יולי (קוראת סמויה, ברוכה הבאה לארצינו P:) כתבה פיק נחמד ביותר- ג'ן, קרוסאובר של הארי פוטר והביטלס.
בינתיים לא ידוע כמה פרקים יהיה לזה, אבל זה הפרק הראשון.
הדר הייתה הבטא.
תהנו. ![]()
פול מקרטני הסתובב ברציף 9 בתחנת קינגס קרוס בלונדון, דוחף עגלה. עליה מזוודה וכלוב הנסיעות אשר בתוכו הייתה כלבתו, מרת'ה, בוהה במספר הרציף המוזר שאליו התבקש להגיע.
הוא החליט שאין לו מה להפסיד ופנה אל הפקח שראה שם. "סליחה, אדוני?" הוא שאל.
"מ'תה רוצה מהחיים שלי, אה ילד?"
פול,מעט חושש עקב תשובתו הבלתי מזמינה של הפקח, ענה, "אדוני, תוכל להראות היכן נמצא רציף 9 ושלושה ר... רב... רבעים?" הוא גמגם מעט בחשש. "ילד, תגיד לי, על מי אתה מנסה לעבוד? אתה לא רואה שאני עסוק?!" ענה הפקח בכעס. פול נסוג מעת לאחור, והחליט לעמוד במקום ולראות אם הוא רואה אנשים חריגים, שאולי יוכלו לעזור לו.
טוב, הוא לא היה צריך לחכות יותר מדי זמן. הוא הבחין בעוד ילד, צנום בעל שיער ספק ג'ינג'י ספק חום, ממושקף במשקפיים עגולות ומלווה במישהו פשוט... ענקי.
הוא החליט לפנות אליהם.
"סליחה?" הוא פנה אל הילד. "קוראים לי פול מקרטני, את יודע אולי איך מגיעים לרציף 9 ושלושה רבעים?"
"אני ג'ון לנון," ענה לו הילד, "אמ, לא ממש, בשביל זה האגריד איתי. מה, גם אתה חדש בהוגוורטס הזה?"
"כן." ענה לו פול, "דיי מוזר הסיפור הזה, לא כך?"
"בהחלט," השיב לו ג'ון, "אני מקווה שבית –הספר הזה יהיה יותר טוב מבית הספר הקודם שלי..." הרהר ג'ון.
"חייב להיות יותר טוב, זה בית ספר לקוסמים! אתה חושב שבאמת ילמדו אותנו לעשות קסמים?" שאל אותו פול בהתלהבות.
"אני מקווה. אם כן, הדבר הראשון שאעשה יהיה להפוך את הכומר בבית הספר של יום ראשון לצפרדע." השיב לו ג'ון בנימה מעת נבזית.
שניהם צחקו ביחד כאילו הכירו מאז ומעולם.
"היי," אמר פול, עדיין משתנק מצחוק, "איך בכלל מגיעים לרציף?"
"פשוט," אמר האגריד בקול עבה ונמוך, "אתם פה צריכים לעבור דרך הקיר ששם."
"לעבור דרך הקיר?"
"איך?"
"מה יש לנו להפסיד?" אמר לפתע ג'ון, "אם נצליח לעבור, נקבל את ההרפתקאה של החיים שלנו, ואם לא, טוב, אז יאשפזו אותנו במוסד לחולי נפש." הוא הוסיף בנימה צינית.
"בוא נרוץ, נגמור עם זה מהר."
"אוקיי." ענה לו פול, מעט חושש מההשלכות של הסכמתו.
"שלוש, ארבע, ו...!" הם פצחו בריצה, דוחפים את עגלותיהם.
פול ראה את הקיר הולך ומתקרב, והחל להכין את עצמו להתנגשות, הוא עצם את העיניים בחוזקה, וההתנגשות לה חיכה לא הגיעה.
הוא פקח את עיניו והסתכל מסביב.
"לא כך" XD כה בריטי מצידו P:
תודה, פרק מגניב- ואני דורשת המשך! 
אמרתי לך כבר מה אני חושב, ודעתי לא השתנתה.
השבמחקמגניב ונחמד ביותר. D:
פיק מגניב :) אני מחכה להמשך.
השבמחקואני מנחש מי סריוסP: