ג'ון/פול

"ללא שם" שתמיד מגיבה בבלוג (אפשר לדעת סוף סוף איך קוראים לך? ) העתיקה לתגובות בפוסט המגניב הזה, את המשפט הבא:

JOHN, 1963: ’If I am on my own for three days, doing nothing, I almost completely leave myself. I’m at the back of my head. I can see my hands and realize they’re moving, but it’s like a robot who’s doing it. I have to see the others to see myself. Then I realize there is someone like me so it’s reassuring. We were recording the other night, and I just wasn’t there. Neither was Paul. We were like two robots going through the motions. We do need each other alot. When we used to get together after a month off, we used to be embarrassed about touching each other. We’d do an elaborate handshake just to hide the embarrassment... or we did mad dances. Then we got to hugging each other. Now we do the Buddhist bit... arms around. It’s just saying hello, that’s all’.

 

ולכל מי שצריך תרגום- "כשאני לבד לשלושה ימים, לא עושה כלום, אני כמעט מאבד את עצמי. אני יכול לראות את הידיים שלי ולראות שהן זזות, אבל זה כאילו שרובוט מפעיל אותן. אני צריך לראות את האחרים כדי לראות את עצמי. ואז אני מבין שיש אנשים כמוני, וזה מרגיע. הקלטנו באחד הלילות, ופשוט לא הייתי שם. גם פול לא. היינו כמו שני רובוטים. אנחנו באמת צריכים אחד את השני. תמיד כשהיינו נפגשים אחרי חודש בלי לראות אחד את השני, תמיד היינו מובכים לגעת אחד בשני. היינו לוחצים ידיים רק בשביל להסתיר את המבוכה... או שהיינו רוקדים כמו מטורפים. ואז פשוט היינו מתחבקים. עכשיו אנחנו עושים את הקטע הבודהיסטי הזה... ידיים מסביב. זה רק שלום, זה הכל."

 

 

 

---

ואני רוצה להזכיר לכולם לשלוח לי דברים.. מי שלא טוב/לא רוצה לכתוב דברים מקוריים יכול כמובן לתרגם. יש כ"כ הרבה סיפורים מעולים לתרגום.

 

בלעדיכם לא יהיה לי מה לפרסם פה XD