קתרינה וBeatleboot כתבו.פרק שלישי מתוך שישה.
ג'ורג'/ג'ון, NC-17.
תהנו 
יום המחרת היה תזזיתי. הם נלקחו על הבוקר למה שנדמה כמו אינספור מסיבות עיתונאים, ואחר כך לאצטדיון עצמו, לנסות את הכלים. ג'ון מלמל משהו מתוסכל על כך שזה לא משנה, ממילא לא ישמעו אותם הכל הצרחות והאקוסטיקה המחורבנת, וליבו של ג'ורג' יצא אליו. לא היה להם זמן לדבר במהלך היום.
ממש לפני ההופעה היו להם פתאום כמה דקות לבד. בריאן לקח את פול ורינגו למשרד ההפקה כדי לדבר על מה הם יכולים לעשות בתור "מחלקת הקצב" כדי להשמע טוב יותר בהופעות רועשות. הוא תפס את עינו של ג'ורג' וחייך, והגיטריסט הבין שאמרגנו הדואג מנסה לסדר להם לג'ון ולו כמה דקות של שקט. הוא היה מותש, נשען על הקיר ועצם עיניים. הוא הרגיש את ג'ון ניגש אליו גם בעיניים עצומות, את ריחו המשכר וחום גופו מתקרבים.
כשג'ורג' הרגיש את ידו של ג'ון מחליקה לעבר מכנסיו הוא תפס אותה והרחיק אותה. "מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה?" הוא אמר. ג'ורג' הרגיש שהוא יותר מדי תוקפני, אבל הוא פשוט לא היה מסוגל לשתוק הפעם.
"מה נראה לך שאני עושה?"
"אני לא מאמין, לנון, לעזאזל!" הפעם ג'ורג' באמת התעצבן, ודחף את ג'ון לאחור. "אמרתי לך שאני לא רוצה את זה, לא? אז די!"
"בסדר, בסדר. תירגע." ג'ון אמר במטרה לגמור את השיחה הזאת.
"לא, אני לא ארגע! כל יום אתה מנסה, וכל יום אני נרגע. דיברנו על זה, פאקינג דיברנו על זה." הוא ניסה לא לצעוק, הוא לא רצה שכולם ישמעו אותם. "תן לי לאהוב אותך בדרך שלי!"
"בדרך שלך?!"
זה הספיק לג'ון, הוא לא התכוון להמשיך בהצגה הזאת עוד, הוא לא התכוון לוותר על כל הרצונות שלו בגלל הפחדים המטופשים של ג'ורג'- וממש לא לעבור על זה בשתיקה.
"מה הדרך שלך? להתנזר? לייבש אותי לגמרי?"
"מה...? מה זה קשור בכלל?" ג'ורג' הסתכל עליו והתאפק לא לתת לו סטירה ולהעיר אותו. "זה לא ש... אני לא יודע... שאני אוסר עליך להיות עם כל אלפי הבחורות שלך!"
"שום אלפי בחורות, האריסון! מה אתה לא מבין?" ג'ון אמר. "אני לי שמץ של מושג מאיפה הבאת את כל העניין הזה של ההתנזרות. זה לא הגיוני!" ג'ון התאמץ גם הוא לא לצעוק. "אני רוצה שתסביר לי. מאיפה?"
"אז אני מבין שמה שחשוב לך זה להשכיב אותי." ג'ורג' אמר בזעף.
"כן!" הפעם הוא צעק.
"להשכיב אותי וללכת! זה מה שאתה רוצה, האתגר שלך!"
"אתה יודע מה, האריסון?" ג'ון אמר והתקרב אל ג'ורג'. "כן. זה מה שאני רוצה. להשכיב אותך- וללכת."
ג'ורג' הסתכל עליו מזועזע בלי יכולת לזוז.
"לזיין לך את הצורה החוצה, ולהשאיר אותך זרוק על הרצפה. שמעת?!"
"צא," ג'ורג' עצם את עיניו ולחש. "החוצה."
אהבתי את הסוף... אבל אני מקווה שהם ישלימו 
האהאהא! היה כיף לכתוב את הקטע הזה XD
השבמחקתודה P:
גו ג’ורג’, גו! P=
השבמחקאהבתי D: