יום רביעי, 21 בינואר 2009

In My Life (ג'ון/פול)


לא תאמינו-
ג'ון/פול (!) XDD
וכמובן, אין סצנות סקס וכו'- PG.
יערה כתבה.

תהנו 

פול קרא את השיר החדש שג'ון כתב, כשקרא את המשפט "But of all these friends and lovers There is no one compares with you", הוא שאל את ג'ון על מי הוא כותב את כל השירים. "למה אתה מתכוון...? אני פשוט כותב אותם..."
"זאת אומרת, אתה לא באמת אוהב את סינתיה, נכון?" ג'ון הנהן. "וכשאתה כותב שירי אהבה, לדוגמא... כשכתבת את השיר, על מי חשבת?", "לא יודע, את האמת. לפעמים אני כותב על מה שאני חושב שזאת אהבה, ולפעמים סתם מילים שמתחברות יפה... סתם שטויות". 'וגם עלייך' רציתי להוסיף, אבל לא יכולתי.
"ואתה?" "אני? אני כותב על... על מי שאני אוהב, לא משהו מיוחד". "מי שאתה אוהב...?", "עזוב, בוא נלך לישון, צריך לקום מוקדם מחר". "תספר לי מחר, אני לא מתכוון לעזוב אותך עד שתספר" פול התסכל עליו, מבין ויודע שמחר הוא יהיה חייב לדבר עם ג'ון. אני חייב להמציא משהו.
חיכיתי שהוא ירדם. אחרי כמה שנים שאנחנו חולקים חדר, כבר למדתי לזהות את הנשימות שלו כשהוא ישן. קמתי והלכתי לכיוון החלון. אהבתי להסתכל החוצה לרחוב. לראות את החיים בלילה, את המעריצות שחיכו לנו למטה, הירח... ואז הסתובבתי אליו. הוא ישן, כל-כך רגוע ושלו. כל-כך יפה. אני לא יודע מה גרם לי לעשות את זה, אבל בלי לחשוב התקדמתי אליו ונכנסתי למיטה שלו. למזלי הוא לא הרגיש, אז נכנסתי לשמיכה וחיבקתי אותו, מריח את שיערו.
התעוררתי והופתעתי לגלות שג'ון שוכב לצידי, צמוד אלי. הסתובבתי אליו, וראיתי שהוא נרדם. הוא היה רגוע כל-כך, אני לא רגיל אליו ככה. העברתי יד בשערו, ליטפתי את תווי פניו, לא יכולתי לעמוד בזה. לא אכפת לי שהוא יקום בבוקר ויגלה הכל.
אני לא מאמין שנרדמתי. אבל שוב היה לי מזל, וראיתי שהוא לא התעורר. הוא רק הסתובב אלי... וחיבק אותי. הוא באמת חיבק אותי. הוא בטח חשב שאני איזו בחורה. גם ככה תכננתי לחזור למיטה שלי אחרי כמה דקות, אז הורדתי מעלי את השמיכה וקמתי. פתאום הרגשתי אותו מחזיק אותי, מונע ממני ללכת. "ג'וני... לאן אתה הולך?"
הוא ידע שזה אני... והוא בכל זאת לא העיף אותי מהמיטה, והוא חיבק אותי! "למיטה שלי..."
"לא, אל תלך. תישאר איתי פה."
נכנסתי חזרה למיטה, ולא הבנתי למה פול מסכים בכלל שנהיה ביחד באותה המיטה. מה זה אומר? למה הוא לא מגרש אותי...? למה הוא מחבק אותי בכלל?
נצמדתי אליו וליטפתי לו את הפנים. "אני אוהב אותך".
לרגע לא הבנתי מה הוא אמר. הייתי שקוע מדי במה שקורה... בכל הסיטואציה ההזויה הזאת. וכשהבנתי, הייתי בהלם. "מ..מה..?" שאלתי מבולבל.
"אני אוהב אותך..."
נישקתי אותו ורעדתי ממגע שפתיו, בפעם הראשונה בחיי. "גם אני"

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה