ג'ורג'/ג'ון, פטי/יוקו,
PG-13
אבל הפעם מיוחד, על פטי/יוקו עוד לא שמעתי O:
1963
"ג'ורג'?"
"כן?"
"אני חושב שאני אוהב אותך."
"אה, נחמד." ג'ורג' ענה בפשטות.
"כן? אתה חושב?"
"כן."
"יופי." ג'ון אמר, ונישק את ג'ורג'.
1970
מאז הם ביחד, אוהבים אחד את השני מעבר למה שאפשר לתאר. כשג'ון פגש את יוקו זה היווה בעיה, אבל כשג'ון הבהיר לג'ורג' שזה הכל שטות, ושהוא אמנם אוהב אותה, אבל לא כמו שהוא אוהב אותו, הכל הסתדר, והם חזרו להיות כמו פעם. ופטי, פטי בכלל לא הייתה משהו ששווה לריב עליו... היא הייתה יפה, נחמדה ואישה טובה, בסך הכל, אבל ג'ורג' לא ייחס לה חשיבות רבה מדי.
אבל כמובן שאף אחד לא ידע על מה שקורה בינהם. הם העדיפו לשמור את הזוגיות שלהם לעצמם גם בגלל שזה לא היה מקובל (-מה שלא הזיז לג'ון במיוחד...) אבל בעיקר בגלל שהם לא רצו שהתקשורת תהיה מעורבת בקשר שלהם יותר מדי. ("אנחנו, בניגוד לפול וללינדה, רוצים קצת פרטיות.").
יום אחד, אחרי הצהריים, ג'ון הגיע לביתם של ג'ורג' ופטי כדי לנגן, או בעצם, הם לא בדיוק ניגנו. זה היה התירוץ שלהם כשהם התגעגעו אחד לשני... הם הסתגרו בחדר וניגנו ביחד, חשבו על שירים חדשים... באותו היום יוקו נסעה עד הערב לסידורים במרכז לונדון, וג'ון החליט לנסוע לג'ורג', אבל גילה לצערו שפטי נמצאת. אבל הוא לא ראה את ג'ורג' כבר יומיים, ובמצב כזה, בדרך כלל, שום דבר לא היה עוצר בעדו. הוא יראה את ג'ורג', ינשק את ג'ורג', ויהי מה.
הוא אמר שלום לפטי, ועלה למעלה לחדר ההקלטות. "ג'ורג' שלי." הוא אמר בשקט. ג'ורג' הופתע לראות ג'ון, התנפל עליו בנשיקות, לוחש לו באוזן כמה הוא אוהב אותו, רוצה אותו וצריך אותו.
לאחר שעתיים שג'ורג' וג'ון הסתגרו בחדר, "מנגנים", פטי שמעה דפיקה בדלת. זאת הייתה יוקו, שבאה להפתיע את ג'ון כי היא חזרה מוקדם מהמרכז, ופטי המופתעת הזמינה אותם קודם כל לכוס קפה... הרי לא כדאי להפריע להם באמצע החזרה.
"אני חושבת שאני אוכל להפריע להם עכשיו ולהגיד לג'ון שלום, לא?"
"כן, תעלי."
יוקו עלתה לקומה השנייה, ופתחה בשקט את דלת חדר ההקלטות. היא קפאה במקום, לא יכלה לזוז או לדבר כשהיא ראתה את בעלה, אהובה, ואת ג'ורג' יושבים צמוד אחד לשני ו... ומתנשקים.
היא עמדה שם במשך כמה דקות ארוכות, נאבקת בעצמה. היא ידעה שזה מטופש שהיא עומדת שם ורצתה לזוז, להגיד משהו, לצעוק... אבל היא פשוט לא יכלה. ג'ון וג'ורג' לא שמו לב, הם היו שקועים מדי בנשיקה, בזה שהם לא נפגשו יומיים שלמים.
פטי, שנשארה למטה סיימה לסדר ושאלה את עצמה מה לוקח ליוקו, ג'ון וג'ורג' כל-כך הרבה זמן. היא החליטה לעלות גם היא למעלה. היא ראתה את יוקו עומדת בפתח החדר, בוהה במשהו, והחליטה להתקדם לעברה ולהבין על מה היא מסתכלת בכזה עניין. היא הלכה מהר לכיוונה, וכשהגיעה לדלת היא תפסה בה ופתחה אותה עד הסוף. רק אז, אחרי שג'ון וג'ורג' הסתכלו לכיוונן מבולבלים, היא הבינה למה הפריעה. וכן, גם היא הייתה בהלם.
"זה לא מה שזה נראה!" ג'ורג' זרק לאוויר מהר, מסתכל בפחד על יוקו ופטי ההמומות.
"אז זהו, שזה כן מה שזה נראה..." ג'ון תיקן אותו משועשע, וג'ורג' הסתכל עליו כועס. "זה לא הזמן לבדיחות!"
"ג'ורג', זו לא בדיחה." ג'ון אמר, קם, והלך לכיוון פטי ויוקו, וג'ורג' בעקבותיו. "כמו שראיתן... אנחנו אוהבים אחד את השני.", " מה נראה לך שאתה עושה?!" ג'ורג' צעק. "כלום! הגיע הזמן שהן ידעו, לא?!"
"ממתי...?" יוקו שאלה בשקט.
"מאז 1963, אני חושב." הוא חשב לרגע. "כן, כשעבדנו על with the beatles, והוא שר את don't both-", "אני לא בטוח אם הן רוצות לשמוע אתכל הפרטים!" ג'ורג' אמר בכעס. "פטי... אני מצטער... כל כך מצטע-"
"קח את הדברים שלך, ולך." פטי קטעה אותו.
"אבל-"
"עכשיו!" היא אמרה בקרירות, והצביעה לכיוון היציאה.
"אני מצטער..." ג'ורג' אמר בשקט, ויצא מהחדר לכיוון חדר השינה, כדי להתחיל לארוז את הדברים שלו.
"אני לא מאמינה שבגדת בי, ועוד עם גבר! איך אתה לא מתבייש? איך?!" יוקו צעקה על ג'ון שנשאר לעמוד בחדר לבדו. "אני אוהב אותו! אני באמת מצטער שזה ככה, אבל אני לא יכול לוותר עליו."
"אני לא מאמינה..." יוקו אמרה בהלם.
"יוקו, עזבי אותו. בואי למטה איתי." פטי אמרה, וגררה משם את יוקו.
ג'ון הלך לחדר השינה, וראה את ג'ורג' יושב על המיטה בוכה.
"ג'ורג'י..." ג'ון התיישב לידו וחיבק אותו. "אל תדאג, יהיה בסדר."
"לא, לא יהיה בסדר! מה לעזאזל חשבת לעצמך שאמרת להן את כל זה? קצת.. קצת הגיון, רחמים... מה נראה לך?!"
"נראה לי שאני אוהב אותך, זה הכל." ג'ון אמר, ונישק את ג'ורג' ברכות.
פטי ויוקו חשבו שותקות בסלון, והסתכלו באכזבה על הרצפה. מדי פעם פטי ניגבה כמה דמעות, ואחרי חצי שעה שג'ורג' וג'ון ירדו למטה, מסתכלים על שתיהן בלי לומר מילה.
"ביקשת שתלכו, לא?" פטי אמרה בטון מזלזל. "כן, אנחנו הולכים." ג'ון אמר. "בוא ג'ורג'."
"כן, ביי... ו.. אני מצטער, שוב פעם..." הוא אמר, והם יצאו מהבית.
"טוב, אז לאן הולכים עכשיו?" ג'ורג' שאל מיואש.
"בוא אלי הביתה."
"יוקו תסכים?"
"ליוקו לא תהיה ברירה."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה