PG-13, נעה כתבה והדר הייתה הבטא.
פרק 2.
פול הלך לחדר שחלק עם ג'ון, ובהה בקיר שמולו. מה קורה פה? חשב לעצמו, והרגיש מבולבל יותר מאי פעם.
רק טריקת הדלת הקפיצה את פול והעירה אותו ממחשבותיו.
ג'ון נכנס לחדר, והתחיל להתנפל על צווארו של פול שעדיין עמד עם הגב אליו, בנשיקות. "אני רוצה אותך מקה", לחש ג'ון, המשיך לנשק את צווארו של פול והחל לפתוח את כפתורי החולצה שלו, אך פול מיד התנער, ועטה מבט זועם. "למה? בריאן לא נותן לך?"
"למה הכל תמיד מסתכם בבריאן?!" כעס ג'ון, ולפתע עטה חיוך זחוח. "חוץ מזה, אם רק הייתי מבקש, בריאן היה נותן לי הכל" התגרה ג'ון, "כמוך", וחזר לנשק את צווארו.
פול הסתובב, הסתכל בעיניו של ג'ון, וירה, "כמו בספרד? אתה בטח יודע על מה אני מדבר, אתה,בריאן,חדר אחד, כמה משקאות. אל תעמיד פנים שאני טיפש".
"אתה לא טיפש מקה, אתה גאון, ובגלל זה אני רוצה להרגיש את הגאונות שלך ואת הגאונות שלי מתאחדות" אמר ג'ון, והמשיך לפרום את חולצתו של פול.
"תעזוב אותי" אמר פול, אך ג'ון לא הקשיב והמשיך להפשיט אותו ולנשק את צווארו.
"תעזוב אותי, בבקשה ג'ון" התחנן פול, אך ג'ון המשיך בשלו, והחל לנשק את חזהו החשוף של פול.
"רד ממני!" צעק פול ודחף את ג'ון."לא משנה מה היה פה בינינו, זה נגמר!"
פול הסתכל בעיניו של ג'ון, שהתאווה בהן נהפכה להשפלה, ולאחר מכן לזעם.
"זה מה שאתה חושב מקה ידידי, אבל זה לא נגמר עד שהגברת השמנה שרה, ואני הבמאי פה" צעק ג'ון,"ועכשיו, ברשותך או לא ברשותך, אני חוזר למעשיי", וג'ון ניסה לחזור ולהפשיט את פול שהמשיך להתנגד, ונתן לו סטירה.
"אף אחד לא אומר ללנון לא, שמעת אותי?" צעק ג'ון, "אף אחד לא יפסיק אותי!"
"רד ממני!" צעק פול, אך סטירה נוספת חסמה את פיו.
"אף אחד לא אומר את זה ללנון!", התעצבן ג'ון, וקרב מהלומות החל להתפתח בין השניים.
"די, תעזוב אותי! את הלב שלי כבר שברת, אתה רוצה גם לשבור לי כמה עצמות?" זעק פול, וג'ון עמד, והסתכל בו, ברחמים. "אני לא ידעתי, מקה". אמר ג'ון, אך ללא הועיל, פול התחיל לבכות, ורינגו פרץ לחדרם.
"מה קורה פה?" שאל רינגו.
"לא עניינך, עכשיו צא מפה" סינן ג'ון.
"לא ענייני? פול צועק פה, שניכם שרוטים וחבולים, ופול בוכה. אז אם אני מחשיב את עצמי כחבר של פול, נראה לי שזה כן ענייני."
"רינגס, בבקשה תצא" אמר פול בעיניים דומעות.
"אבל פול, אני לא משאיר אותך איתו לבד!"
"ריצ', בבקשה תצא" חזר פול, ורינגו בלית ברירה הסתובב אל הדלת, ולפני שיצא אמר "לנון, אם אני שומע מפה עוד צעקה אחת, אני לא אחראי למעשיי, שמעת?", וטרק את הדלת אחריו.
פול וג'ון ישבו בשקט עוד כמה רגעים, שנראו לפול כמו נצח, ולאחר מכן ג'ון אמר "אני יוצא החוצה."
פול רק בהה בתמונה שהיתה מונחת על השידה, תמונה מהמבורג שצילם קלאוס, ובו ג'ון נשען על כתפיו של פול.
לאחר טריקת הדלת, פול הרגיש שהוא לא יכול לשלוט בעצמו, והחל שוב לבכות.
אבל.. אבל.. זה... זה לא נגמר טוב :'(
אין המשך?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה