Bed-In
ג'ורג'/ג'ון, PG-13
"מה נראה לך שאתה עושה...?" ג'ורג' נבהל וקם במהירות מהמיטה.
"קר לי לבד... אני צריך חברה" ג'ון אמר בטון מתחנן.
"לך תמצא איזו מישהי ברחוב, אלוהים! אני לא הומו!"
"הומו? מישהו אמר הומו?" ג'ון ציחקק. "פשוט קר, ואי לא רוצה לישון לבד!"
ג'ורג' הסתכל עליו במבט בוחן. "אוקי, בסדר. אתה יכול לישון איתי. אבל לנון, אם רק תעיז לגעת בי אני אהרוג אותך" הוא אמר לבסוף.
"בסדר, בסדר, תירגע" ג'ון ענה ונכנס למיטה. "לילה טוב ג'ורג'י." הוא אמר בשמחה, וג'ורג' לא ענה.
היה לי קשה להירדם בהתחלה. כל הזמן פחדתי שהוא יעיז לגעת בי... אין לי מושג מה נכנס בו. ממתי הוא רוצה לישון איתי? זה התפקיד של פול בדרך כלל.
"בוקר טוב לאב" ג'ון העיר אותי בבוקר, מחייך. "איך ישנת?"
"לא משהו" פיהקתי.
"למה?"
"אתה באמת שואל? אולי כי מישהו התעקש לישון איתי באותה מיטה, וניסה לחבק אותי כל 2 דקות?!?!"
"אז, זה. כן. מצטער."
"זה בסדר, אבל אנחנו לא עושים את זה שוב בחיים. אני צריך לישון בלילה"
"לישון? לך תספר את זה לכל הבחורות שזיינת לילה אחר לילה..." הוא ציחקק.
"אוי, תשתוק"
יום למחרת חזרנו לחדר מותשים. כל אחד הלך לחדרו, ג'ורג' איתי, ופול עם רינגו. התארגנו והלכנו לישון.
"לילה טוב ג'ורג'י..."
"לילה טוב"
שכבנו ערים במשך כמה שעות. הוא היה ער, יכולתי לשמוע את הנשימות שלו. "ג'ון... רוצה לבוא לישון פה?" הוא לחש, מעט מפוחד ולא בטוח בדבריו.
"מה...?"
"רוצה לבוא לישון איתי?"
"ג'ורג', הכל בסדר?" צחקתי מופתע. "הרי לא אהבת את הלילה הקו-"
"אתה בא או לא?" הוא קטע אותי.
"בטח שאני בא" נכנסתי למיטה שלו, ואחרי כמה דקות של התלבטות הנחתי את ידי סביבו. הוא לא התנגד. בבוקר, הערתי אותו שוב. "בוקר טוב, לאב.", "בוקר טוב..." הוא חייך אליי.
"איך ישנת?"
"נהדר"
"אני שמח..." ושוב, הייתי מופתע. ""גם אני ישנתי טוב."
"יופי." הוא ענה במהירות. "אה..." הוא חשב לרגע. "רציתי להגיד תודה..."
"על מה?"
"שחיבקת אותי, אתה יודע"
"אה, הרגשת?" ידעתי שהוא הרגיש, אבל לא היה לי משהו אחר להגיד.
"כן..."
"מצטער", "לא לא, אל תצטער. באמת שזה בסדר" הוא אמר בטון הזה שלו, הטון שתמיד שיגע אותי וגרם לי לרצות לחבק ולנשק אותו.
אין לי פאקינג מושג מה עבר לי בראש כשהזמנתי אותו לישון אצלי, ושלא הפסקתי את החיבוק... ושעוד ביקשתי ממנו תודה. יופי האריסון, מה קורה איתך? אתה נהיה... כ"כ רך.. ו... ונו באמת. אבל איך יכולתי לסרב לו? הוא יפה כ"כ, ומדהים כ"כ... וג'ון כ"כ.
"אני יכול לישון איתך גם היום?" שאלתי אותו כשהוא נכנס למיטה.
הוא התסכל עליי בעיניים גדולות. "כן... אבל.." הוא נשם עמוק. "אפשר לדבר קודם?"
"בטח..." קמתי, נכנסתי לשמיכה לידו והסתכלתי עליו.
"כן, טוב, בכל מקרה..." הוא התחיל לגמגם.
"ג'ורג'י?"
"כן..?"
"הכל בסדר?"
"כן,כן... רק ש..." הוא נעצר. "אוף. תגיד, מה... מה קורה אית... מה..."
"מה קורה איתנו?"
"כן."
"בינינו?"
"אני חושב שכן... אתה ישן במיטה שלי כבר שני לילות, מנסה לחבק אותי"
"ובלילה האחרון גם הצלחתי!" צחקתי.
"בדיוק."
"אני לא יודע, את האמת."
"אה..."
"אני רק יודע שאני רוצה לחבק אותך, להרגיש אותך. עכשיו, תמיד..."
"אני..." הוא המשיך לגמגם. "אני גם." הוא אמר, וחיוך ענקי עלה על שפתיי. נשכבתי לידו וחיבקתי אותו, כשהוא שוכב עם הגב אליי. הרגשתי אותו מהדק את החיבוק, מתקרב אליי כמה שאפשר. נישקתי את ראשו.
לאחר כמה דקות של שקט הוא לקח את היד שלי, נישק אותה, ולחש "אני אוהב אותך"
נדהמתי. התרוממתי וסובבתי אותו אלי. הסתכלתי עליו, מנסה להבין ולעכל את מה שאמר.
"אתה ער. אני... אני מצטער, חשבתי שאתה ישן..." הוא אמר מבולבל ומבוהל.
נישקתי אותו נשיקה ארוכה. "אני אוהב אותך" נשכבתי עליו, מכסה את כולו בנשיקות ומרגיש אותו מתפתל בהנאה מתחתי.
- - - -
אפילוג
"הכל בסדר? מה קרה?" ג'ון שאל.
"שום דבר..." הידקתי את החיבוק, ונישקתי אותו שוב פעם.
"אז למה אתה בוכה?"
"התרגשות, כנראה." ניגבתי כמה דמעות. "אני לא אוהב לקרוא לזה "לבכות", הרי בכי זה שלילי..."
"כן. אז איך נקרא לזה?"
"לא יודע..." חשבתי. "אולי פשוט 'אהבה'?"
הא חייך אלי. "אוך, למה אתה מדבר כ"כ הרבה?" הוא אמר, והתנפל עלי, שוב, בנשיקות.
וזהו,
מקווה שנהנתם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה