פרק 4... ג'ון/פול, PG-13.
"מה קרה?"
"אתה אוהב אותי?" שאלתי בשקט, מפחד מהתשובה. "ז"א, למרות הכל?"
"ג'וני..." הוא התיישב וחיבק אותי. "כבר חמש שנים שאני חולם על הרגע הזה... גם כשרבתי איתך, גם כשקיללתי אותך..." ראיתי שהוא מחייך. "אני אוהב אותך כ"כ, עדיין, למרות הכל, אתה לא מאמין כמה." הוא אמר, והידק את החיבוק.
"מקה..." לחשתי.
"כן, ג'וני?"
"אתה יכול לנשק אותי?"
פול חזר הביתה בלילה, אבל קבענו להיפגש מחר אחר הצהריים באותה הדירה. ובאמת הגעתי לשם בצהריים וחיכיתו לו... רציתי לנשק אותו שוב, להרגיש אותו שוב. אחרי שעה וחצי שמעתי דפיקה בדלת, זה היה הוא.
"פולי, טוב שבאמת."
"מה נשמע?" הוא נכנס פנימה, ונישק אותי.
"מה נראה לך?" צחקתי. "אתה מופיע בדלת שלי ומנשק אותי. מה כבר יכול להיות?" הוא נישק אותי שוב.
"אמרתי ללינדה שאני אחזור מחר בערב ישר לשדה תעופה."
"ומה היא אמרה?" שאלתי בשמחה, מופתע.
"סיפרתי לה שפגשתי אותך, ושהחלטנו לנסות לכתוב ביחד שוב פעם.. אז מה היא יכולה להגיד?" הוא צחק.
"לנון/מקרטני מכים שנית, הא?" עצרתי לרגע וחשבתי. "אתה יודע מה? זה יכול להיות דווקא די נחמד... זה גם יהיה תירוץ להיפגש." נישקתי אותו, והתיישבתי על אחת הספות.
"נכון!" פול אמר בהתלהבות והתיישב עליי. "אבל היום לא, היום אני רוצה שנדבר רק עלינו.."
"ברור מקה, אל תדאג." הוצאתי לו לשון. "חכה רגע..." קמתי, הלכתי לכיוון הטלפון וחייגתי. "יוקו?"פול קם אליי, לא מבין למה אני מתקשר דווקא אלייה. "תקשיבי, אני אשאר פה עד מחר, אני רוצה לכתוב קצת." פול שמע את זה וחיבק אותי. "טוב, ביי." השיחה הסתיימה, וניתקתי.
"אתה באמת מוכן לזה?"
"למה?"
"להיות איתי.. אתה יודע, לבגוד ביוקו."
"כן, לגמרי. עד עכשיו הרגשתי שאני בוגד בך...זה לא משנה."
"אני אוהב אותך, תודה."
"גם אני..." אמרתי ונישקתי אותו. "אז תגיד, אתה עוזב מחר, נכון?"
"כן, לצערי. למה?"
"כי יש לנו כמה דברים להספיק..." צחקתי, וגררתי אותו למיטה.
זה הדבר הכי משמח שקרה לי כבר שנים. כ"כ רציתי, התגעגעתי, השתוקקתי, למגע שלו.
"פולי, למה אתה בוכה?"
"אני? בוכה?" שאלתי, וסובבתי את ראשי.
"אתה, בוכה." הוא צחק, והמשיך "קרה משהו?"
"אני פשוט מאושר מדי." הסתובבתי אליו. "אתה מבין, אתמול עוד הייתי שומע את How do you sleep ונשבר... והיום אתה פה איתי. הדבר שהכי רציתי... ואני פשוט מפחד שזה יעלם במהירות שזה הגיע."
"אבל זה לא קרה ברגע, פול!" הוא נאנח. "אני אוהב אותך מאז שאני זוכר את עצמי, וכבר 7 שנים שאני משכנע את עצמי שאני אוהב את יוקו, אבל הנה, עובדה שאנחנו ביחד עכשיו. זה לא ילך, זה לא יעלם בכלל..."
"אתה מבטיח?"
"כן, אני נשבע." הוא נישק אותי.
שכבנו בשקט במשך כמה דקות. מדי פעם הוא הידק את החיבוק או נישק אותי, ואז התחלתי לזמזם. "so sgt. pepper took you..נהנהנה..."
"מה לעזאזל אתה שר?"
"זה שיר יפה אחרי הכל." צחקקתי. "oh, how do you sleep..."
"הו, תוד- פול! נו באמת! אל תשיר את זה!" הוא אמר והתהפך מעליי.
"טוב, טוב, בסדר, אם אתה מתעקש..." צחקתי. "אבל תגיד, כשכתבת 'a pretty face', באמת התכוונת לזה?" שאלתי משועשע.,
"את האמת, לא..."
"אני לא מאמין. אז אתה חושב שאני מכוער?!"
"כן, הדבר הכי מכוער שראיתי אי פעם. אלוהים, אני מסתנוור פה!" ג'ון צחק, וכיסה את עיניו.
"אתה יותר..." המשכתי לנשק אותו, וניסיתי להוריד לו את החולצה. "רגע, חכה רגע." הוא עצר אותי.
"מה קרה?"
"חשבתי על משהו," הוא ירד ממני, ונשכב לצדי, מחבק אותי. "אתה רוצה לגור איתי?"
אז... פלאף או לא?P:
אני מצטערת שזה קצר, זה פשוט הכי התאים לסיים את הפרק עכשיו...
אני חייבת להגיד שאני גאה בכם! 9 תגובות בפוסט הקודם-קודם. המשיכו כך XD (אז מה אם 8.5 מהן של ג'ורג'י?P:)
(פורסם ב18.3.2009)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה