אז הפעם יש לנו משהו מיוחד-
Inell כתבה סיפור על הארי פוטר (פרד/הרמיוני) וnolonger2 תירגמה את זה לפני שנתיים לעברית. ואז הגיעה מלודי ושינתה את השמות לג'ורג'/ופול.
מתרחש ב1967-1970, R.
והנה כמה פרטים טכנים מפי מלודי-
הערות: זה פיק על הארי פוטר. היה לי משעמם, ואז נזכרתי בפיק הזה, וחשבתי מה יקרה אם אני אהפוך את הדמויות (פרד והרמיוני) לפול ולעוד דמות (הייתי חייבת שזה יהיה פול, בגלל שיש לו כפיל, ובהארי פוטר פרד הוא תאום). זה מה שיצא. הפיק נלקח מבלוג הארי פוטר בפורום תפוז.
ויתור זכויות: כל הזכויות שמורות למחברת הפיק (Inell). האירועים המוזכרים כאן הם פרי דמיונה. כמו כן הארי פוטר לא בבעלותי, וגם לא הביטלס. אני אחראית לפרטים ששיניתי בלבד, כמו שמות הדמויות, תיאורים הקשורים לקסם, שפה גבוהה מדי ומילים שכתובות בלשון נקבה. בפיק זה לא נעשה כל ניסיון לחקות את ג'יי קיי רולינג, וכל עולמו של הארי פוטר שייך לה.
וזה מה שיצא... 
"צא!”
פול הצליח להתכופף ימינה לפני ש'נשמתו של העולם' פגע בקיר שמאחוריו. הוא לא היה כה בר מזל כש'התאוריה של קטס' פגע בברכו. הוא קילל בלחש וניסה לדבר אליו בהיגיון. “ג'ורג', תפסיק לזרוק דברים. אתה רק פוגע בספרים, אתה יודע?”
זה גרם לו להיעצר לחלקיק שנייה לפני שהוא נעץ בו מבט והרים ספר נוסף. לעזאזל, הוא בטח כועס יותר מכפי שפול חשב אם הוא מסכן את הספרים ההודיים היקרים שלו. הוא הריץ את אצבעותיו בשערו ותהה כמה גרוע ג'ורג' יקלל אותו אם הוא ישתמש באגרופיו כדי לרסן אותו.
"צא החוצה, פול!”
"לא,” הוא נהם בחוסר סבלנות, קופץ ממקומו לפני שספר פגע בו. “לעזאזל עם זה, בנאדם, אולי פשוט תקשיב?”
"אל תשתמש איתי בנימה הזאת.” הוא נהם. שיערו הארוך כעת הסתלסל מסביב לפניו הסמוקות בדרך שכמעט הסיחה את דעתו של פול. רק מראה הספר הגדול שבידיו השאיר אותו מרוכז.
"אם אתה חושב שלא אשתמש נגדך באגרופים, תחשוב שוב.” הוא הזהיר, מייחל שהוא נשמע יותר בטוח באיום.
"נסה את זה,” ג'ורג' אתגר לפני שהשליך את הספר, פוגע בדיוק בכתפו. עם הקליעה המדויקת שלו, חבל שהוא לא שיחק איתם קליעה למטרה בברים בהמבורג. תתרכז, פול. “אני אוריד לך בסכין את האשכים אם תעז להרים עליי יד, פול מקרטני. עכשיו לך ותעזוב אותי בשקט!”
"אתה אוהב את ה - " לפני שהייתה לו ההזדמנות לסיים את המשפט ולנעוץ בו את המבט הערמומי שהוא קיווה שיסיח את דעתו, ג'ורג' נהם והושיט את ידו לספר נוסף. פול הגיב בזריזות, נע מהר יותר משהוא חשב לאפשרי, ובמהרה ידיו היו סביב גופו המתפתל. הוא היה חייב להזכיר לגופו שהוא כועס ושסביר להניח שזקפה לא תתקבל בברכה כרגע. "תפסיק עם השטויות, ג'ורג'. אתה מתנהג כמו ילד קטן."
זאת הייתה מכה מתחת לחגורה, נכון, אבל הוא שנא להיקרא לא-בוגר, אז אולי זה יעבוד.
"אני שונא אותך," ג'ורג' לחש בעודו נלחם לשחרר עצמו מידיו החזקות. פול נאנח כשמרפקו פגע בבטנו, אבל הוא החזיק מעמד בגלל שהוא ידע, איכשהו, שלשחרר אותו יהיה הדבר הנורא ביותר שיוכל לקרות.
"אנחנו צריכים לדבר," הוא אמר ברוך, מתפלא איך ג'ורג' עדיין מצליח להיראות כה מושך בעודו מכה בפראות כמו בנשי* מטורפת. "בבקשה, תקשיב לי עד הסוף, לאב. רק חמש דקות יהיו הוגנות אחרי שבעה חודשים, לא?"
"לא מגיעות לך חמש דקות, ממזר זומם ומרושע שכמוך!"
פול נרתע, בעיקר בגלל ההבעה הפגועה שעל פניו ולא ממילותיו. הוא ממש פישל הפעם, אבל ג'ורג' חייב להקשיב ולהבין, בגלל שהוא לא יכול היה אפילו לשקול את האלטרנטיבה. "זאת לא הייתה מתיחה."
"אז מה זה היה?" ג'ורג' תבע, מתנשם בכבדות ופניו סמוקים בגוון נפלא של ורוד. הוא עדיין נאבק בזרועותיו של פול, כל תנועה מצמידה את גופו כנגדו, ופול הבחין שגופו של ג'ורג' נמתח כשהוא היה מודע לבסוף לזקפתו נלחצת כנגד מותניו. עיניו התרחבו והתמלאו תשוקה נפלאה וכעסו התגבר בדרך שהגבירה את גירויו של פול, והוא נלחם בדחף להפשיט אותו ולזיין אותו ממש שם בעמידה.
"הייתי חייב לדעת," הוא מלמל בצרידות. הוא הזיז את מותניו קדימה והניח את רגלו בין שתי אלו של ג'ורג', נושך את שפתו בחוזקה לנוכח החיכוך ששינוי התנוחה גרם. ג'ורג' עצר את נשימתו בעודו מתחכך כנגד ירכו ואז דחף בחזהו בניסיון להתרחק.
"אתה גרמת לויליאם לנשק אותי, חמור שכמוך, ואתה טוען שזה בגלל שהיית חייב לדעת?! כל זה היה סתם בדיחה גדולה, דרך לצחוק לאדיש מינית, הבתול הזקן, המכור לעבודתו או משהו?!"
"אתה רחוק מלהיות אדיש מינית, ג'ורג', וזאת לא הייתה בדיחה מזורגגת!"
"הייתי צריך לתת לו להמשיך, להשוות איך אנשים שנראים בדיוק אותו הדבר שונים כשזה נוגע למזמוזים!"
מילותיו גרמו לפול להתלקח מזעם, והוא נהם לפני שנישק אותו בתקיפות. הוא לא באמת היה מהטיפוסים הרכושניים, וכמעט שלא כעס אלא אם כן הם לא היו עליזים במיוחד יחדיו, אבל עצם המחשבה עליו מתגפף עם ויליאם הייתה כמו בעיטה בבטן.
אלה היו חמישה ימים, עשר שעות, ולא מעט דקות מאז שהכול הלך לעזאזל, ופול החל ברצינות להטיל ספק באם הוא יהיה מסוגל לנשק אותו שוב אי פעם. זאת הייתה המחשבה הזאת שדרבנה אותו להפסיק לשקוע בייאוש ולפעול, דבר שכלל פריצה לדירתו דרך כמה מהמנעולים המסובכים ביותר שהוא אי פעם נאלץ לפרוץ. הוא ידע שג'ורג' לא ישמח לראות אותו, אבל הוא לא ציפה שהוא יתקוף אותו עם ספרים ותמונות בלהות שלו ושל ויליאם, דבר שהכאיב הרבה יותר מעותק של 'התאוריה של קטס`.
עכשיו, ג'ורג' היה בזרועותיו שוב (לשם, לעזאזל, הוא היה שייך), והוא לא תכנן לתת לו ללכת. פול ריכך את הנשיקה והניע באיטיות את ידיו במורד גבו של ג'ורג' עד שהגיע לישבנו. הוא לחץ בעדינות ודחף אותו עוד יותר צמוד, דבר שהיווה ניגוד לדרך בה התחכך כנגדו. ידיו של ג'ורג' עדיין היו על חזהו, אבל הן כבר לא דחפו אותו. במקום זאת, הוא העביר אותן מתחת לחולצתו של פול ושרט את חזהו לפני שצבט אותו מעט, דבר שהוא ידע שמעולם לא נכשל לגרות אותו.
ובכן, אם הוא רצה לשחק בסוג המשחק הזה, פול היה מוכן בהחלט. הוא צבט את ישבנו של ג'ורג' בחוזקה, בדרך שגרמה למותניו להיזרק כנגד ירכיו, והניע את פיו לרוחב לסתו ובמורד צווארו. הוא הקשיב לאנחותיו המהירות בעודו מכרסם בצווארו, מלקק ויונק ונושך עד שהוא נאחז בכתפיו ומלמל את שמו. עכשיו, כשג'ורג' באמת לא נלחם בו, פול החליט שזה יהיה הזמן המושלם להתנצל. בטח, הוא לא חשב בבהירות והמגע הנכון יגרום לו לגנוח, אבל הוא לא עמד לוותר על יתרון זה ולא לנצלו.
"אני מצטער," הוא לחש כנגד עור צווארו הלח בעודו מזיז את ידו מתחת לחולצתו. הוא לחץ את כלוב צלעותיו העליון ושפשף את שיניו כנגד אחת מנקודותיו הרגישות בצוואר לפני שג'ורג' יכול היה להגיב ואולי להרחיק אותו.
"מה?" ג'ורג' מלמל בעודו מניע את מותניו ורוכב על ירכו.
"לגבי ויליאם," פול אמר. "פשוט הייתי חייב לדעת שרצית אותי, מבין?"
הוא נעצר והתנתק כדי להביט בו. "לא, אני לא מבין," הוא אמר עם גבות מכווצות. לכל הרוחות, פול טעה בהערכה. הוא חשב שג'ורג' היה שקוע בשלב ה: 'קרוב, כל כך קרוב, אל תפסיק לגעת בי`.
במקום זאת, הוא היה צלול הרבה יותר מידי בשביל שפול יעלה את הנושא.
"ג'יין נישקה אותו חזרה," הוא אמר בפשטות לפני שהגניב בחשאיות את ידו מטה עד שהגיע למותן מכנסיו.
"אני לא - הו." ג'ורג' העיף את ידו מהדרך והעניק לו את המבט הצדקני של `תפסיק עם זה` שתמיד פיתה אותו למעשים שובבים. "אני לא כמו ג'יין. אם הייתי רוצה לצאת עם ויליאם, הייתי יוצא איתו במקום איתך."
"הוא הזמין אותך?" עיניו של פול הוצרו.
"לא, הוא לא," ג'ורג' אמר, מגלגל את עיניו ורוטן על ממזרים קנאים. פול ניצל את זה, כמובן, ושם בתקיפות את ירכו בין רגליו בתגובה. כשהוא הביט בו, פול עטה 'חיוך תמים'. "אני לא אוהב שאדם שטוען שאוהב אותי לא סומך עליי. וגם אין לי עניין בסוג המשחקים האלו, מבין?"
"אני כן סומך עליך," פול אמר ברצינות. "זה פשוט שהייתי חייב לדעת. אם לא, תמיד הייתי תוהה אם אתה איתי בגלל שהייתי זה שהציע או שלא היה אכפת לך אם זה היה הוא או אני בגלל שאנחנו כל כך דומים."
"אתם לא אותו אחד," ג'ורג' אמר בחדות. "לא אכפת לי כמה יש לך ולויליאם במשותף, אתם לא דומים מעבר לצד הפיזי, ואפילו לא זהים לגמרי. אתה זה שגורם ללב שלי לפעום במהירות ולפרפרים בבטן, ומביט בי כאילו אני הרבה יותר נאה ומושך מאיך שאני באמת. תמיד הייתי מסוגל להבדיל בינך לבין ויליאם, והוא לא הגבר בו התאהבתי. זה אתה."
"אפילו אם אני מניח לחוסר הביטחון שלי להתגלות ומתנהג כמו ממזר רכושני?" פול שאל בשקט.
"אלו היו חמשת הימים הכי ארוכים בחיי," ג'ורג' התוודה. "נפגעתי ממה שהחשבתי למתיחה ילדותית והתחלתי לדאוג שהכול היה בדיחה נוראית, אבל עדיין התגעגעתי אלייך."
"זו לא הייתה בדיחה, " פול הבטיח לו. "אהבתי אותך שנים ולא יכולתי להאמין שאתה סופסוף שלי, בדרך לא-רכושנית ובעד-זכויות-הגבר-הלא-סטרייט."
"התכחשות טובה." ג'ורג' צחק ברכות ועבר על שפתיו באצבעו לפני שהביט בו ברצינות. "אם זה יקרה פעם נוספת, אני לא יודע אם אהיה מסוגל לסלוח לך. דבר איתי, בפעם הבאה."
"אני אנסה," פול הבטיח, יודע שהוא לא יכול להבטיח שזה לא יקרה שוב או שאין ספק שהוא ידבר איתו, בגלל שהוא לא רצה להבטיח דברים שהוא לא ידע אם יוכל לקיים. אף על פי כן, הוא יוכל לנסות, וסביר להניח שזיכרון הימים האחרונים ימנע ממנו לעשות את אותה הטעות פעמיים.
"אני מניח שזה כל מה שמי שאיתנו יכול לעשות," ג'ורג' אמר לפני שנישק את פול.
פול חייך כנגד שפתיו בעודו מקרב אותו אליו ומהדק את אחיזתו. לא נותן לו הזדמנות להבין את כוונותיו, הוא נפל לאחור על מיטתו של ג'ורג' ונשען עליה מבלי לשחרר אותו. הוא חייך מעלה אליו בעוד ג'ורג' צוחק בזמן שניסה לנזוף בו. "פשוט חשבתי שיש לנו שלושה ימים לפצות עליהם," פול אמר, מרפרף בריסיו בתמימות לפני שנישק אותו. הוא התהפך מעליו והרים את ראשו להוסיף, עם חיוך חוטא בהחלט ומבט חושק, "אתה יכול להעניש אותי על זה שאני חמור אחר כך. מגיעות לי קצת מכות על הישבן."
*סוג של מפלצת (אמיתית), תמיד נקבה.
משעשע XD
שני דברים-
1) שימו לב לשינוי ברשימות- שיר השבוע עבר לתחילת הרשימה, מתחת לפרטים הטכניים, ועבר שינוי כותרת...
2) יש לכם עד יום שישי להצביע לסיפורים שאתם רוצים להוציא מהתחרות... גם קוראים סמויים/חדשים מוזמנים להשתתף... ההצבעה בפוסט הזה.
וזהו, הלכתי לעשות מלא מלא מלא עבודות, להתכונן למלא מלא מבחנים ולעוד 80 בגרויות. וויש מי לאק 
הזוי, אבל טוב
השבמחק