PG-13, ג'ון/ג'ורג'/רינגו/פול/סיידי(מומצאת).. אבל לא סלאש. הט', סיפור רגיל... כל הכבוד לנו, אני מגוונים P:
הדר כתבה.
פול חזר הביתה.
"היי, פול, איך היה בפארק?" שאל ג'ון.
"היה נחמד, תודה. אה, ותכירו- זו סיידי" אמר פול והציג את הבחורה מאחוריו.
סיידי הייתה יפה, עיניים ירוקות בוהקות, שיער חום-ג'ינג'י וחיוך שובב. היא לבשה שמלה כתומה-בהירה שהבליטה את עיניה ואת שיערה שהגיע לה עד לגב.
ג'ון, ג'ורג' ורינגו, שישבו מסביב לשולחן הסתכלו עליה. ג'ורג' ורינגו ישר חייכו ואמרו שלום, אבל ג'ון רק הסתכל עליה במבט חשדני ולא מרוצה. "היי, בנים" היא אמרה בחביבות. "בואי, שבי" אמר ג'ורג', הביא כיסא וגרר אותו על יד השולחן. "אתה יכול לבוא רגע לצד, פול?" "כן" הוא אמר, סימן לחבריו שהוא כבר בא והלך אחרי ג'ון לחדר השינה שלהם.
"מי זו הסיידי הזו?" שאל ג'ון. "הכרתי אותה בפארק, התחלנו לדבר, אתה יודע" "ואתה ישר קופץ ומביא אותה הנה? מה, אתה אידיוט?" "תפסיק, נו. היא נראתה לי נחמדה והיא באמת כזו, אז כן, החלטתי להביא אותה לפה". ג'ון הסתכל עליו ולאחר רגע של שתיקה אמר: "איך הכרת אותה?" "היא באה אליי לבקש חתימה והתחלנו לדבר". "אז היא זו שבאה אלייך..." "ג'ון, אם יש לך מה לומר, תגיד את זה וזהו".
"בסדר. פול, אני לא בוטח בחברה הזו שלך. היא.. כל העניין לא נראה לי כ"כ טוב" "איזה עניין? עוד לא התחיל היום, היא חברה שלי במשך 20 דקות וכבר כל זה עניין גדול? טוב, ג'ון, אתה סתם מבזבז את הזמן שלי" אמר פול בכעס ויצא מן החדר.
לאחר שנשאר כמה דקות בחדר וחשב, יצא ג'ון והלך לסלון. הוא לחש לג'ורג' ורינגו לבוא איתו וסיפר להם את דעתו על סיידי. לאחר שסיים, ג'ורג' אמר:"אני לא מבין מה יש לך נגדה. סתם עוד בחורה, רק שהיא של פול. עד כמה נוראית היא כבר יכולה להיות?" "לא יודע, נו... אני אומר לך, זה לא ייגמר טוב, אם לא נעצור את זה עכשיו". "נעצור את מה?" שאל רינגו. "את זה. את מה שיש ביניהם. אני מרגיש שמשהו לא טוב ייצא מזה". ג'ורג' נאנח. הם שמעו את פול אומר שהוא הולך לשירותים וצפו בסיידי קמה ומתחילה לשוטט בבית ישר לאחר שהוא סגר את הדלת אחריו.
ג'ון, ג'ורג' ורינגו עקבו אחריה. היא ירדה במדרגות אל הסטודיו שנמצא שם. היא פתחה את הדלת וראתה חדר צבעוני למדי, קירות צבועות בצבעים פסיכדליים, פינה קטנה שם נמצאים כלי הנגינה של כל אחד מהם, ציורי קיר, שולחן קטן ועליו מנורה, שלידו מונחים דפים ועפרונות, למקרה בו אחד מחברי הלהקה יירצה לכתוב או לצייר משהו. היא התחילה להתרוצץ בחדר, כמחפשת משהו. ג'ון, ג'ורג' ורינגו הציצו מחריץ קטן בפתח הדלת. הם ראו אותה מרימה דברים, מזיזה, מבלגנת. כן, היא מחפשת משהו. אבל מה?
עיניה פתאום בהו בתמונה גדולה על הקיר שממולה, ובה היו ארבעתם, מחייכים למצלמה. היא הרימה את התמונה והניחה אותה בצד. זהו זה. היא מצאה את מה שחיפשה.
כספת. כספת גדולה, אבל התמונה מספיקה כדי להסתיר את כולה. סיידי ניסתה לנחש מה יש בתוכה. כסף? תכשיטים? זהב? דברים יקרים? דברים נדירים? ככל הנראה שכן. רינגו וג'ורג' לא האמינו למראה עיניהם. כן, היא מצאה את הכספת שלהם תוך חמש דקות. שניהם הסתכלו על ג'ון, שהסתכל עליהם במבט של "אמרתי לכם", ושלושת רצו לחדר השינה של ג'ון ופול.
"רואים?" "כן, ג'ון, אמרת לנו. אבל... איך ידעת?"
"תראה, רינגו, אני מכיר את פול, ואני מכיר טיפוסים כמו סיידי. ויש לי גם מין תכונה כזו... שאני רואה אנשים אני יודע מי הם. לא יודע, אני תמיד שם לב לדברים כאלה". "ופול לא יאמין לך, נכון?" שאל ג'ורג'. "לצערי לא. אני מכיר את פול יותר מדי, כבר 8 שנים. תראה, כשפול רואה שמצליח לו בדבר אחד, הוא ממשיך איתו. למשל, מוסיקה. הביטלס מצליחים והוא אוהב את הביטלס ואת ההצלחה, ובגלל זה הוא ממשיך. אני אתן לך עוד דוגמא. נגיד שפול יתחתן בעוד.. 4 שנים. אשתו תהיה יפה, תאהב אותו בדיוק כמו שהוא, שזה מה שהוא רוצה. הם יחיו באושר רב עם כמה ילדים. אחרי יותר מ-25 שנות נישואין, נגיד שאשתו תמות מ... סרטן, למשל. פול, כמובן, יתאבל הרבה וישקע בדיכאון זמני, ואז יימצא אישה אחת, ויאמר לעצמו 'היי, היא דומה לאשתי הקודמת בכמה מובנים. אולי כדאי לי?' ובאמת הוא ינסה. נגיד ואותה האישה תהיה אשתו השנייה. בהתחלה הם יהיו מאושרים מאוד, אבל אז הם יריבו, ובסופו של דבר יתגרשו אחרי כמה שנים מכוערות של נישואין. בשלב הזה פול יירתע מנישואין אחרים, ואולי תהיה לו איזו חברה, אבל לא יותר מזה. אתה מבין, הוא לומד לקח. משהו מצליח- יופי, ננסה שוב. לא מצליח- הוא יעזוב את זה".
רינגו וג'ורג' הסתכלו עליו לרגע בשתיקה, ואז ג'ורג' שאל:" ולמה פול לא יאמין לך?" "כי הוא מכיר אותי. או לפחות הוא חושב ככה. במשך כל שמונת השנים בהן אנו מכירים, אני כל הזמן מציק לו ועובד עליו. הוא, כמו שאמרתי קודם, נרתע ממני ונוטה לא להאמין לי, אחרי כל מה שעשיתי לו. לכם, לדעתי, הוא גם לא יאמין, כי הוא כבר בתוך זה. ראית איך הוא מסתכל עליה, והוא עוד יצטער על כל מה שקורה כאן. אני לא מוכן שהיא תפגע בו. בגלל זה אמרתי, חייבים לעשות משהו".
"כן... אז למישהו יש תוכנית?..." התחיל רינגו, אבל פתאום שמע את פול קורא לשלושתם, והם רצו לסלון לראות במה מדובר. פול סיידי עמדו שם, מחייכים, והודיעו שיעשו מסיבה הלילה, לכבוד זאת שסופסוף יש לפול חברה. זה נתן לג'ון רעיון, ורינגו וג'ורג' שמו לב לכך בדרך בה ג'ון חייך חיוך קטן וערמומי, מסתיר משהו. כן, לג'ון יש תוכנית.
סיידי ירדה שוב לסטודיו, ישר רצה אל התמונה, הורידה אותה שוב וניסתה לפצח את הקוד. לא היו שם אותיות, רק מספרים. 'שיט'. היא חשבה על כל מני מספרים שיכולים להתאים, ולא מצאה את התשובה. 'תחשבי, סיידי'. היא ניסתה גם תאריכים וכל מה שיכלה להעלות בדעתה. בסופו של דבר היא פשוט לחצה 4 פעמים על המספר 9. כן. זה נפתח. 'את גאון', היא חשבה לעצמה. פתאום היא שמעה צעדים מתקרבים, אז היא סגרה את דלת הכספת ושמה במהירות את התמונה מעליה. זה היה ג'ון שהגיע.
הוא הסתכל עליה, לא נראה מופתע. "מה את עושה פה?" "המ... כלום... מסתכלת סביב, אתה יודע..." "אהה. הבייבי-פייס שלך לא מחכה לך למעלה?" "הוא אמר שהוא הולך לנוח... אז סתם אמרתי לעצמי שאסתובב כאן, אתה יודע, לראות את המקום...". 'שקרנית מחורבנת', הוא חשב לעצמו. "טוב, בכל מקרה, אל תחטטי בדברים, אחרת, מי יודע, אולי יקפוץ עלייך איזה שד".
הערב הגיע, וחברי הביטלס וסיידי התחילו לארגן את המסיבה. כשפול וסיידי היו עסוקים בלסדר את הגינה שמאחורי הבית, ג'ון סיפר לג'ורג' ורינגו את התוכנית שלו. "חברים, אנחנו הולכים לשגע את המטומטמת. היא לא יודעת עם מי יש לה עסק. חוץ מזה, יש לי הרגשה שהיא עוד תלך למטה ותמצא את מה שהיא מחפשת, שזה, כצפוי, כסף" "ומה נעשה לה?" שאל רינגו. "או-הו... היא לא יודעת מה מצפה לה..." אמר ג'ון והשניים האחרים הסתכלו עליו ומצחקקים על מר גורלה של המזויפת.
ג'ון המשיך:"סיידי ירדה שוב לסטודיו היום. היא חשבה שראיתי אותה רק כשהיא כבר הייתה שם, אבל"- הוא הוציא חופן תמונות מכיסו- "הייתי שם הרבה לפני שהיא ירדה. צילמתי כל שניה שלה שם, כולל שהיא הצליחה לפתוח את הכספת.." "היא הצליחה לפתוח אותו?!" "כן... אל תדאג, אני אשנה את הקוד. בכל מקרה, ג'ורג'- אתה תראה לפול את התמונות, ורינגו- אני ואתה נעשה לה את המוות!".
ולמרות שזה לא סלאש- אהבתי.
ג'ון לנוניסט ביותר, וזה מגניב שהוא חושד... XD
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה