Safe In My Heart (ג'ורג'/רינגו, ג'ון/רינגו)- חלק שני

Title: Safe In My Heart, pt. 2

Rating: PG

Pairing: George/Ringo, John/Ringo

Summary: Based loosely on the storyline of the movie Titanic. When George and Paul win two tickets for the Titanic’s maiden voyage in a poker game, neither knows how much their lives are about to change.

 

נכתב ע"י returner424 ופורסם בbeatlesslash. תורגם ע"י ליזי לבקשתה של אגס... תהנו!

---

 "אז, למה להתחתן עם המתנשא הזה?" רינגו הרים את מבטו מן הצלחת ודחף אותה ממנו, עם פרצוף מפוקפק על פניו. ג'ורג לא יכול היה לעשות כלום חוץ מלחייך – הוא היה בטוח שרינגו מעולם לא אכל ארוחה כמו זאת לפני המבט המהסס שלו.

"ההורים שלי ארגנו את זה" רינגו מלמל, מציץ על האוכל שבצלחת שלו "אני לא רוצה להתחתן איתו, אבל אין לי מה להגיד."

"כמובן שיש לך משהו לומר!"  אמר ג'ורג, והתקדם מעט כדי לקחת את הצלחת של רינגו, והחליף אותה עם שלו שנראתה קצת פחות מגעילה "פשוט אל תעשה את זה."

 

"אבל אני לא יכול!" רינגו הדגיש, לפני שלקח ביס קטנטן מהצלחת, הוא עשה כל מה שיכל כדי להעלים את המבט הנגעל מפניו, ואז חזר ודחף את האוכל ממנו. "זה ההורים שלי, הם אמרו שבגלל שאני מתחתן עם ג'ון, הוא ידאג לי – "

 

"אבל הנה משהו שלא חשבת עליו" ג'ורג לקח ביס מהאוכל, ולעס מעט לפני שהמשיך לדבר. "אמרת שלא תזדיין איתו בגלל שאתם לא נשואים – "      "ג'ורג" פניו של רינגו האדימו מבושה והוא הסתכל מסביבן במהירות, כנראה כדי לבדוק עם מישהו מקשיב לשיחה הלא הולמת שלהם.     "זה נכון. בכל מקרה, לאתה לא תזדיין איתו עכשיו, הוא יחכה, כי ברגע שתהיו נשואים, הוא הולך לקחת את כל מה שבעל זכאי. " רינגו לקח כמה שניות כדי להפנים את המידע ואז פניו החווירו "אתה מבין? אלה לא יכול לעשות מה שההורים שלך רוצים ולהישאר מאושר, נכון? אתה לא יכול להאשים אף אחד. ביטחון כלכלי והכול, אבל אז, שוב, לבלות כל לילה במיטה של לנון."

 

"לא אכפת לי מהכסף, אני רק רוצה להיות מאושר!" רינגו התעקש, פיו התעקל בזעם ועם עצב התוך עיניו, הוא הסתכל על מקלות התיפוף שג'ורג הכין לו שהיו מונחים ליד הצלחת.

 

ג'ורג הסתכל על המקלות גם הוא, הוא הרים אותם ואז הרים את ידו של רינגו ודחף אותם לתוף כך ידו. "אז תעשה שעושה אותך מאושר, אם התיפוף גורם לך אושר – " הוא השתתק, ושיחרר את ידו של רינגו בפתאומיות. אם התיפוף עושה אותך מאושר, אז תבוא איתי ועם פול,  הוא כמעט אמר. "בוא נצא מכאן, אה? האוכל לא הולם אותי." הגיטריסט שיקר בצורה חלקה בזמן שקם, ולק את תיק הגיטרה שלו ביד אחת.

 

רינגו הנהן, ונראה שבלב שלם הוא דחף את צלחתו וקם גם הוא, את מקלות התיפוף הוא עדיין החזיק בידו. הוא הושיט את ידו השנייה לידו החופשייה של ג'ורג ואחז חזק "אני לא רוצה ללכת לאיבוד," הוא הציע, וכאשר ג'ורג הפנה אליו מבט שואל, הוא אמר "אני יכול להרפות, אם תרצה."

 

ג'ורג נתן לידו של רינגו לחיצה מרגיעה כשאחיזתו שוחררה מעט. "לא אכפת לי. עכשיו, בחייך יש לי רעיון טוב."

 

הוא הוביל את האיש  השני במורד גורמי מדרגות רבים, דרך מסדרנות מתפתלים, מצליח למצוא את מיקום החדר שלו ושל פול בלי בעיה. פול כבר היה שם, פורט כמה אקורדים על הגיטרה שלו וחשב לפני ששרבט כמה הערות על חתיכה נייר שהייתה לפניו.        

 

היי, ג'ורג, רינגו" הוא אמר, וכמה עוד כמה מילים על הנייר, "מה אני יכול לעשות בשבילכם?" 

 

"חשבתי לנגן עוד קצת" השיב ג'ורג, והניח את התיק של הגיטרה על הרצפה ופתח הוציא אותה, "מה שניכם אומרים?"  

פ

ול הנהן, וחיוך נרגש עלה על שפתיו של רינגו. "כמובן!" המתופף אמר, והתיישב איפה שג'ורג אמר לו כך שיוכל לתופף על הרצפה או על מסגרת

המיטה. "רוצה להתחיל,ג'ורג?"

 

ג'ורג חייך, לא מסוגל להחיל את התרגשותו מאיך שרינגו התאים בשלמות עבור ועבור פול. הוא התחיל לפרוט כמה אקורדים, ועד מהרה, פול ורינגו הצטרפו אליו.

  ***   רינגו עדיין חייך גם כמה שעות לאחר מכן כאשר הוא ניגש לחדר שלו, ודחף את הדלת באנחה מרוצה.  הוא, ג'ורג ופול המשכיו לנגן ולנגן, ואפילו פעם אחת ג'ורג נתן לו לנסות את הגיטרה שלו, רינגו גילה שהתיפוף הרבה יותר מהנה בשבילו, אז הוא חזר אליו לאחר זמן קצר.  

 

חיוכו נפל והוחלף הזעם כשהוא הסתכל על החדר הכמעט ריק שמסביבו. מה לעזאזל? איפה כל הדברים שלו? ואז הוא נזכר במה שג'ון אמר לפני זה – הדברים שלך הובאו לחדר שלי, ריצ'י.  הוא כמעט צרח. הוא יחזיר את הדברים שלו בעצמו אם צריך.  

 

"כבר ממש מאוחר" ג'ון אמר בצורה מאשימה, הוא יצא מחדר השינה כשידו משולבות על חזהו. "אני מחכה לך כאן כבר הרבה זמן כדי להראות לך את החדר החדש שלך."  

 

"זה החדר שלי, ג'ון!"  אמר רינגו, נהיה יותר מרוגז כל שנייה. " תביא את הדברים שלי בחזרה עכשיו! אני לא מתכוון לחלוק איתך חדר.! 

"בגלל שאנחנו עדיין לא נשואים?" 

 

רינגו צעד אחורה בזמן שג'ון התקדם לעברו, ושלא במודע גישש את הדלת שמאחוריו כדי למצוא את הידית "בדיוק, זה לא מוסרי" הוא שיקר.

 

ג'ון הופיע מאחוריו, נעל את הדלת והזיז את ידיו של רינגו מהדלת. "למי אכפת מה מוסרי?" הוא התקדם קרוב לרינגו, והצמיד אותו בין הדלת לבין גופו.

 

"לא אכפת! רד ממני!"  הוא נתן צעקת מחאה חנוקה כאשר ג'ון נשק אותו, מנסה ללא הצלחה לדחוף אותו משם לפני שהאיש השני תפס את ידיו והחזיק אותם חזק. הוא הרגיש את לשונו של ג'ון כופה את דרכה לתוך פיו, והוא נשך אותה מתוך רפלקס. ג'ון עזב אותו וזינק בצעקה, שם את ידו על פיו כדי לבדוק עם יורד לו דם. רינגו חצה את החדר המהירות, ועמר מאחורי הכסא, מנגב את פיו עם ידו "צא החוצה, ותשלח את הדברים של בחזרה!" הוא חצי צעק, והצביע על הדלת.

 

ג'ון הזעיף את פניו והתקדם לעבר רינגו, האיש הנמוך הקפיד להישאר מאחורי הכיסא. תסכולו הולך וגדל כל הזמן, ג'ון דחף את הכיסא ותפס את החלק הקדמי של חולצתו של רינגו והרים את ידו כדי לטור לו. הוא עצר, דוחף את רינגו לאחור ושיחרר את חולצתו. "בסדר, אתה במצב רוח רע בגלל הזבה שדיברת איתו קודם -  אני אוסר עליך לראות את החתיכות רפש של המעמד הנמוך עוד פעם, זה ברור?"

 

"אתה לא יכול להגיד לי מה –"  

 

"זה ברור?" ג'ון צעק וצעד צעד מאיים לעבר רינגו.  

 

רינגו צעד אחורה, משפיל את עינו לרצפה לפני שהוא הנהן. "כן" הוא מלמל.  

 

ג'ון גיחך, נראה די מרוצה מעצמו. "טוב, הדברים שלך יישארו בחדר שלי. אם זה כול כך חשוב לך לדחות את לי הכלולות הבלתי נמנע שלנו, אתה יכול להישאר לישון פה." הוא הסתובב ויצא מהחדר, טורק את הדלת מאחוריו.  

 

רינגו נעל את הדלת במהירות, והחל לפסוע הלוך ושוב חושב. מה הוא יכול לעשות? לפני, ג'ון היה סתם מרגיז אותו, אבל עכשיו, הוא הפחיד אותו. ג'ורג צדק – ברגע שהם יהיו נשואים, ג'ון יכול פשוט לקחת מה שהוא רוצה, בלי לדאוג להשלכות? רינגו ניגש לדלת שוב ופתח אותה, מציץ החוצה למסדרון. כבר היה מאוחר בלילה, כך שהוא היה כמעט ריק, הוא הצליח למצוא את אחד מעובדיו הספינה ולשלוח אותו עם הוראות למצוא את ג'ורג ולהביא אותו לחדר שלו. הוא חזר לחדר ונאנח, הוא הרים את הכיסא שג'ון העיף מקודם, והתמוטט עליו עם ראשו בידיו.     ***  

ג'ורג היה מופתע למדי כשחיפשו אותו ושלחו אותו לחדר של המחלקה הראשונה -  האיש לא תפס את שמו של האיש, כך שג'ורג יכול היה רק לנחש מי קורא לו. זה היה רינגו, או אולי ג'ון, שרוצה לומר לו שיתרחק מהארוס שלו? כאשר הוא הגיע לחדר ודפק, הוקל לו למצוא את רינגו כאשר נפתחה הדלת.

עם זאת, הדאגה שלו גברה, עיניו של רינגו הוי אדומות, רטובות, ולחייו היו רטובות מדמעות. "רינגו, מה קרה?" הוא שאל, עם גוון של דאגה בקולו הוא נכנס לחדר, וסגר את הדלת אחריו.  

 

"אני לא יכול להתחתן איתו, ג'ורג! אני לא יכול!" רינגו התפרץ, הוא זרק את עצמו על הגיטריסט ההמום והתחיל לבכות מחדש על חזהו, "אני לא יודע מה לעשות!"  

 

ג'ורג בטבעיות החזיק את רינגו קרוב אליו, יד אחת מסביב למותניו השנייה על ראשו. "מה קרה?" הוא שאל בדאגה.     "ג'ון ניסה – הוא תפס את הידיים שלי – הוא עמד להכות אותי!" רינגו בכה, לא מסוגל לסיים את המשפט. הוא התחיל בסדרה של תלונות מתייפחות, וכל הזמן ילל לעזרתו של ג'ורג. לבסוף כשהוא כבר היה מותש ונרגע מעט, ג'ורג השעין אותו לאחור, והביט לתוך עיניו. 

 

"תבוא איתי ועם פול" הוא הציע "ברגע שנגיע לניו יורק, תתפוס כל מה שאתה יכול ותבוא איתנו." הוא נתן לרינגו חיוך מעודד, הושיט את ידו וניגב את הדמעות על לחייו. "זה בטח יהיה קשה בהתחלה, אבל ברגע שנשיג עבודות יציבות, אנחנו יכולים לעבוד על לפרסם את המוזיקה שלנו שמה."  

 

"אתה באמת מתכוון לזה?" שאל רינגו, נשען על ידיו של ג'ורג וניגב את הדמעות האחרונות שנשארו על פניו.  

 

ג'ורג הנהן, ונשבה בחיוך שעלה על פניו של רינגו בתגובה. הם החזיקו את המבטים אחד של השני לעוד כמה שניות לפני שג'ורג התכופף מעט ונישק את שפתיו של רינגו ברכות. רינגו רכן קדימה לתוך הנשיקה , הגיטריסט הניח את ידו על צווארו של רינגו, מחזיק אותו קרוב ונשק לו פעם נוספת.  

 

הוא הרגיש את זרועותיו של רינגו מקיפות את צווארו ומושכות אותו קרוב, השניים התנתקו לרגע כדי לנשום מעט אוויר וחזרו לנשיקה. כאשר הם סוף סוף התנתקו, רינגו חייך אל ג'ורג, וג'ורג הרגיש חמימות בליבו שהוא לא יכול היה להסביר.  

 

"בוא איתי" הוא מצא את עצמו אומר שוב פעם לאיש העשיר, "עזוב הכול ותבוא איתי."  

 

רינגו חשב לרגע לפני שהנהן, עיניו נעצמו וג'ורג נישק אותו שוב.