אלו היו ימים שבהם ג'ון וסטיו היו קרובים מתמיד, בהם הם חוו מגע ראשוני. מצד אחד המגע היה נסיוני ועדין, ומצד שני פרוע וחוצה גבולות, כאילו בדקו והעמידו אחד את השני במשחק שליטה שהפך להנאה מתמשכת.
לא היו מעורבים בזה רגשות. לפחות לא מצידו של סטיו.
כשהם הגיעו להמבורג הם התחילו להתרחק, אבל ג'ון לא וויתר וניסה להחזיר את המצב לקדמותו. באחד הימים הוא סחב את סטיו למקום נטוש והתחיל לנשק אותו.
סטיו עצר אותו מיד לאחר מכן, ויצא מהחדר כשהוא ממלמל לעצמו בשקט "אני לא יכול".
-
ידיים נשלחו, שפתיהם נגעו זו בזו והלשונות התערבבו. ג'ון עבר לנשק את עורפו ולהוריד את מעילו, וההתנשפויות לא פסקו.
סטיו עמד מחוץ לדלת ושמע הכל. הוא הרגיש דמעה בקצה עיניו, והלך משם. אהבתי, תודה! 
אהבתי מאוד! :)
השבמחקגם אני אהבתי מאוד, יפהפה... אבל למה עצוב, הא? :(
השבמחקתנו להם להיות ביחד, בנות XD
מדהים
השבמחק[וצוף- זה עצוב לסטו, אבל לא לפול... חי.]
מסכימה עם כול מילה.
השבמחק