אכן כן, זה ממשיך.
starting over, ג'ון/פול, PG-13.
וכן, עדיין פלאף נוראי.. אבל לא נורא, עברנו את פרעה, נעבור גם את זה P:
תהנו
"מה...?" שאלתי מבולבל.
"כן, נוכל לעבור גור ביחד במקום שאף אחד לא ימצא..."
"אתה רוצה שנברח ביחד?" הסתכלתי עליו באי- הבנה.
"אפשר לקרוא לזה ככה אם אתה רוצה..." הוא צחקק.
"ג'וני..."
"אתה לא חושב שהיה כייף נורא אם נהיה ביחד כל היום?"
"כן, משולם."
"אז בוא, מה הבעיה?"
"לינדה, יוקו, הילדים.. יש לנו מחויבויות..." אמרתי בשקט.
"מה..?" ג'ון שאל בתדהמה.
"אני מצטער..."
ובלי אף מילה, ג'ון יצא מהחדר, טורק את הדלת אחריו.
הרגשתי כ"כ רע עם עצמי, אבל ידעתי שאמרתי לו את הדבר הנכון. זה יהיה מטופש, חסר אחריות ולא הגיוני לברוח ביחד. אז כן, אני אוהב אותו כ"כ, אבל אנחנו לא יכולים, לצערי.
כבר היה מאוחר, והוא לא חזר. רק אחרי כמה שעות, בערך בשש בערב, הדלת נפתחה, הוא נכנס במהירות לחדר ובא לחבק אותי. "אני מצטער..." אמרתי לו, והרגשתי את הדמעות שלו מרטיבות את חולצי. לא יצא לי לראות את ג'ון בוכה הרבה, וזה הפתיע אותי.
"הכל באשמתי."
"לא..."
"כן, פול, פשוט תודה בזה. הרסתי הכל, התחתנתי עם יוקו.יכולנו להמשיך להיות ביחד, הכל באשמתי."
"ג'וני, די..." חיבקתי אותו.
"אני אוהב אותך, כ"כ אוהב אותך. ואז באתי והרסתי הכל, כל החויבויות המטופשות האלה."
"די." אמרתי, והתיישבנו על הספה.
"אנחנו לא יכולים לעזוב הכל," הוא אמר, ונרגע קצת. "לך יש את לינדה, לי יש את יוקו..."
"כן."
"אני מצטער שלא ראיתי את זה קודם, שכעסתי עלייך."
"זה בסדר."
"אבל תבטח לי דבר אחד..." הוא עצר לרגע, ואז המשיך. "ניפגש הרבה, ו-"
"ברור. נעבוד על שירים חדשים!" צחקתי.
"ותאהב אותי." הדמעות המשיכו לרדת.
"לתמיד." חיבקתי אותו.
"למרות שיש לך את לינדה?"
"למרות שלך יש את יוקו?" צחקקתי. "מה נראה לך...? אחרת מה אני עושה פה?"
"תודה.." הוא אמר, ונישק אותי.
"ג'וני, אני צריך להתארגן." אמרתי, וקמתי מהמיטה.
"אתה באמת הולך?"
"הייתי רוצה להישאר.." אמרתי, והתחלתי לארוז.
"אז תישאר." הוא אמר בשקט. "ג'וני..." חזרתי אליו. "אתה יודע שאני לא יכול. אני אחזור לאנגךיה, אבל אני אבוא הרבה, אני מבטיח."
"אני גם אתחיל לבוא..."
"יופי." נישקתי אותו. "עוד יותר טוב. העיקר שאנחנו ביחד, שאנחנו לא רבים..."
"שאתה אוהב אותי."
"ג'ון, מה קרה בשנים האלה שלא ראיתי אותך?" צחקתי. "נהיית רגשן, בכיין... מה קורה איתך לאב, אתה מרגיש בסדר?"
"לא מוצא חן בעינייך?"
"זה דווקא רומנטי בעיניי..."
"כן?!" הוא שאל בציניות, קם, והתקרב אליי.
"כן!" הוצאתי לו לשון, וצחקתי.
"אתה משפיע עלי לרעה... התהפכו היוצרות. אני זה שצריך להשפיע עלייך, אני לא מאמין!" הוא צחקק.
"כן, אנחנו חייבים לתקן את זה." עצרתי. "ג'ון, התשפיע עלי לרעה?!" שאלתי אותו בטון מתחנן, וצחקתי.
"רק אם תבקש יפה."
"בבקשה בבקשה!" נישקתי אותו שוב ושוב.
"איך אני יכול לסרב לך...?" הוא חיבק ונישק אותי, ותוך כדי דחף אותי לכיוון המיטה. "אתה יודע שאני אוהב אותך, נכון?"
"ג'וני, ככה משפיעים לרעה?"
"חכה, חכה..." הוא אמר, והתחיל להוריד לי את החולצה במהירות. הוא הפיל אותי על המיטה והתנפל עלי בנשיקות. אבל אז הוא עצר. "לך תכין משהו לאכול."
"זו כבר התעללות... אתה לא יכול להפסיק ככה!" נישקתי אותו, והלכתי לכיוון המטבח.
"בינתיים אני אסדר פה קצת." שמעתי אותו מצחקק.
המשך יבוא P:
הבלוג עובר שיפוצים, אז סליחה על ה.. משהו, שהולך להיות פה בימים הקרובים.
אני מסדרת קטגוריות (לפי דירוג, ביטל, כותבות, מתורגמים, מתרגמות, בטא), אני מסדרת קצת את הרשימות... אני אוסיף עוד כותרת של פיקים מתורגמים, ובקיצור- יש לי הרבה עבודה. תאחלו בהצלחה P:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה