  
 
"אני יודע, פול! אני הייתי שם!"ג'ורג' ענה בחזרה, מנגב את פניו בשרוולו לפני שחייך לעבר חברו. "אנחנו נוסעים לאמריקה!"  
 
שניהם הריעו פעם נוספת לפני שעלו לאונייה, מושכים את המזוודות שלהם מאחוריהם. ג'ורג' יכול היה להחזיק את התרגשותו קצת יותר מפול, מתאמץ לא לצווח כל הדרך על הסיפון, במורד גורמי מדרגות רבים לתוך החדר שלהם. פול מדי פעם התפוצץ מאושר ויותר מפעם אחת, הוא ניסה לנשק את ג'ורג'. הם זרקו את המזוודות על המיטות שלהם, ושניהם חייכו חיוך רחב.  
 
ג'ורג' טפח קלות על תיק הגיטרה שלו כשישב על המיטה שלו מול פול, שהחזיק בתיק הבס שלו על ברכיו. "זה מה שאנחנו מחכים לו פול," הוא אמר, עם התרגשות בקולו, "המזל שלנו השתנה!"

"אלוהים, ג'ורג', אני יכול לנשק אותך!" פול התפוצץ, "אנחנו הולכים לעשות את זה בגדול, והכול בזכותך לא עוד טלאים במעילים וחולצות מוכתמות - "  
 
"ונעליים שמתפרקות,אל תשכח אותן."  
 
השניים המשיכו לדבר עוד קצת, מסתכלים מהחלון הקטן לידם, הספינה החלה לנוע. הם עזבו את כלי הנגינה שלהם על מיטותיהם ובמהירות רצו במעלה גרמי מדרגות אל הסיפון, והגיעו, מתנשפים ומתנשמים במהירות, כמה דקות מאוחר יותר. הם כבר עזבו את הרציף והיו בדרכם החוצה אל הים הפתוח. מחייכים זה לזה, ג'ורג' ופול פלטו צווחה קטנה אבל קולם נעלם שנגד שאגת הצופר והתרסקות הגלים על הספינה.

***  
 
רינגו נאנח בשקט בעודו נשען עם סנטרו על ידו, עיניו בוהות בגעגועים לאחור בנקודה באופק שבה הייתה הקרקע שנעלמה כמעט שעה לפני. הוא לא רוצה לנסוע לניו יורק, אבל מה הוא יכול לעשות? הוריו סידרו הכול, והוא באמת לא היה המצב של להגיד להם לא. הוא הביט מעלה כששמע מוסיקה רכה שגוברת על הצליל של הטיטאניק החותכת את המים, מסוקרן לראות שני גברים ממעמד הנמוך מנגנים על הכיסאות שעל הסיפון, לא רחוק מדי ממנו. לאחד שמנגן על הבס היו פנים ילדותיות למדי, ונראה כי אישה לא יכולה לעבור בלי להסתכל מעבר לכתף שלה כשהיא עוברת לידו- ולקבל בתמורה קריצה- אבל הוא לא היה מה שתפס את עיינו של רינגו.  
 
זה היה האיש שניגן על הגיטרה לידו. היה חיוך על שפתיו כשהוא פרט על המיתרים של הגיטרה, ושערו מתנופף ברוח. הסקרנות גברה עליו, רינגו התקרב אל השניים, ולבסוף נעצר על יד הכיסאות שלהם. הם ניגנו במשך זמן קצר לפני שהגיטריסט הסתכל עליו, עיניו סנוורו מהשמש כאשר הוא הרים את מבטו.  
 
"אני יכול לעזור לך?" הוא שאל, הגיטרה שלו מונחת על ברכו.  
 
בשביל רינגו, קולו של האיש כמו של מלאך, והוא לא יכול היה שלא לחייך. "שמעתי אתכם מנגנים," אמר, יושב על כיסא ריק בצד השני של הגיטריסט, "אכפת לכם אם אקשיב? אתם מנגנים ממש טוב."  
 
הגיטריסט והבסיסט הביטו אחד בשני לפני שהבסיסט הנהן. "בטח, אבל לאתה צריך להגיד לנו את השם שלך קודם." הוא אמר בחיוך. 
"ריצ'ארד סטארקי," רינגו ענה, "אבל החברים שלי קוראים לי רינגו."

"אז רינגו זה יהיה." היפה בעל קול המלאך אמר. "אני ג'ורג' האריסון, וזה חבר שלי, פול מקרטני. אנחנו בדרכנו לניו כדי להצליח בגדול בתור מוזיקאים. מה איתך?"

אז, שמו היה ג'ורג'. רינגו כמעט החמיץ את השאלה שלו, מכיוון שהיה כול כך מרוכז בלזכור איך קוראים לו, אבל הוא הצליח להיחלץ מזה בסופו של דבר. "סתם עסקים משפחתיים."

ג'ורג' ניגן כמה אקורדים על הגיטרה ופול בהתאמה על הבס. בזמן שהשניים ניגנו לחנים ומנגינות שונות, רינגו לא יכול היה לא יכול היה לעצור את עצמו, רקע עם רגלו ברצפה ותופף עם אצבעותיו על שאר הכיסא שעליו הוא ישב.

"יש לך קצב טוב." ג'ורג החמיא לו, ממשיך לפרוט על הגיטרה, "חשבת פעם על לנגן? תופים אולי?"

רינגו הניד בראשו בזעף. "ההורים שלי לא ירשו לי. הם אומרים שזה לא ראוי למישהו כמוני ללמוד לנגן מוזיקה אלא רק לשמוע אותה."

"טוב, נצטרך לתקן את זה, נכון?" שאל פול את ג'ורג' בחיוך.

 

ג'ורג חייך לפני שהניח את הגיטרה שלו בכיסא ליד, אחרי מבט קצר מסביב, הוא הסתובב, ושבר שתי חתיכות דקות מהכיסא שישב עליו.

"מה אתה עושה?" רינגו שאל בקול קצת המום, "אתה לא יכול סתם לשבור דברים."

 

"אני לא יכול," שאל ג'ורג בציניות, ונתן לרינגו את המוטות שהחזיק "הנה - מקלות התיפוף שלך. עכשיו, תנגן איתנו משהו, אה, רינגו?"

רינגו הנהן. חיוך עלה על פניו בזמן שג'ורג' ופול החלו לנגן שוב. הוא רקע ברגלו כמה רגעים לפני שהחל לנגן על הכיסא, מרגיש די מרוצה מאיך שזה נשמע. כאשר הוא שלא יכול להיות טוב יותר, ג'ורג התחיל לזמזם, לשמחתו הרבה של רינגו. 

 

"ריצ'י?"  
 
***  
 
רינגו קפץ והשליך את מקלות התיפוף המאולתרים כאילו שהם שרפו אותו, הוא קם והסתובב. "ג'ון!" הוא התנשף, "מה אתה עושה כאן? ח-חשבתי שאתה בניו-יורק."

ג'ורג ופול הפסיקו לנגן שניהם הביטו במבקרו החדש של רינגו. "הוא חבר שלך?" ג'ורג' שאל בסקרנות, מנגן כמה אקורדים של הגיטרה.

ג'ון הביט על ג'ורג' ופול בזלזול, וג'ורג' חשב על מישהו שנולד עם כפית זהב בפה. "אז, ריצ'י," הוא אמר, שם את ידו סיב מותניו של רינגו ומשך אותו אליו, "אתה לא מתכון להציג אותי בפני... האנשים האלה?" הוא החווה בראש כלפי ג'ורג' ופול, הגיטריסט והבסיסט קיבצו את גבותיהם בזעף.

רינגו הנהן, והצביע על שניהם עם ידו. "אלו הם החברים החדשים שלי, ג'ורג האריסון ופול מקרטני," הוא הציג אותם. "ג'ורג', פול, זה ג'ון לנון, ה... המ..."

"הארוס שלו." ג'ון התערב, מהבהב חיוך מתנשא נוסף לג'ורג' ופול. 

"ג'ון, עדיין לא אמרת לי למה אתה כאן," רינגו לחץ, שם לב למתח באוויר.

"איזה מין בן אדם ייתן לארוס שלו לחצות את האוקיינוס לגמרי לבד, אה? ג'נטלמן לעולם לא, ואני ג'נטלמן, לא?" המשיך ג'ון. רינגו הנהן ומלמל בהסכמה.

ג'ורג קימט את מצחו, והסתכל על ג'ון. זוג נעלים חדשות- נראה כמו עור- מכנסיים צמודות, חולצה נקייה וז'קט שאין עליו אפילו לא לכלוך אחד. היה ברור שלאיש יש כסף והיה ברור שהוא יותר טוב מכולם. הגיטריסט ניגן עוד כמה אקורדים, וניסה להתעלם מהאיש בשביל רינגו- הוא לא רצה לעורר מהומה.

"נו, בחייך. זה הזמן לארוחת צהריים. היה לך מספיק זמן להתערבב עם הזבל שהם מעלים על הספינה," המשיך ג'ון, ונעל את מבטו על ג'ורג'. "ואז נוכל לחזור לחדרון שלי לקצת זמן לבד."

ג'ורג כמעט קפץ על ג'ון והעיף לו אגרוף לעין, אבל בגלל שרינגו עמד שם הוא הרגיע את עצמו. פול נעמד על רגליו במהירות וקמץ את ידיו לאגרופים מוכן להחטיף לג'ון אם רק ימשיך לדבר.

"ג'ון!" רינגו כמעט צעק, מצביע לעבר שאר הסיפון שבמורד המסדרון, "לך בעצמך! הם חברים שלי! ואמרתי לך, אנחנו לא נשואים, אז אל תנסה אפילו לחשוב על משהו!"

ג'ון רק חייך לעבר ג'ורג' עוד פעם אחת לפני שהוא הסתובב והתחיל ללכת משם, "הדברים שלך הובאו לחדרון שלי, ריצ'י!" הוא קרא.

פול לבסוף התיישב כשג'ון היה רחוק מספיק, והוא וג'ורג' היו ללא ספק במצב רוח רע. "מציאה." הבסיסט אמר בלעג.

"אין ספק." רטן ג'ורג'.

רינגו קימט את מצחו, והתכופף להרים את מקלות התופים שלו. "אני באמת מצטער עליו," הוא נאנח.

"אנחנו רגילים לזה." ג'ורג' ענה, והניח את הגיטרה בתוך התיק שלה. פול ארז את הבס שלו גם, ממלמל משהו על שינה. ג'ורג' התבונן בו לכמה רגעים לפני שפנה לרינגו, שעדיין החזיק את המקלות תיפוף בידיו.

"בגלל שאתה לא עושה כלום בארוחת צהריים, רוצה לבוא איתי לקצת אוכל של המעמד השלישי?" שאל ג'ורג' עם חיוך קטן על פניו.

רינגו חייך אליו בחזרה, מהנהן בזמן שהתקרב מעט לג'ורג'. "אני אשמח." 

---

מקורי, מעניין, מגניב ורינגו. מה עוד צריך?

מסתבר שהפרק הרביעי של הפיק של איתי לא גמור עדיין, הוא אמר שהוא ישלח לי אותו מחר.