סלאש (ג'ון/אחר)

ג'ן- למרות השם-  משעשע ביותר ששקד כתבה וצוף ביטאה. G.

 

ג'ון לא ממש מבין מה שקד רוצה ממנו... אני מבטיחה שתאהבו

---

ג'ון ישב על הספסל בגן הציבורי. הוא ניצל את הזמן בלחשוב, ולרכז את מחשבותיו.

 

'לא יאומן...' הוא חשב. 'רק בגלל ששקד משועממת בשיעור ערבית אני חייב לשבת פה על הספסל ולשחק אותה בנאדם עמוק עם מחשבות עמוקות שצריך לרכז אותן...'

 

לג'ון נמאס לחשוב. הוא קם מהספסל והתחיל להתקדם לבית של רינגו. 'אולי לפחות אני יכול להפוך את הסיפור חסר הפואנטה הזה לסלאש, שצוף תהיה מאושרת...' חשב ג'ון.

 

הוא הגיע לשער של הבית של רינגו, לחץ על האינטרקום וחיכה שרינגו יענה.

 

"מי שם?" הקול של רינגו נשמע מהאינטרקום.

 

"זה אני, ג'ון. תפתח את השער." ג'ון ענה.

 

"תקשיב, ג'ון. אני לא בטוח שהאינטרקום הומצא עדיין, אבל תכנס בכל מקרה..." רינגו אמר. 'דרך אגב, מתי האינטרקום הומצא?'

 

ג'ון נכנס לסלון וראה את רינגו שישב על הספה. לידו לא ישב אחר מאשר...

 

"ג'ורג'?!" ג'ון אמר בעצב. "מה אתה עושה פה?!" ג'ון היה עצוב, עם ג'ורג' בסביבה הוא לא יכול להפוך את הסיפור לסלאש.

 

ג'ורג' כנראה הבין למה ג'ון נראה כל כך מאוכזב. "אם זה יגרום לך להרגיש יותר טוב, פול נמצא בחדר של רינגו." ג'ורג' אמר.

 

ג'ון חייך. הוא העדיף את רינגו, אבל גם פול הספיק.

 

ג'ון נכנס לחדר של רינגו. על המיטה ישב פול, עם חיוך מאוזן לאוזן.

 

"חיכיתי לך..." הוא אמר בצורה מסתורית.

 

ג'ון הסתכל עליו. 'למה הוא מנסה להיות כזה דרמטי? אני מעדיף לחזור לספסל מתחילת הסיפור ו-'לרכז את המחשבות שלי'' ג'ון חשב.

 

וזה מה שהוא עשה, חזר לשבת על הספסל בפארק הציבורי. 'כנראה הסיפור חסר הפואנטה הזה הוא לא סלאש אחרי הכל... מצטער, צוף.'

---

אהבתי XD