הכירו את הסיירנז (אחר/פול, אחר/רינגו, ג'ון/אחר, ג'ורג'/אחר) - פרק שני

מזל טוב, סוף סוף הפרק השני! XD

אלכס כתבה- "הכירו את הסיירנז" (הסירנות)

 

ה'אחר' אלו לא אחרות מ4 בנות להקת ה'סיירנז'.

ורוניקה/פול, אלי/רינגו, ג'ון/ג'סי, ג'ורג'/הייזל

 

 R, פרק שני מתוך שלושה ואפילוג.

---

השמונה נהיו חבורה. הארבעה עזרו לסיירנז להתפרסם, יודעים שזה מה שהן רוצות יותר מכל. הם הלכו לכל מקום ביחד, מאושרים מכך שיש להם מישהו שלא אוהב אותם רק בגלל היותם מפורסמים. ג'ורג' והייזל שנאו האחד את השנייה. רק באספות עיתונאים הם התנהגו כאילו הם חברים. ידידים. מכרים? הם התנהגו כאילו הם בסדר.

עבר שבוע בערך. רינגו ואלי ישבו בסלון של רינגו, ודיברו.

"אז חשבתי ש - “ אלי לקחה את כוס המים מהשולחן, והשפריצה על רינגו בטעות.

"אני כל כך מצטערת!” היא לקחה משהו מהשולחן לנגב.

"זה בסדר.” רינגו הוריד את החולצה. "רואה? הכול בסדר!”

"לא, זה לא בסדר. אני כל כך מגושמת לפעמים. אני חייבת - “ רינגו נישק אותה. הם התנתקו אחרי כמה שניות, והביטו האחד בשנייה.

"זה לא יעבוד.” היא אמרה.

"לא, זה לא.” רינגו אמר. שניהם צחקו, ורינגו הלך להביא חולצה אחרת.

"הרגשת משהו?” אלי שאלה אותו מהסלון.

"כלום.” הוא ענה לה, יוצא מהחדר בחולצה שחורה. “וזה מוזר, כי הייתי בטוח שאת האחת.” הוא התיישב לידה.

"אז מה נעשה?”

"מה אפשר לעשות?” היא אמרה. שניהם צחקו שוב.

"אנחנו בסדר, נכון?” רינגו שאל אותה, ורווח לו כשהיא הנהנה. “בטח.”

פול וורוניקה התעוררו זה לצד זו. “אלוהים אדירים, היה לי את החלום הכי מוזר!” היא אמרה. פול צחק, והרים את עצמו מעט, מסתכל עליה מתלבשת. “על מה חלמת?” הוא שאל בעייפות. “אתה עייף,” היא אמרה לו. “תחזור לישון.” היא ליטפה אותו, ופול נרדם לאט.

כשפול התעורר שוב, הוא ראה אותה זורקת את הטבעת שלה בבכי. הוא קם אליה. “מה קרה?” היא הסתובבה אליו. “דניאל זרק אותי.” "מה?" בליבו, פול היה מאושר. "הוא ראה את התמונה." היא הרימה את העיתון. פול הבין הכול, כשהוא ראה תמונה של שניהם מתנשקים, במועדון, שבוע קודם. היא התחילה לבכות שוב, וחיבקה אותו. פול חיבק אותה בחזרה, מרגיש כאילו הוא לא רוצה לעזוב. הוא התאהב בה.

"ג'סי, את חייבת להקשיב לי.”

ג'סי הסתובבה בחדר, עצבנית. “אין לי מה להקשיב לך!”

"אני לא מבין מה - “

"אתה ניצלת אותי.” היא קטעה אותו. “אתה ניצלת אותי בשביל לעזוב את סינתיה. לא היה לך אכפת ממני.”

"למה את חושבת שרציתי לעזוב אותה?”

"כי הרגשת כבול, בגלל שבבירור אתה לא בנוי לקשר, בגלל שאין לך מושג מה זה קשר אמיתי, בגלל שאתה סתם ילד מגודל, שלא - “

"כי אני אוהב אותך.”

ג'סי קפאה. “מה אמרת?” היא הסתכלה עליו.

"אני אוהב אותך.” ג'סי התיישבה. “בגלל זה רציתי לעזוב את סינתיה. בגללך. כי אני אוהב אותך.” הוא התיישב לידה. “אתה לא יכול לאהוב אותי.” היא אמרה לו, מביטה בשולחן. “למה לא?”

"בגלל שזה יהיה שיבוש מוחלט של כל דרכי הטבע, ו...” קולה דעך. ג'ון צחק, ואז הבעתו הפכה רצינית. “אני רציני.” ג'סי הסתכלה עליו. “אני מחבבת אותך. מאוד, אבל - “ ג'ון נאנח. “ראיתי סרטים כאלה.” ג'סי צחקה. “אני מקווה שאתה מבין.” ג'ון הסתכל עליה.

"לא, אני לא מבין.” הוא אמר, מרים את פניה. “אני רק מבין שאני אוהב אותך ברמות שאת אפילו לא יכולה לתאר לעצמך, שזה אומר הרבה, כי אנחנו מכירים רק שבוע, ושאני צריך אותך.” ג'ון נישק אותה. “רק את זה אני מבין.” “תשתוק כבר!” ג'סי חייכה ונישקה אותו.

"אתה כל כך מעצבן!” הייזל זרקה כרית על ג'ורג'. “איך בדיוק?” “בדיוק ככה! אתה כל כך ילדותי, ואתה תמיד מתנהג כאילו אין לך מושג מהחיים שלך, והאדישות שלך מתסכלת!” הוא צחק. “האדישות שלי מתסכלת?” “האדישות שלך מתסכלת, ואתה ילדותי.” היא שילבה את ידיה, והוא עשה כמוה. “אל תחקה אותי.” הוא התקרב אליה. “מה אתה עושה?...” היא נתנה לידיה ליפול. הוא התקרב אליה עוד יותר, כרך את ידו סביב מותנה והצמיד אותה אליו. השפתיים שלהם כמעט נגעו. הם חלקו נשימות. “תעזוב אותי.” ג'ורג' רק חייך. “אני לא רוצה שתתקרב אליי.” הייזל דחפה אותו. הוא המשיך לחייך. חיוכו נמחק כשהוא ראה שהיא מתחילה לארוז. “מה את עושה?”

"אני עוזבת את ליברפול.” היא לא הסתכלה עליו. הוא ניגש אליה. “את לא יכולה לעזוב.” “אני יכולה לעזוב, ואני עוזבת.” היא יצאה מהדירה שלו. ג'ורג' התיישב על הספה בתסכול. “אני צריך אותך.”