יום חמישי, 26 בפברואר 2009

היא רוצה להתחתן - פרק 3 (ג'ורג'/פול)

פרק 3,
ג'ורג'/פול, PG-13.

פול צבוע בתכלת, תהנו 


1965
"בוקר טוב פולי..." ג'ורג' העיר אותי בנשיקה, כשהוא יושב לידי על המיטה.
"באמת בוקר טוב" צחקתי.
כבר שלוש שנים שאנחנו ביחד. אם הייתי יכול כבר הייתי מציע לו נישואים... היחסים בינינו פשוט מצויינים, ואם קורה משהו אנחנו עוברים אותו ביחד. לא חשבתי שאני אגיע לכזו רמה של אהבה, כזו רמת קשר, בחיים לא. אבל אני אוהב אותו כ"כ, והוא אוהב אותי. ההחלטה הייתה, כדי שאף אחד לא ידע ולאיחשוד, להמשיך להיות עם נשים. וכן, ג'ורג' עם פטי ואני עם ג'יין. לא כ"כ נורא. כל עוד אנחנו ביחד... אתם יודעים, שום דבר לא יפריד בינינו.
"איך ישנת?"
"נהדר, אבל צריך להתארגן מהר, יש הופעה היום"
"איפה?" שאלתי בעייפות.
"לא יודע, אני חושב שבאיזה מועדון במנצ'סטר, אז צריך להתחיל לנסוע"
התרוממתי ונישקתי אותו. "אני אהיה עם ג'ון בחדר היום, זה בסדר?"
"אבל..." ג'ורג' נראה עצוב. "אבל תיכננתי כל מיני דברים..."
חייכתי אליו. "תחמן, הא?" צחקתי. "הבטחתי לו שנכתוב קצת, ואני מבטיח לך שמחר אני אחזור לישון איתך ותוכל לעשות לי מה שתרצה"
"כל מה שאני ארצה?"
"ויותר מזה" צחקתי
"נו טוב... אם אתה מתעקש" הוא צחק ונישק אותי. הוא הלך להתלבש, והטלפון צלצל.
"כן פטי" ג'ורג' ענה בחוסר סבלנות. "את רוצה שנדבר? על מה?... בסדר, אני בא."
הסתכלתי עליו במבט שואל. "היא רוצה לדבר איתי על משהו חשוב, לא יודע. היא אמרה שהיא תפגוש אותי עוד כמה דקות בחוץ, אז אני אחזור מהר","טוב..."
"ביי לאב" הוא בא לנשק אותי, ויצא. מעניין על מה היא רוצה לדבר איתו כ"כ בדחיפות, ועוד עכשיו, כשהיא יודעת שאנחנו מופיעים. לא הצלחתי לחכות שהוא יחזור, וכשהוא סוף סוף  חזר, חצי שעה מאוחר יותר, התנפלתי עליו בשאלות.
"ג'ורג'י! מה היא רצתה?"
הוא נראה מבולבל, עצוב, כועס, לא מבין... "ג'ורג'י? מה קרה? מה היא רצתה? דבר איתי"
"רגע פול, רגע!" ג'ורג' צעק עליו בלי לשים לב, ופול קצת נעלב והתיישב בשקט על המיטה. "אני מצטער פולי, לא התכוונתי... פשוט, פשוט פטי... היא רוצה להתחתן" הוא התיישב לידי. "ואני לא יודע מה לעשות."
"היא רוצה להתחתן?!" הייתי בהלם. "ומה אתה הולך לעשות עם זה?!"
"אני חושב שאני... שאני אגיד לה כן... אין לי מה לעשות"
"להגיד לה כן?" שאלתי בהלם, קמתי ויצאתי מהחדר. לא היה לי כוח לבכות מולו. לא רציתי להתמודד איתו באותו הרגע. רק לברוח.

הוא כועס, זה היה ברור. אבל באמת שאני לא מבין למה. שנינו ידענו שזה יגיע מתישהו, אבל זה ברור שאני אוהב רק אותו... גם לו יש את ג'יין, וגם היא תרצה להתחתן מתישהו. ונכון, זה יהיה לי קשה. ממש קשה. אבל לכעוס? לא להסכים? בשביל מה...? הוא הרי לא באמת אוהב אותה, ואנחנו לא יכולים להתחתן...
החלטתי לתת לו קצת זמן, ולא לרדוף אחריו. סידרתי את החדר, ארזתי את הדברים והוצאתי הכל ללובי. כולם כבר היו שם חוץ מג'ון, שכרגיל התעקב. פול ישב בצד ולא דיבר עם אף אחד, ויכולתי לראות שהעיניים שלו אדומות. התקרבתי אליו, "פולי, די עם זה", הוא לא הגיב.
הוא בא אלי, לא מתבייש להגיד לי להפסיק. להפסיק עם מה? הוא זה שמתחתן! הוא באמת מתחתן ומשאיר אותי מאחורה... לא עניתי לו, ולמזלי ג'ון הגיע והלכנו למכונית שם ידעתי שג'ורג' לא ידבר איתי על זה כי הוא לא יכול.
בנסיעה, התברר לי שפטי כבר התקשרה למורין והודיעה לה שאנחנו מתחתנים, ומורין, כמובן סיפרה לרינגו.
"אז מה, האריסון? שמעתי שאתה מתחתן."
ג'ון הסתכל עלי בתדהמה, וראיתי שפול זז באי-נוחות.
"היא דיברה איתי הבוקר. לא אני הצעתי לה... כנראה שכן, לא יודע"
"אתה מפגר אם תגיד לה לא..." ג'ון צחק. "נכון. היא דוגמנית, בלונדינית ואמריקאית. מה צריך יותר מזה?" רינגו המשיך לצחוק עם ג'ון.
"מה צריך יותר? אני צריך לאהוב אותה" מילמלתי. "מה?" רינגו שאל. "אמרת משהו?"
"לא,לא..." רק פול שם לב למה שאמרתי, וראיתי שהוא מסתכל עליי עם עיניים אדומות ורטובות. "אני מצטער" אמרתי לו בלי קול, והוא סובב את הראש.

אני לא מסוגל לחשוב שהוא יתחתן עוד מעט. שהוא יעבור לגור איתה, שהוא יתראיין איתה, שהוא יהיה איתה. אני רוצה אותו לעצמי, אני רוצה אותו איתי. אבל אני חייב להמשיך בינתיים ולהעמיד פנים שהכל בסדר. אף אחד לא ידע על הקשר עם ג'ורג', ואף אחד לא צריך לדעת שהוא נגמר.


ועד כאן פרק 3 (קצת קצר, אבל לא נורא)... יהיה עוד פרק אחד אני חושבת, מקסימום שניים.
(ואז יש ג'ון/פול ארוך.. P:)


מקווה שנהנתםXD


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה