PG-13, נעה כתבה והדר הייתה הבטא.
פרק 4.
נעה לא אמרה אם זה הסוף או לא.. אבל אני מתארת לעצמי שלא XD
אני לא מאמין שנתתי לזה לקרות, אני לא מאמין שפול גירש אותי, אבל מה אני יכול לעשות?
אז יצאתי, הלכתי לחדר וניסיתי לישון. אני לא זוכר על מה חלמתי, אבל אני זוכר שג'ורג' העיר אותי באמצע הלילה, ואמר לי שאני מפריע לו לישון עם הנחירות וההתנשפויות והדיבורים שלי תוך כדי שינה. הוא אמר שמלמלתי כל הזמן והוא לא הבין כלום חוץ מפול וג'ון, אבל בעיקר פול.
הוא חזר לישון, ואני ישבתי על המיטה שלי, מנגב את הזיעה הקרה מהפנים. אני לא יכול להשאר פה בפנים חשבתי, אז יצאתי החוצה, לא ידעתי לאן, לא היה לי אכפת לאן.
התחלתי ללכת, מהר מאוד מצאתי את עצמי באיזו מסעדה, יושב על הבר ומתחיל לשתות. איזה זוג שם התחיל לריב, הוא נפרד ממנה, והיא לא יכלה לסבול את זה, היא רצתה שהוא ישאר. כמה אירוני, חשבתי לעצמי, וגיחכתי. "עוד משהו?" שאל המלצר, ואני הזמנתי עוד סיבוב. וויסקי עם קרח, האהוב על פול, חשבתי.
אנחנו במסיבה,אני וג'ון עשינו תחרות מי יכול להחזיק יותר מעמד מול השפעות האלכוהול. אני זוכר שהכל היה מטושטש סביבי ושהקאתי. אני זוכר שג'ורג' לקח אותי ואת ג'ורג' לחדר למעלה וחזר למסיבה. אני וג'ון היינו שם, לבד. שנינו שיכורים, שנינו לא יודעים מה לעשות. פתאום ג'ון בא אליי ונישק אותי, הייתי בהלם, אבל נישקתי אותו בחזרה. התנשקנו בפראות, ואז ג'ון התנתק ממני, ברח לשירותים, והתחיל להקיא. "אל תגלה לפול, בסדר?" אמר ג'ון, ואני הנהנתי בשקט.
שמעתי בכי מאחורי שהעיר אותי מהחלומות בהקיץ. התעלמתי, הייתי אדיש. הבחור קם מהשולחן, שילם את החשבון, והשאיר אותה בוכה. ממזר, חשבתי.
הבחורה קמה מהשולחן, ניגבה את הדמעות ואת המסקרה מהעיניים, והתיישבה לידי בבר.
"וודקה מרטיני, בלי קרח", היא אמרה בקרירות למלצר שהגיש לה את זה.
הדלקתי לעצמי סיגריה, והמשכתי לבהות באוויר. "מי שברה לך את הלב?" היא שאלה, "איך ידעת?" שאלתי. "רואים את זה על הפנים שלך, בדרך שאתה שותה, בדרך שאתה חושב על זה בכל שאיפה של הסיגריה, ומשתדל לא לחשוב על זה בכל נשיפה. בדיוק כמוני" היא הציתה לעצמה סיגריה.
"אני מורין, מי אתה?" בהיתי בה כמה שניות, לא מאמין, ומאושר שהיא לא מזהה אותי. "רינג...זאת אומרת, ריצ'ארד" עניתי בהיסוס.
"אז מי דרסה אותך?"
"מעורבים בזה כמה אנשים ואין לי סיכוי, אין לי מה לעשות עם זה...מה הגבר שלך עשה?"
"בגד בי עם כל העולם ואשתו. ואני,מטומטמת, סלחתי לו, הייתי אסירת תודה שהוא חוזר אליי בלילה... עד שהוא הודיע לי שהוא מתחתן."
"כלב" אמרתי, והדלקתי לעצמי ג'וינט.
ישבנו שם ודיברנו, הבחורה התבררה כנחמדה מאוד, ומעניינת מאוד, טמבל מי שהעיף אותה. "אל תדאג לבחורה שלך, אתה פשוט צריך להסביר לה שאתה נמצא שם בשבילה, ואתה נמצא שם בשביל להלחם עליה, אל תתן לה לברוח כל כך מהר" היא אמרה לי בסוף הערב. חייכתי לכיוונה, איזה בחורה נחמדהחשבתי, מורין הא?
הלכתי לכיוון המלון, מלא בכוחות מחודשים,צעדתי לכיוון החדרים שלנו, דפקתי על הדלת של פול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה